פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כששלמה ארצי עמד באומץ מול העבר: הסיפור המופלא מאחורי האלבום "חום יולי אוגוסט"

      המרדף של שלמה ארצי אחרי סאונד שייתן "אגרוף בבטן", הרגע שבו נלחץ מהפצתו, הבריחה לחו"ל במועד הכי קריטי והתחרות הסמויה עם שלום חנוך. במלאת 30 שנה ליציאתו, הנה סיפורו המרתק של אלבום המופת "חום יולי אוגוסט": "מלא בתעוזה, זה בית ספר לאמנות". חלק שני בפרויקט

      שלמה ארצי חום יולי אוגוסט (עיבוד תמונה , ראובן קסטרו)
      אומץ רב. שלמה ארצי (צילום: ראובן קסטרו, מאוסף ערן ליטוין. עיבוד: דורון שיינר)

      "האלבום 'חום יולי אוגוסט' הוא בית ספר לאמנות, כי הוא מלמד שכמה שאתה שולח את היד יותר עמוק פנימה לתוך עצמך, כולל לגעת בנקודות שמציקות לך, ככה היד יכולה להגיע יותר רחוק החוצה, דרך השירים", מדייק בהגדרתו המוזיקאי דני רובס, שניגן על גיטרה אקוסטית באלבום המופת, המציין 30 שנה ליציאתו. רבים ודאי יסכימו עם רובס, שסבור שבאלבום הזה הפגין ארצי אומץ רב לחשוף את הקרביים ואת הלב כפי שמעט מאוד עשו זאת לפניו.

      "חום יולי אוגוסט" נחשב בעיני רבים לאלבום הטוב ביותר של ארצי. הוא יצר אותו כשהתקרב לגיל 40, חתום על כל המילים והלחנים, יש בו חשיפה משפחתית במינון מוגבר לצד עיסוק במלחמות ובצבא. ארצי אף הביע באלבום ביקורת פוליטית מהדהדת ונדירה בקריירה שלו. לא מובן מאליו שהאלבום הצליח כמעט בכל החזיתות - גם זכה לשבחי מבקרים רבים, גם הצליח מסחרית - היו אלה ימים שבהם ניתן היה להשמיע ביקורת פוליטית מבלי שההצלחה תיפגע - וגם ניפק כמות נדירה של להיטים לאלבום בודד, גם אם כפול.

      ארצי יצר את "חום יולי אוגוסט" אחרי ההצלחה של "לילה לא שקט", שהיה הצלחה מפתיעה מבחינת חברת התקליטים הד ארצי, נזכר עדי רנרט, המעבד של "חום יולי אוגוסט". "החברה לא כל כך האמינה ב'לילה לא שקט'. בעצם ההתפוצצות של האלבום הזה נתנה לשלמה בחברת התקליטים קרדיט כמעט בלתי מוגבל במושגים ישראליים. העבודה הייתה מאוד ממושכת, יומיומית ויסודית".

      התקליט "חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי (ראובן קסטרו , מאוסף ערן ליטוין)
      80 אחוז בלייב. האלבום "חום יולי אוגוסט" (צילום: ראובן קסטרו, מאוסף ערן ליטוין)

      העבודה על האלבום הייתה שונה מהמקובל כיום - גם בפרק הזמן הממושך שנמשכו החזרות, וגם מכיוון שרוב השירים הוקלטו בלייב עם כל הלהקה ביחד עם ארצי באולפן. "היינו 7-8 נגנים בערך, כולנו התכנסנו בגני התערוכה ועשינו חזרות של כחודשיים, 3-4 פעמים בשבוע, בהם היינו מנגנים כל הזמן", משחזר דני רובס. "שלמה הביא שירים מוכנים, ודי גמורים, אבל כדרכו של שלמה הוא היה משנה כל הזמן, משנה פה שורה ושם שורה. לואי להב ניהל את זה אמנותית. יש לו אג'נדה ברורה, אבל הוא מאלה ששומעים קודם את כל הרעיונות לפני שהם מחליטים. זאת אומרת, כל אדם הביא את הרעיונות שלו, לגבי תפקידים, ולואי אמר 'זה כן, זה לא'. החזרות היו מפרכות מאין כמותן, עם עבודה על כל ניואנס ברמות שקשה נורא לדמיין היום".

