צדקנות, בלבול ופדיחות: אורלי וגיא התכוונו לטוב, אך החמיצו

אורלי וגיא מלאים בכוונות טובות, אבל מעיתונאים ותיקים ומנוסים כל כך אפשר לצפות לתוכנית ברמה הרבה יותר גבוהה, לביקורת מנומקת יותר, לשליטה רבה יותר בפרטים. כשהמשבצת החדשה שלהם סמוכה למהדורה המקצוענית בהרבה של חדשות עשר, אי אפשר שלא לשים לב לכך

נדב מנוחין
26/06/2018
פדיחה. אורלי וגיא(צילום: צילום מסך)

"אורלי וגיא" היו יכולים לקוות לבכורה מעט יותר חלקה בהשקה המחודשת של תכנית הבוקר לשעבר במשבצת החדשה שלה, בשבע בערב. כן, היה בה אייטם אקטואלי מעניין (על מותה של פלורי שקד ויטל בתאונת דרכים בתל אביב, לפני כשבוע) והיה ריאיון חגיגי (הנשיא ראובן ריבלין), אבל גם הרבה בלבול, חוסר תיאום, פינת וידאו שנחתכה במהירות, שיחה תמוהה עם משפחה אקראית, וגם מבוכה יוצאת דופן כאשר וילנאי הפנתה את השידור מנדב אייל למגישת החדשות טלי מורנו, אליה התייחסה בטעות כאשתו. וילנאי כמובן התבלבלה וחשבה שהיא מפנה לתמר איש שלום הנמצאת בחופשה, טעות שהיא נימקה ב"ג'ט לג מהבוקר". לטעות זה לגיטימי ואנושי גם עבור אנשי תקשורת מנוסים, ועיתונאים הם כמובן אינם רובוטים, אבל כל דקת המבוכה שהתפרשה בעקבות הרגע הזה המחישה שבניגוד לבוקר, כשמתקרבות מהדורות החדשות רצוי שידור חד ומפוקס יותר ממה שהביאו הפעם השניים למסך.

זה לא היה המקום היחיד שבו נדמה היה ש"אורלי וגיא" לא התכווננה עד הסוף. כשליש מהמהדורה הוקדש כאמור לסיפור העצוב על פלורי ויטל שקד שנהרגה בתאונת דרכים סתמית ומיותרת (וממילא כל תאונת דרכים היא סתמית ומיותרת). נפח נרחב בכתבה הוקדש לסוגיית יחס התקשורת לתאונה ולתאונות דרכים בכלל, לרבות נזיפה בכלי התקשורת על שדיווחו על התאונה רק לאחר הפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של בית החולים איכילוב. בינתיים, במציאות: הכתבה של "אורלי וגיא" שודרה יותר משבוע לאחר התרחשות התאונה, ולאחר שלפחות וואלה NEWS, מעריב, Mako, ישראל היום, Ynet - ואלה רק התוצאות ראשונות שעולות מחיפוש בגוגל - הקדישו כתבות לנושא בשבוע החולף, אולי אחרי הפוסט בפייסבוק, אבל הרבה לפני "אורלי וגיא". את הצדקנות בהקשר הזה, אפשר היה להשאיר הפעם בבית.

עוד באותו נושא

הטופ שבטופ: יותר משהיא מצחיקה, "משיח" היא סדרה מקסימה

לכתבה המלאה
לא משתחווים, כן מתרפסים(צילום: צילום מסך)

עם זאת, הביטוי החריף ביותר לחוסר המודעות של התוכנית הגיע אמש מאייטמים אחרים, באופן כמעט פיוטי. לכבוד ביקורו יוצא הדופן של הנסיך ויליאם בישראל, שאל מרוז את נדב אייל (לרגע היה נדמה שגם הוא מתבלבל ועומד לקרוא לעפר שלח) מה בכלל הטעם במוסד המלוכה הבריטי. אייל ניסה לתאר את המשמעות של הסמל הזה עבור הבריטים, ומרוז ענה בתהייה שזה מזכיר קצת את נשיא המדינה בישראל, אבל התעקש כי "אצלנו לא משתחווים לנשיא". אולי לא משתחווים, אבל בסיום הריאיון המוזר והמפוזר שערכו השניים עם ריבלין ושודר כעבור דקות אחדות, שאל מרוז את נשיא המדינה בחנפנות אם לדעתו "זה אתי שעיתונאים אוהבים את נשיא המדינה". כך שאולי באמת לא משתחווים כאן, אבל לפעמים בהחלט מתרפסים.

התוכנית הסתיימה בחניכה של פינה חדשה: שיחה של אורלי וגיא ביחד עם משפחה אקראית בארץ. הפעם השניים שוחחו עם זוג מעפולה שהתכונן למסיבת הסיום בגן של אחת הבנות. כנראה מפאת קוצר הזמן, האייטם הזה השיג מעט מאוד, אם בכלל. גילינו שהאב נתקע לפעמים בפקקים, באיזה שעה הילדים הולכים לישון, ושהילדה שרה יחד עם חבריה לגן את "נולדתי לשלום". אוקיי. אני מאמין שצוות התכנית פילל ליותר מזה, אבל כמו בכל האייטמים לעיל, גם כאן הורגשה תחושה אדירה של החמצה.

לדבר עם משפחות בארץ זה רעיון נהדר, לעסוק בתאונות הדרכים זה חשוב מאוד, יש באמת הרבה סיבות טובות להעריך את ריבלין, וסיבות רבות אחרות לתעב את בית המלוכה הבריטי - אורלי וגיא מלאים בכוונות טובות, אבל מעיתונאים ותיקים ומנוסים כל כך אפשר לצפות לתוכנית ברמה הרבה יותר גבוהה, לביקורת מנומקת יותר, לשליטה רבה יותר בפרטים. כשהמשבצת החדשה שלהם סמוכה למהדורה המקצוענית בהרבה של חדשות עשר, אי אפשר שלא לשים לב לכך.

עוד באותו נושא

שכרון כוח: "המתחזים" עם חיים אתגר נהנתה לעשות שיימינג

לכתבה המלאה
אורלי וגיא(צילום: צילום מסך)
  • אורלי וגיא

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully