לכבוד יום העצמאות ה-70, בחרנו לערוך כאן מצעד של שבעים הרגעים הגדולים בתולדות הקולנוע הישראלי. לרוב מדובר פשוט בסצנות שלמות, אך לעתים אלה קטעים קצרים יותר ולפעמים גם ארוכים יותר, וכדי לא להתחייב על עגה מקצועית מדויק, המונח "רגעים" נראה המתאים ביותר.
מאחורי הבחירות עומדים מגוון של שיקולים: לפעמים בגלל איכות קולנועית נטו, לעתים בשל יכולתם ללכוד את רוח הזמן או איזושהי הוויה ישראלית על-זמנית, ובמקרים מסוימים בגלל הכל ביחד. לפעמים הם מסמלים מגמה, תקופה, זרם או אושיה, ולעתים הם הקדימו את זמנם ופרצו דרך. לפעמים הם מרגשים ולעתים מצחיקים, לפעמים איקונים ולעתים שנויים במחלוקת. מה שבטוח: כולם תרמו איזושהי תרומה לנוף המקומי.
בחרנו כאן רגעים, לא סרטים. אם המצעד היה "מהו הסרט הישראלי הטוב בכל הזמנים"? התוצאות היו אחרות, ויש להניח גם שגרתיות יותר. הרשימה הזו מאפשרת לשמות שלעתים מודרים מן המעמדים הללו לזהור קצת יותר.
ישנם סרטים מיתולוגיים שלא נכנסו למצעד, פשוט כי לא בלט בהם רגע מיוחד אחד. לעומת זאת, יש רגעים שלאו דווקא משתייכים ליצירות קאנוניות. נחשו לבד מי זה מי.
נבהיר גם כי הרשימה כוללת סרטים עלילתיים בלבד. קצרה היריעה מלהכיל גם את עולם הדוקו העשיר והאיכותי. גם סרטי טלוויזיה נותרו בחוץ, אז אנא אל תחפשו את "מבצע סבתא".
עוד בנושא:
פרידה מרונית אלקבץ.
סצינות הפתיחה הטובות בתולדות הקולנוע הישראלי.
השימושים הכי טובים של הקולנוע הישראלי בלהיטים מוזיקליים.
מהם עשרת הרגעים הגדולים בתולדות הקולנוע הישראלי? מהו הרגע הגדול מכולם? עוד שבועיים נגלה הכל.
עוד בנושא:
על הגאונות של "מעבר להרים ולגבעות"
על העוצמה של "גט"
על הרלוונטיות של "בלוז לחופש הגדול"