      "הכל בוצע לייב, שזה הדבר הכי חשוב", מסביר המתופף האגדי מאיר ישראל שניגן באלבום. "לא כמו היום שהכל מבוצע עם מחשב בקליק, כשהנגנים בדרך כלל לא נפגשים אלא מוקלטים לבד. אז ניגנו ביחד, ובזה היה הקסם. הכימיה בין האנשים גורמת לחיבור להיות יותר מוצלח".

      גם רובס נשבה בקסמי ההקלטה החיה. "זה די מדהים שכ-80 אחוז מהאלבום הוקלט לגמרי בלייב. כמעט ולא עובדים ככה. לשלמה הייתה חשובה האווירה האותנטית באלבום הזה, והוא היה במרדף עיקש אחריה. שלא יהיה בזה שום דבר תעשייתי, שיהיה משהו נורא ישיר, אגרוף בבטן, גם בטקסטים וגם בשירה. לדעתי האלבום הזה היה סוג של תרפיה לשלמה, בהתמודדות עם הרבה דברים מהעבר שלו ומהמשפחה, ההורים והילדים, שהוא פתח בצורה אמיצה באלבום הזה. בעיניי זה האלבום הכי יפה שלו, והוא מצמרר אותי עד היום".

      שלמה ארצי, יובל בנאי, לנצח יחד (יח"צ , אלעד דבי)
      סוג של תרפיה. שלמה ארצי (צילום: אלעד דבי, יח"צ)

      סביר ש"חום יולי אוגוסט" לא היה הופך למה שהפך לולא המפיק המוזיקלי האגדי, לואי להב, האיש ששינה לא מעט קריירות של זמרים גדולים וקירב את הרוק לישראל. היה זה האלבום השלישי מתוך ארבעה שלהב הפיק לארצי, אחרי "תרקוד" ב-1984 ו"לילה לא שקט" ב-1986, ולפני האלבום "כרטיס ללונה פארק" שהפיק לו ב-1990 ולא זכה להצלחה.

      "המפגש של שלמה עם לואי להב שינה את הגישה שלו לטקסט ואת הצורה שהוא מבטא את עצמו", מנתח יואב קוטנר. להב מסכים: "התחושה שלי היא שב'חום יולי אוגוסט' הסינק בינינו היה בשיאו, יותר ממה שהיה קודם וממה יהיה אחר כך. ההתפתחות חיזקה את שנינו והקונפליקטים היו פחות גדולים מבעבר. מבחינת הגשת הדברים, האנרגיה של שלמה גבוהה יותר מאשר באלבומים שעשינו ביחד קודם. גם בגלל ההתחברות, גם בגלל שההקלטות היו בחלקן בלייב וגם כי הדברים יותר דחופים בכתיבה. דחוף במובן זה שפעימות הלב יהיו במצב ריצה ולא הליכה. הכתיבה של שלמה עשתה קפיצה למשהו גם פוליטי וגם מאוד אישי. אתה יכול באלבום הזה לצלול לחיים שלו יותר מאי פעם".

      "זה אלבום שדי מזקק ומתמצת את הפסגה של שלמה בפיצוח הדנ"א הישראלי שבו הוא מצטיין", אומרת דלית עופר, לשעבר מנהלת גלגלצ. "זה ממש הישראליאנה בהתגלמותה, שיש בה הכל מכל, גם אישי וגם כללי. הדנ"א של הישראליות באלבום כולל צבא, פוליטיקה, הורות, דור שני, באמת הכל מכל. הוא הצליח לתרגם את זה ליצירה שכל אחד מוצא בה משהו. בזה גדולתו".

      "בתקופה של התקליט הזה, שלמה מצא את הצליל הישראלי החדש, גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת מה שאתה אומר, משהו שהיה באותה תקופה מאוד נכון לעכשיו", מוסיף יואב קוטנר. "הוא פיצח אז מהו ישראלי, עם שורה כמו 'עכשיו יש את הזמן במזרחית' באותה תקופה. ענייני השואה, הצבא והמלחמות, 'הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב'".

      ארצי הצליח להעביר גם את הנושאים הקשים יותר באלבום, המחאה הפוליטית והעיסוק בשואה, באופן "מחבר, מתוק, שקל לאהוב", מוסיף קוטנר. "אם נשווה את זה לפוליקר, שבאותה תקופה עשה את 'אפר ואבק', בשלמה ארצי יש משהו יותר נעים, המוזיקה שלו מאוד מושכת, קל לשיר את זה". ואגב כך נציין שפוליקר וארצי קיימו מופע משותף וחד פעמי, שלמרבה הצער לא תועד.

