סמוך על שרוך: "שרוכים" הוא סרט חסר יומרות אך עתיר אהבת אדם

    אחרי "על הספקטרום", מגיעה דרמה ישראלית נוספת על דמויות עם צרכים מיוחדים והפעם זה "שרוכים" של ינקול גולדווסר הוותיק. בזכות האנושיות שלו ותצוגות המשחק הפנומנליות של דובל'ה גליקמן ונבו קמחי, הסרט מצליח לגעת בלב

    יח"צ - חד פעמי
    יח"צ שי ליברובסקי

    בשנה האחרונה ראינו כיצד התרבות הפופולרית מפנה את הזרקור לעבר דמויות על הרצף. קודם הגיע הסרט "העודף בשבילך" ומעט לאחר מכן הסדרה "על הספקטרום", ושניהם זכו להצלחה ולאהדת הקהל. בסופ"ש הצטרף אליהם גם "שרוכים", סרטו של הבמאי הוותיק ינקול גולדווסר שעלה כעת לאקרנים. זאת, שבוע לפני טקס פרסי אופיר, בו הוא מועמד לשמונה פרסי אופיר, כולל בקטגוריות המרכזיות.

    כמו בשתי הדוגמאות הקודמות שהוזכרו, גם ב"שרוכים" יש ממד אוטוביוגרפי, וההשראה לעיסוק בדמות עם צרכים מיוחדים מגיעה מתוך משפחתו של הבמאי. אך לא צריך להיות מודעים לעובדה זו כדי להתרגש מן הסרט, ולכן היא נראית לנו לא רלוונטית, ולא נתעמק בה.

    מה כן יש לומר? שעלילת הסרט פשוטה ביותר: גולדווסר והתסריטאי הקבוע שלו, חיים מרין, מציגים כאן את סיפורו של מוסכניק ירושלמי שהתנכר לבנו מאז ילדותו, לאחר שגילה כי הוא מאותגר מנטלית. אך לאחר מותה של גרושתו, נאלץ האב לקחת את בנו תחת חסותו. בתחילה, הדבר נעשה מחוסר ברירה ומתוך כוונה להיפרע ממנו מוקדם ככל האפשר, אך עם הזמן נוצרת בין השניים הבנה וחיבה עמוקה.

    עוד בנושא:
    מי מתחרים עם "שרוכים" על האופיר?

    עוד באותו נושא

    לא רגילה: 7 רגעים שהופכים את "על הספקטרום" לסדרה הכי יפה בטלוויזיה

    לכתבה המלאה
    מועמד לשמונה פרסי אופיר. מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)

    את דמותו של האב מגלם דוב'לה גליקמן, שחקן שבתחילת הקריירה שלו, בין שלהי שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים, שמר על קצב של סרט בשנה, מ"מסע אלונקות" ו"הלהקה" ועד "סופו של מילטון לוי". מאז, נוכחותו במסך נהיתה נדירה הרבה יותר - וחבל שכך. ב"שרוכים", הוא מוכיח איזה כישרון קולנועי גדול יש לו, והופעתו מלאת הומור, רגש ועוצמה.

    את בנו מגלם נבו קמחי, שחקן צעיר יותר אך גם כן בעל מלאכה ותיק שעד כה לא קיבל הזדמנות למצות את כישרונותיו, וכאן עושה את תפקיד חייו. הופעה בדמות של אדם עם צרכים מיוחדים היא מבחן כפול - אמנותי ומוסרי, ולכן מדובר באחד האתגרים הכי קשים שיש בעולם המשחק. כוכב "שרוכים" עומד באתגר הזה והופעתו לא רק מרגשת, אלא גם אמינה, ואולי חשוב מכל - נטולת זיוף ונטולת מניפולציות.

    את השניים מקיף גם צוות מהימן של שחקני משנה, ובהם אוולין הגואל, יפית אסולין ואלי אלטוניו. בזכותם, והודות לעבודתם של הצלם בועז יהונתן יעקב והמעצב האמנותי יואל הרצברג, מצליח הסרט לתת תחושה של מקום. המוסך מרגיש כמו מוסך, הבית כמו בית - וזירות ההתרחשות עליהן נבנה המטען הרגשי מקבלות נופך אמיתי ומשכנע.

    עוד באותו נושא

    בחזרה ל"אבא גנוב" ול"מתחת לאף" של גולדווסר ומרין

    לכתבה המלאה
    תפקידי חייהם. דובל'ה גליקמן ונבו קמחי מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)

    ונחזור לצמד גולדווסר את מרין, מן הוותיקים שפועלים בקולנוע הישראלי. השניים עובדים יחד מאז תחילת שנות השמונים, אז יצרו את הלהיט "מתחת לאף". לאחר מכן היו גם אחראים ל"אבא גנוב", עוד סרט פולחן, וגם לשלל עבודות נוספות. בצידם, מועמדים השנה לאופיר במאים שהיו ינוקאות כשהשניים החלו את דרכם האמנותית.

    לכן, אם זה מתוך גילנות או בשל בוז כללי למה שמייצג את הקולנוע הישראלי של פעם, קל ונוח להתנשא מעל השניים, ולבטל את סרטם כ"מיושן". ואמנם, הוא עשוי על פי הספר ולא חדשני משום בחינה. למעשה, חוץ מהשימוש ב"נצמדנו", אחד הלהיטים הטריים של שלמה ארצי, ועוד כמה אזכורים שכאלה, אין בו שום דבר המלמד כי נעשה כיום ולא בשנות השמונים או התשעים. נו, מה כל כך נורא בזה?

    יכול היה להתרחש גם בשנות התשעים. מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)

    אז נכון, "שרוכים" לא יככב בפסטיבלים בינלאומיים נחשבים ובעיקר לא יקבל ביקורות מעולות מאניני טעם, אבל הוא גם לא מתיימר לכך. כוונותיהם של גולדווסר ומירן אחרות: הם רוצים לגעת בלבו של הקהל, ולא מתוך מניפולטיביות מסחרית, אלא מתוך הומניות אמיתית. התסריט הזה הרי נולד מתוך שיעור שהבמאי למד בחייו, וניכרת התשוקה שלו לחלוק אותו עמנו, ולהפיץ חמלה ואהבת אדם.

    השניים עושים זאת באמצעות תסריט מיומן, רהוט וקולח, ועבודת בימוי מהוקצעת. הם יודעים את מלאכתם, ובצירוף תצוגות המשחק הפנומנליות, מתקבל סרט אפקטיבי ונוגע. התגובות החמות של הקהל בהקרנות טרום-הבכורה שלו מוכיחות כי הוא מקבל בחזרה את כל האהבה שהוא נותן, ונראה שבדיוק לכך שאף. בין שיזכה להיות הנציג שלנו לאוסקר ובין שלא, דבר אחד בטוח: הוא יעזור לרבים ורבות מאלה שיצפו בו לקבל את סביבתם, שונה מהם ככל שתהיה.

    אותו שיר של שלמה ארצי שהיה גם ב"מעבר להרים ולגבעות". מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)
    צוות טוב של שחקני ושחקניות משנה. יפית אסולין מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)
    במילה אחת: מרגש. מתוך "שרוכים" (צילום: ורד אדיר)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully