פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח": גאולה דרך הגרוטאות

      סיפורה של להקה עלובה ומופרכת שמתאחדת ומתגלגלת למסע גרוטאות ברחבי הארץ מוביל פרודיה משעשעת על המוזיקה הישראלית, שמדלגת בין המופרך לאמיתי. גם אם היו ליוצרי הסרט כבר כמה בדיחות חריפות יותר בעבר, אפשר לקבוע שמדובר בקאלט בהתהוות

      גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח, רותם קפלנסקי, טל טירנגל, דור מוסקל, איתי זבולון (יח"צ)
      רגע יפה ברנסנס של קומדיה ישראלית. "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" (צילום: יח"צ)

      הסרט "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח", הזיה מוזיקלית בדרכים, עוקב כביכול אחרי השלישייה הבדיונית בשם זה - להקה של שיר אחד, שעלתה לגדולה לפני כמה שנים בזכות הלהיט "מאמא", אותו כתב לכאורה חברם שנטרף על ידי כלבו במהלך שירות ביחידת עוקץ. השלושה תועים בדרכם להופעה בפסטיבל "מערות מנשק", ומוצאים את עצמם בטעות במסע רכבי שטח אמיתי לחלוטין בשם גרוטראלי, במסגרתו אנשים מן היישוב חוצים את המדינה בגרוטאות בדרכי עפר - עד לגאולה. כמה מתאים: להקה מיותרת שעבר זמנה במסע של גרוטאות.

      השלישייה מורכבת מסנדוקן, מנהיג הלהקה היהיר בגילום דור מוסקל (גילוי נאות: יש בינינו היכרות מוקדמת), הזמר והגיטריסט ההיפסטר נוקיה ששב במיוחד מחו"ל לכבוד האיחוד (איתי זבולון), והמתופף הלוזר החולמני והחמוד כרמי (טל טירנגל). תוך כדי מסע הגרוטאות מתעוררים - כמקובל בז'אנר - חילוקי דעות אמנותיים, ריבים ישנים ואפילו רוח הרפאים דוברת האנגלית של חברם הטרוף (רותם קפלינסקי, או שקד פררה אם תרצו), המאיימים על ניסיון הלהקה לשחזר את ימי הצלחתה. בהמשך מצטרפים גם טיסן דרוס, התרחשויות על טבעיות ובעיקר לא מעט שירים מקוריים ומבודחים.

      גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח (יח"צ)
      הזיה מוזיקלית בדרכים. "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" (צילום: יח"צ)

      "גרוטראלי" הוא קודם כל סרט מוזיקלי, ובאמת את "ילד אוכל מפח" מרכיבים שלושה קומיקאים שמשתתפים גם במסגרות מוזיקליות קבועות - מוסקל וקפלינסקי בערוץ הכיבוד, איתי זבולון בלהקת מיונזה ולפני כן בהרכב ויתרתי, וטל טירנגל בתירסקסואל ופרויקט "שירי מרפסת" עם רועי כפרי. בהתאם, סיפורה של הלהקה נוגע בכמה אלמנטים בולטים בסצנת המוזיקה המקומית: להקות רוק צעירות מגה-דרמטיות (נגיד סינרגיה או הפיל הכחול); חוק שימור הסאונד, שקובע שכל להקה דינה לנסות להתאחד (במקרה של ילד אוכל מפח זה מגיע אחרי שלוש שנים בלבד); וגם הקישור בין מוזיקה לשכול: "מאמא" מולחן במסגרת פרויקט דמוי "עוד מעט נהפוך לשיר" (או בסרט "וואלה כל חלל נהיה לי משורר"). זאת אינה בדיחה סרת טעם על שכול (הגם שהיא אינה רגישה), אלא על מסחורו, לצד העובדה שאין כמעט אמנים פעילים בישראל שאין שיר זיכרון באמתחתם, ושזאת אחת הדרכים "להתקבל" לקאנון המוזיקה הישראלי (ולכן בחרו חברי הלהקה - זהירות, ספוילר - לזייף את השיר כאילו נכתב על ידי חברם).

      עוד נושא שעולה הרבה מהסרט הוא האותנטיות של כל זה. מעבר לחילוקי הדעות בלהקה, שהם בעצמם פרודיה, הנסיבות של כתיבת השיר "מאמא" מעלות שאלות על העמדת פנים ופוזה - נקודות מרכזיות בהערכה של להקות רוק (כל הסיפור, דרך אגב, מזכיר את "העיט" של יקי יושע על פי יורם קניוק, שגיבורו מזייף מפעל הנצחה עצום על בסיס שקרים). יש לנושא האותנטיות משמעויות גם מחוץ לתסריט, שעולות בעיקר מהשילוב הביזארי בין הלהקה ההזויה למסע כלי הרכב יוצא הדופן. כך, בעוד חלק מהדיאלוגים בין חברי הלהקה נדמים כאלתורים במקום, עד לסופו של הסרט לא לגמרי ברור אם שיירת הגרוטאות אף היא פרי מוחם הקודח של יוצרי הסרט. כך מתערבבים המופרך שמתחזה לאמיתי, והאמיתי שנדמה כמופרך, עד שלא לגמרי ברור מי הוא מי.

      גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח, רותם קפלנסקי, טל טירנגל, דור מוסקל, איתי זבולון (יח"צ)
      בדרכם לפסטיבל "מערות מנשק". "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" (צילום: יח"צ)

      כאן ראוי להגיד שבחירת האכסניה לפרויקט - יס דוקו - היא מעט משונה. "גרוטראלי" בוודאי אינו סרט דוקומנטרי וגם לא ממש מוקומנטרי (סרט תיעודי בדיוני). אין כאן פרודיה על הז'אנר התיעודי, ולבד מהעובדה שחברי הלהקה התלוו אמנם למסע ג'יפים אמיתי, הסרט לא מתיימר להגיד משהו מיוחד על המסע עצמו או על המשתתפים בו. לגיטימי ומעניין - כמובן. דוקומנטרי - ממש לא. לא לגמרי ברור מדוע סרט כזה לא מוקרן באחד מהערוצים המסחריים, או אם כבר בפלטפורמה של yes, אז בערוץ הקולנוע הישראלי. באותה נשימה צריך גם לומר שמימון ותמיכה בסרט כזה על ידי מי מגופי התוכן הם דברים מבורכים, ויש לקוות שיקרו יותר.

      ואחרי שכל זה נאמר, ולמרות שהסרט בהחלט מצחיק וקאלט בהתהוות, אפשר להגיד שמהחבורה המוכשרת הזאת אפשר היה לצפות לקצת יותר. "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" הוא אמנם רגע יפה בגל של קומדיה ישראלית צעירה וחכמה ומאוד מצחיקה, אבל כבר היו לכל אחד מיוצרי הסרט בדיחות טובות, חריפות ומשמעותיות יותר. בינתיים, אחרי שנגמר הסרט ביס דוקו, אפשר להעביר הטלוויזיה אל ערוץ הכיבוד.

      גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח, איתי זבולון (יח"צ)
      לא ממש סרט דוקומנטרי. "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" (צילום: יח"צ)
      גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח, רותם קפלנסקי, טל טירנגל, דור מוסקל, איתי זבולון (יח"צ)
      קומדיה צעירה חכמה. "גרוטראלי - שובם של ילד אוכל מפח" (צילום: יח"צ)