      ארצי הושפע באלבומו מברוס ספרינגסטין, שבהפקת אלבומיו הראשונים השתתף גם להב. "ספרינגסטין בזמנו שר רוק שמספר סיפורים, בשירים שלו יש הרבה אלמנט של דיבור", אומר קוטנר, "ואני חושב ששלמה הושפע ממנו והביא את זה למקום שנשמע מצד אחד נורא רענן ומעודכן מבחינת סאונד, ומצד שני נשמע נורא ישראלי. זה לא רוק בוטה כמו שלום חנוך ב'רק בן אדם'. אצל שלמה זה לא בוטה ויש בו משהו מאוד מלודי".

      "אני זוכר שחיפשתי לשיר 'ארץ חדשה' איזשהו ליין, כלומר משפט מלודי בולט שמאפיין את השיר ומזוהה איתו. לואי להב שלח אותי לחדר להקשיב לאלבום 'Born in the U.S.A' של ספרינגסטין", מספר מעבד האלבום עדי רנרט, שכמי שחתום עליו כמעבד, נגן פסנתר וסינתיסייזר היה בעל השפעה מכרעת ביצירת האלבום, והגה רבים מהליינים המזוהים באלבום, שגרמו לארצי להחמיא לו מאוד. "אחרי שבע וחצי דקות היה לי את הליין של 'ארץ חדשה'. אפשר בהחלט לשמוע אנלוגיה עם המשהו הכוחני של האלבום הזה של ספרינגסטין. הליין הזה, שעבדתי עליו לפני המון שנים, עדיין מנוגן. אני לא מקבל על זה קרדיט, אבל ביני לבין עצמי חושב, וואלה, נחמד, הכנסתי ליין לפנתאון".

      יום הולדת 90 לשמעון פרס בבנייני האומה בירושלים, יוני 2013 (ראובן קסטרו)
      למה לו פוליטיקה. שלמה ארצי מופיע ביום הולדת 90 לשמעון פרס בבנייני האומה בירושלים, יוני 2013 (צילום: ראובן קסטרו)

      העיסוק הפוליטי באלבום הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. בריאיון שקיים שי להב עם ארצי בגלי צה"ל בשנת 2007, הוא שאל אם השורה "יש לנו ארץ למה עוד אחת" מבטאת התנגדות לנוכחות הישראלית בשטחים, וארצי אישר זאת. "נכון, זה היה גם ברמה הזו, וגם ברמה היותר מטאפורית", אמר ארצי. "נורא הושפעתי אז מ'גרייסלנד' של פול סיימון. אהבתי את הרעיון שאבא ובן נוסעים, והוא כאילו מחנך אותו, כמו בשיר הנושא שלו. ובאמת, גם שם וגם ב'עבד הממהר' היה ניסיון להסתכל על האויב בגורם האנושי שלו, ולא להסתכל עליו רק כאויב".

      מדוע העיסוק במחאה הפוליטית, שבולט מאוד באלבום הזה, אינו שכיח באותו אופן באלבומים אחרים של ארצי? "הקהל בישראל כל כך קטן, קשה לאמן להצליח ועוד יותר קשה לתחזק הצלחה" אומר מעבד האלבום, עדי רנרט. "שלמה הצליח לעשות את זה בעוצמה רבה. כשאמן באופן מודע או לא מודע חושב שבהבעה של דעה מסוימת הוא יגרום להתנכרות של 50 אחוז מהקהל שלו, אז הוא חושב פעמיים. אז היה פחות חמור מהיום. היום נורא מפחידים אותנו מהשלטון. אם שלמה היה מוציא היום את 'עבד הממהר' הוא היה חוטף ברשתות החברתיות תגובות איומות כמו 'שיהיה לך סרטן בראש'".

      "שלמה עבר תהליך", אומר דני רובס, "כשבנאדם הוא קונצנזוס, מופיע במקומות הכי גדולים ונמצא בשפיץ על הפסגה, הוא לא יכול להביע עמדה אמיצה בלי לאבד משהו, בלי שחלק מהקהל יגיד 'אני לא חושב ככה'. מה שמכונן במה ששלמה עשה, שהוא אמר דברים מאוד אמיצים, שהיו דעתו כשהוא כתב אותם, וגרם גם לאנשים שלא מסכימים עם הדעה שלו על מצבנו ועל 'הזמן הצהוב' להגיד, 'מעניין, הוא חושב ככה, סבבה, אני לא מסכים איתו אבל הוא עושה את זה אמיתי, כן ובלי לפגוע באף אחד אחר'".

