פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בואו לאכול איתי": מפגש בין אנשים הוא פורמט שעובד גם כשהוא מביך נורא

      "בואו לאכול איתי" (כאן 11) היא לא בדיוק תכנית אוכל וגם לא ממש תכנית על בני אדם, אלא משחק על המפגש שביניהם. התרגלנו לראות דם ומכות כשבטלוויזיה מאלצים אנשים לדבר אחד עם השני, אבל על ארוחת ערב, גם כשהכל מביך מאין כמותו, כולם בסך הכל רוצים שיהיה טעים ונעים

      בואו לאכול איתי עונת הזוגות (צילום מסך)
      מוכנים לנהל ויכוח, אבל לא לפתוח במלחמות (צילום מסך)

      מעגל החיים פועל במחזוריות: שוב פורחים חצבים, שוב מזג האוויר מתקרר, שוב נתניהו נואם באו"ם, שוב מדברים על בחירות ושוב המסך מוצף בתכניות ריאליטי אוכל כאלה ואחרות. זאת העונה: בראשון עלתה משחקי השף ברשת, בשבוע הבא תעלה בקשת "המטבח המנצח", ואפילו בתאגיד עלתה תכנית אוכל משלו: עונה שנייה לשעשועון "בואו לאכול איתי".

      אם לדבר בכנות, זו לא בדיוק תוכנית אוכל, אבל גם לא ממש תכנית על בני אדם, אלא משחק שמבוסס על המפגש בין זרים מוחלטים. התכנית המפגישה שלושה זוגות שונים - ומשונים - לשלוש ארוחות ערב והפעלות שמארח כל פעם זוג אחר, ועוקב בהומור אירוני אחרי ההכנות, הארוחה והמפגש. את הקריינות העוקצנית והאינטנסיבית לאחר כמעט כל משפט שנאמר מספק שי אביבי, בחירה מושלמת לכל הדעות.

      בואו לאכול איתי עונת הזוגות (צילום מסך)
      אולי הזוגות האלה דווקא דומים יותר ממה שהם חשבו (צילום מסך)

      בדרך כלל, אנחנו רגילים שכשמאלצים בטלוויזיה אנשים כל כך שונים זה מזה להיפגש ולשתף פעולה יש דם ומכות. גם כאן לוהקו לשני הפרקים הראשונים שלושה זוגות שכמו נועדו לחרפן אחד את השני: זוג בורגנים מוחצן העוסק ללא הרף במין ומיניות ללא כל פילטרים שהם באף תחום; זוג תל אביבים ציניקנים (אחד מהם הוא התסריטאי רועי עידן), וזוג ערבים מיפו שמעוניין לנפץ את הסטיגמות על התרבות הערבית ובוחן כל הזמן את ההתנהגות של שני הזוגות האחרים (אולי הזוגות האלה דווקא דומים יותר ממה שהם חשבו - הרי הם כולם, בסופו של דבר, תל אביבים בני המעמד הבינוני).

      דרך מנות האוכל שהם מכינים, הזוגות מנסים לשקף את הזהות והאישיות שלהם, כפי שהם רואים אותה בעיניהם שלהם: הזוג המוחצן, שהאשה בו היא אמנית, יגיש מנה בשם "שבע דקות בגן עדן" על פלטה של ציור, בעוד הזוג מיפו יספק את שמות המנות בערבית ויציג מנות מסורתיות. המנות בעצמן הן טריגר לשיחה שיכולה להיות מפתיעה ומעניינת.

      בואו לאכול איתי עונת הזוגות (צילום מסך)
      המנות בעצמן הן טריגר לשיחה שיכולה להיות מפתיעה (צילום מסך)

      הדינמיקה בין שלושת הזוגות היא כמובן מביכה, ולפרקים מביכה מאוד: אמירות חסרות טאקט מכל הסוגים, גזענות סמויה וגלויה, גסות רוח בלתי נתפסת, חוסר מודעות עצמית בלתי נתפס ועוד ועוד, אבל אתם יודעים מה? זה עובד. לא רק בזכות העריכה המוצלחת והקריינות שהופכת את המסע המופרך הזה למשעשע (אם כי לפעמים גם היא מצטרפת לביזאר הכללי עם הערות שחורגות מהטעם הטוב), אלא גם ובעיקר כי מפגש בין אנשים הוא פורמט שעובד.

      האנשים האלה לא לכודים בבית מרושת במצלמות, אלא מארחים ומתארחים, ויש להם אפשרות להציג את עצמם בתנאים שלהם ובנחת. וכשאנשים נפגשים לארוחת ערב, גם כשהם גסי רוח, הם בסך הכל רוצים שיהיה להם נחמד וטעים. הם מוכנים אולי לנהל ויכוח, אבל לא לפתוח במלחמות. הרצון הזה "מעקר" את פוטנציאל האיבה בין הזוגות הזרים. אם הם היו נפגשים במרחב וירטואלי, הם לא היו סובלים זה את זה, אבל הנה, במפגש הם יכולים להעביר שלושה ערבים נעימים בלי לרצות לרצוח אחד את השני (רוב הזמן), וגם אם זה כן מתחשק - אז ממשיכים הלאה. גר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ.

      לא סביר שהזוגות הללו ימשיכו להיות חברים אחר כך, אבל הם פגשו אנשים שונים מהם והשמיים לא נפלו. זה לבדו מסר ראוי בעידן שבו אנשים מסתגרים יותר ויותר בתוך עצמם או לכל היותר עם אנשים הדומים להם. זה נחמד שאיכשהו, מאחורי האירוניה ואווירת הבוז הכללית, מסתתר לו ככלות הכל מסר אופטימי.