ביום חמישי הקרוב, יתקיים טקס פרסי אופיר, שהזוכה הגדול בו יהפוך אוטומטית גם לנציג שלנו לאוסקר האמריקאי. זו תהיה מהדורה משונה במיוחד של האירוע הזה, שבשנים האחרונות הוליד בעיקר שערוריות. קודם כל, שלושה מן הסרטים הישראלים הבולטים של השנה, "הבלתי רשמיים" של אלירן מלכה, "סיפור אחר" של אבי נשר ו"גאולה" של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב, בכלל לא השתתפו בתחרות, כל אחד מסיבותיו שלו.
אלה שכן בחרו להתחרות, הוצגו לחברי וחברות האקדמיה באולמות שהיו בדרך כלל שוממים. זאת, לפי דיווחים שהגיעו אליי וגם לפי התרשמותי בשלוש ההקרנות שהייתי בהן. נוסף לכך, כרגיל, כיוון שהרפורמות המובטחות באקדמיה טרם מומשו, הקהל הרחב כמעט אינו מכיר את חמשת הסרטים המועמדים. מתוכם, רק שניים כבר עלו למסכים - "האופה מברלין", שהיה כאן להיט וגם מסתמן לזכייה, ו"שרוכים", שעלה בשבוע שעבר בלבד, כך שהוא לא בדיוק שם מוכר בכל בית. "הנשף" יגיע לאקרנים רק מחר, ול"עץ תאנה" ו"פרא אציל" עוד אין תאריכי הפצה.
לשם כך, ולטובת מי שבכל זאת מתעניין, הנה מדריך קצר לחמשת המועמדים לקטגוריית הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר - מי עמדו מאחורי המצלמה ולפניה, במה עוסקת העלילה ולמה מגיע דווקא להם לזכות, לפי הנימוקים שלנו כמובן.
יש לציין גם כי המדריך הזה מתייחס אך ורק לקטגוריית הסרט העלילתי הארוך. בצד זאת, מתקיימים קרבות מעניינים למדי בסקציה הדוקומנטרית. בקטגוריית הסרט התיעודי עד שישים דקות, בולט "נולד בדיר יאסין" המצוין של נטע שושני, שגם קיבל רוח גבית מן הניסיונות הממשלתיים לצנזר אותו, שכמובן רק תרמו ליחסי הציבור שלו.
בקטגוריית סרט הדוקו הארוך, התחרות היא בן חמישה סרטים מוערכים ושונים עד מאוד זה מזה - "אחרייך" של רנא אבו פריחה, "ארץ זרה" של שלומי אלדר, "אתה מת רק פעמיים" של יאיר לב, "המוזיאון" של רן טל ו"הקיר" של מורן איפרגן, חמישה שדווקא הוקרנו בסינמטקים, באולמות או בטלוויזיה זה מכבר, אז מי שמתעניין בתחום כבר מכיר אותם, ולכן נחזור ברשותכם לגזרה העלילתית והעלומה יותר.
עוד בנושא:
הביקורת שלנו על "ארץ זרה"
הביקורת שלנו על "אתה מת רק פעמיים"
הביקורת שלנו על "הקיר"