      קוטנר: "זה נכון שזה לא דבר בולט אצל ארצי, המחאה. באלבום מופיע השיר 'עבד הממהר', אותו הוא יצר בעקבות הספר 'הזמן הצהוב' של גרוסמן. שלמה תמיד עם יד על הדופק מבחינת מה שקורה בארץ. הוא מרגיש דברים. אני לא בטוח שכל דבר הוא רוצה להגיד. בטח לא בשנים האחרונות, בהן מאוד קשה להגיד דברים בלי לקומם עליך מישהו".

      המפיק לואי להב: "ב'חום יולי אוגוסט' ו'ארץ חדשה' היו נגיעות שאפשר לתרגם אותם פוליטית, אבל גם כשהוא כתב את זה שם אלה לא דברי ביקורת, זה לא מחאה. זה תמונה של איך שהוא ראה את הדברים. אני לא יכול להגיד אם הוא נמנע מזה יותר ויותר. אני חושב שבטור שלו ב'ידיעות' הוא כן נוגע קצת פוליטית. שם הוא פותח טיפה, בצורה מאוד לירית ונוגעת ללב, אבל שם הוא כן נוגע".

      לאחר שתקליטי "חום יולי אוגוסט" הודפסו, החליט ארצי הפרפקציוניסט להפתיע את כולם. "מיד אחרי שהאלבום היה מוכן, ולאחר שכבר הדפיסו תקליטים, שלמה בא אלי בלילה ואמר 'תשמע, אני לא יודע, זה לא יושב לי טוב, בוא נמקסס עוד פעם'. כי הדיסק הזה היה כל כך חשוף וטעון", משחזר לואי להב. "אז עשינו מיקסים עוד פעם, והדפסנו את התקליטים עוד פעם. אבל הבנתי בדיעבד שכבר יצאו לשוק גם אלה שהודפסו לפני המיקסים הנוספים. אנחנו לא יודעים איזו ורסיה נמצאת איפה".

      לואי להב (מערכת וואלה! NEWS , נמרוד סונדרס)
      איזו גרסה בדיוק נמצא בשוק? המפיק האגדי לואי להב (צילום: נמרוד סונדרס)

      גם מיכל רצאבי, שעשתה את יחסי הציבור לאלבום, לא שוכחת את המקרה הלא שגרתי. "לאחר שהתקליט היה מוכן, הודפסו 25 אלף עותקים ממנו, הוא היה אמור לצאת, ולאחר שהחנויות כבר עשו הזמנות מראש, פתאום שלמה החליט שהוא לא מרוצה. הוא הרגיש שאפשר היה לעשות את זה יותר טוב. אני זוכרת את הג'ננה", היא אומרת. "שלמה אמר לי שהוא לא שלם עם עצמו. לואי גיבה אותו. אבל שלמה לא ידע בזמן אמת ש-25 אלף העותקים יצאו. לימים היו שתי גרסאות של האלבום בשוק. ביקשתי לקחת מתחנות הרדיו את הגרסה הראשונה, הודעתי להם שהסיבה היא ששלמה נכנס לעשות מיקסים חדשים. אבל לא היה עם מי לדבר, אף אחד לא רצה לתת לי".

      רצאבי חוותה את ההתלבטויות הנצחיות של ארצי במקרה נוסף שקדם להוצאת האלבום, לאחר שהודפס תקליט השדרים הראשון של האלבום עם השיר "ארץ חדשה" לרדיו. "לאחר הדפסתם, תקליטי השדרים היו אצלי במכונית, והייתי אמורה להביא אותם כבר למחרת ב-9 בבוקר לתחנות הרדיו רשת ג' וגלי צה"ל. ואז שלמה התלבט והתחבט, אלף ואחד טלפונים ואמר לי לעצור ולא להביא את תקליטי השדרים לרדיו".

      אחרי שהאלבום יצא, נסעו לואי להב ושלמה ארצי ללונדון. "שלמה אמר, אני לא רוצה להיות פה בחשיפה של האלבום", אומר להב. "הנסיעה ללונדון הייתה סוג של בריחה מההתמודדות עם כל הרגשות והאנרגיות הגבוהות. אז אתה מבין עד כמה אינטנסיבי זה היה עבורו, בכל השלבים - בכתיבה, בהקלטות, במיקסים. היו הרבה התלבטויות".

      ראיון עם דני רובס לקראת מופע השקת אלבומו החדש (אבי כהן , צילום סטילס: מגד גוזני, צילום ודאו: אבי כהן)
      מצמרר עד היום. דני רובס (צילום: מגד גוזני)

      לאורך שנות השבעים והשמונים הייתה תחרות סמויה בין שלמה ארצי לשלום חנוך על מי כאן המלך, ובתקופה שיצא האלבום הסתמן מהפך. "במשך כל שנות ה-70 וגם ראשית שנות ה-80 היה ברור ששלום חנוך הוא המלך", אומר קוטנר, "הוא זה שהופיע במקומות הגדולים. ב'מחכים למשיח' הוא מגיע לכיכרות. הוא האמן שהזניק את הרוק הישראלי לגבהים חדשים. והייתה מין תחרות. שלמה ארצי בתקופה של 'גבר הולך לאיבוד' היה עדיין בצוותא ובמקומות קטנים. לאט לאט בשנות השמונים הוא מתחיל יותר ויותר לתפוס קהל, לתפוס גודל, ההפקות נהיות יותר גדולות. תרמה לזה גם העבודה עם לואי להב, שעשה את זה קודם עם שלום חנוך. גם זה שארצי הוציא לראשונה אלבום כפול התכתב עם שלום חנוך, שבאותה תקופה הוציא את האלבום הכפול 'רק בן אדם'. היה נראה שיש פה איזו תחרות מי עושה את זה יותר טוב, אני חושב שזאת אחת מהמוטיבציות לאלבום הזה".

      בועז כהן, שדרן רדיו אקו 99, ומרצה לתרבות אומר: "היה פעם עניין מותגי מטופש במוזיקה הישראלית שזה נורא קול לאהוב את שלום חנוך, אבל זה לא קול לאהוב את שלמה ארצי. אני שואל את עצמי, למה בעצם? מדוע ולמה החלטתם ככה? הדבר הזה היטשטש עם השנים, וטוב שככה. בתקופת 'חום יולי אוגוסט', על רקע מיתוג העבר הזה, שלמה עשה פריצה מדהימה. הופעות ענקיות בפארקים. זאת הייתה הופעת רוק נורא מהודקת. זה היה מדהים".

      עדי רנרט (יח"צ , רן גולני)
      הליין מהדהד לנצח. עדי רנרט (צילום: רן גולני)

      על רקע תעשיית הקליפים שהייתה עוד בחיתוליה, בעשיית האלבום בלטו הקליפים "תחת שמי ים התיכון" שבו צולם ארצי עם בנו בן ושיר הנושא "חום יולי אוגוסט" שבו נראה ארצי יושב מול מחשב מפעם, עם צג ירקרק. "לפני התקופה שבה יצא האלבום היו עושים קליפים בעיקר לתוכניות טלוויזיה, אם זה 'זהו זה', 'עוד להיט' וכאלה, אבל הם לא היו ממש קליפים", מזכיר קוטנר. "באמצע שנות השמונים התחילה תעשיית הקליפים, ובאלבום הזה היו כמה קליפים מאוד יפים".

      לזמרת מזי כהן היה תפקיד קטן אבל בולט באלבום - קולות רקע בלתי נשכחים בשיר "תחת שמי ים התיכון". לא רבים יודעים שהקול שלה מלווה את השורות "בגוף שלי צמרמורת" וב"עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו". "התקשר אליי שלמה ורצה שאני אהיה הקול הנשי בשיר, מיד הסכמתי", נזכרת כהן. "הקלטנו ב'המון', במיקרופון אחד גם הנגנים וגם שלמה, כולנו מסביב לשלמה, זה היה ממש מרגש. יש משהו קסום בלקחת נגנים חיים, שגם שרים, ובכלל, זה ששרנו מול מיקרופון אחד, זה נשמע עוצמתי".

      "אני עדיין לא יודעת למה שלמה התכוון בשורה ששרתי 'עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו'", אומרת כהן, ואז פונה לבן זוגה, המוזיקאי יושי שדה (תיסלם): "למה שלמה ארצי התכוון בשורה 'עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו'?". שדה עונה לה: "זה על הקושי להיות ישראלי, על יוקר המחייה ועל הפוליטיקה. אבל לא צריך לחפש שום הסבר בשירים".

      יואב קוטנר (נמרוד סונדרס)
      שלמה ארצי התכתב עם שלום חנוך. יואב קוטנר (צילום: נמרוד סונדרס)

      לאחר הצלחת האלבום הכפול, גם המופע שבעקבותיו זכה להצלחה. "שלמה, כמו שלום באותה תקופה, הביא את מופעי הבמה הישראליים לרמה בינלאומית", אומר גדי אורון, מפיק הופעות בינלאומיות שהפיק גם את המופע של "חום יולי אוגוסט". "עשינו לו 'קאט ווק' (מסלול שיורד מהבמה אל הקהל - ש"ב) וזה היה חדש באותו זמן, למדנו את זה ממופעים שבאו מחו"ל. זה גרם לקהל תחושה חזקה של שבירת דיסטנס. הקהל הרגיש שהוא איתו".

      "אני זוכר רגע מופלא מסיבוב ההופעות של 'חום יולי אוגוסט', ששינה לי את הראייה לגבי דברים", אומר השדרן בועז כהן. "הייתי בהופעה בראשון לציון. שלמה שר את 'טלפני טלפני'. לקראת הסוף הוא כנראה נורא התרגש, ושכח את המילים. כולם מנגנים, עומד פארק שלם, ואתה קולט שהבן אדם שכח את המילים. הוא לא ממשיך והם מנגנים. ואז הוא נכנס בליין, ושר את המילים 'שכחתי את המילים, אז מה, תעזרו לי אתם עכשיו', במנגינה של השיר. אתה רואה אמן גדול, שנקלע לקטע של מצוקה, והקהל לא מבקר אותו אלא מתגייס לטובתו. בעדו. כולם שרו, ואז הוא נזכר במילים וחזר. ואחר כך ניצן עין הבר עשה סולו סקסופון. זה היה רגע שהסתכלתי ואמרתי, וואו! בקטע שהכי מעורר אימה באמן, הקהל היה מלא חום, ושלמה יצא מזה מדהים".

      "מעבר לזה שהייתי צריך להעלות את 'חום יולי אוגוסט' לבמה, מאוד דיבר אליי החומר פה", מוסיף גדי אורון, "האלבום 'חום יולי אוגוסט' הוא הפסקול של כל ילידי 49-50, פסקול הימים שקצת לפני, תוך כדי וקצת אחרי שירותנו בצבא. שלמה טיפל בנושאים בצורה כל כך אישית, אבל היא הייתה אישית גם לי וגם להרבה אחרים. לכן לתחושתי זה התקליט הטוב ביותר ששלמה עשה עד היום".

      שלמה ארצי (יח"צ)
      אישית כללית. שלמה ארצי (צילום: יח"צ)

      הנגן הוותיק ביותר המלווה את שלמה ארצי, מאיר ישראל, נדהם מרגע שחוזר על עצמו לעתים קרובות בהופעות, בעת ביצוע שיר הנושא של האלבום "חום יולי אוגוסט". "זה שיר מאוד קשה, כמו שאתה יודע", אומר ישראל, "אבל בהופעות אני רואה את הקהל צועק, שואג ורוקד, וכאילו לא מבין את הטקסט. וזה נורא חבל לי. יש לי שם סולו תופים באמצע שלא היה באלבום המקורי אבל נוסף בהופעות. כשהתחלתי עם הסולו הזה, בהופעה הראשונה, אני זוכר את התחושה שלי בבטן בגלל הטקסט. באתי לתוך הקטע הזה של 'חיילים מתים'. הנגינה שלי, כאילו יש בה איזשהו כעס. ועד היום כשאני מגיע לסולו הזה, תמיד יש לי תחושה של החיילים המתים. זה לא ייאמן".

      האזנה לאלבום מזכירה את הפער המשמעותי באורך הלהיטים שיכלו להתקבל ברדיו אז והיום. "ארץ חדשה" הוא שיר של יותר מ-6 דקות, "תחת שמי ים התיכון" כמעט 6 דקות, ''נבראתי לך" - 5 וחצי דקות. "אף אחד לא חשב אז שיש פה משהו לא בסדר לעשות שירים ארוכים", אומר בועז כהן. "אם היום שלמה היה מוציא את השירים הגדולים האלה לרדיו, לא היו מקבלים אותם, היו אומרים לו שהם ארוכים מדי".

      30 שנה חלפו, אך גם הם לא הצליחו למנוע מהאלבום לעמוד יפה במבחן הזמן. מאיר ישראל מסביר: "הרבה שירים מהאלבום אנחנו עושים עדיין בהופעות, עדיין לא נס לחם, כאילו נכתבו אתמול. הייתה לנו הופעה לא מזמן, אני מסתכל על החבר'ה הצעירים, בנות ובני 16-17 רוקדים ושרים את כל השירים, כאילו שהם נולדו איתם. הכל קהל צעיר. זה באמת יפה. 'ארץ חדשה', 'חום יולי אוגוסט' ו'נבראתי לך' הם שירים כל כך חזקים, ממש עוגנים בתוך הופעה, שאתה בונה סביבם את שאר התוכנית".


      הדרן: איזה שיר מ"חום יולי אוגוסט" הכי אוהבים עושי האלבום ומומחי מוזיקה?

      לואי להב, המפיק: "זה כמו לבקש לבחור איזה ילד אני הכי אוהב. השיר 'ארץ חדשה' הוא האהוב עליי ביותר, כי הוא טיימלס. השיר הזה לדעתי יישאר לעד בפרונט. הוא מהדהד הכי הרבה פה, עם השנים".

      עדי רנרט, המעבד והפסנתרן: "השיר שאני הכי אוהב מהאלבום הוא 'היית איתי הרי', מהשירים היותר נסתרים. זאת מין פינה קטנה כזאת, אי של שלמות, שיר קטן ואינטימי שבולט לי בתקליט האינטנסיבי".

      התקליט "חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי (ראובן קסטרו , מאוסף ערן ליטוין)
      התקליט "חום יולי אוגוסט" (צילום: ראובן קסטרו, מאוסף ערן ליטוין)

      דני רובס, הגיטריסט: "רומניה'. זה לא אחד הלהיטים הגדולים בו. הוא מדבר בו על נסיעה עם אבא שלו לטיול שורשים ברומניה, ולכל מי שיש 'אבא אישיו' בחיים - השיר הזה נכנס לו ישר עמוק לבטן. הוא שר שם באחת השורות, 'אז למה תוקף אותי פתאום אותו פחד / הו אבא, כמה זמן נשאר לנו יחד'. זאת שורה שהוא התלבט איתה המון, לא ידע אם כן לשיר אותה או לא לשיר אותה. הוא הקליט ורסיות של זה. אני זוכר שיחה שלנו בעניין הזה. גם לי הייתה מערכת יחסים סבוכה מאוד ורגשית מאוד עם אבא שלי. אמרתי לשלמה, 'זה לא משהו שאני אעז להגיד לאבא שלי'. ושלמה אמר, 'אתה יודע מה, אם אתה אומר שלא היית מעז להגיד אותו לאבא שלך, אז אני כנראה חייב להגיד אותו לאבא שלי'. כל האלבום הזה מלא בתעוזה".

      מזי כהן: "האמת שאני הכי אוהבת את השיר שבו אני עושה קולות רקע, 'תחת שמי ים התיכון'. באלבום יש טקסטים אישיים וקצת מחאתיים, אבל בשיר הזה תפסה אותי יותר המנגינה מאשר המילים".

      יאיר ניצני, מנכ"ל חברת הד ארצי באותה תקופה: "אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום הוא 'תחת שמי ים התיכון'. אני זוכר את הקליפ שיצא בתחילת עידן הקליפים, כשעוד בדקנו את הגבולות של עצמנו. בן-בן כילד קטן קצת גנב את ההצגה. השיר הזה היה בו איזה קסם מיוחד. הייתה גם תחושה כזאת שהוא מאוד משוחרר. מזי כהן נתנה שם ביצוע אלמותי בקולות. והשיר עצמו כתוב כמו ששלמה יודע לכתוב שירים".

      התקליט "חום יולי אוגוסט" של שלמה ארצי (ראובן קסטרו , מאוסף ערן ליטוין)
      האלבום "חום יולי אוגוסט" (צילום: ראובן קסטרו, מאוסף ערן ליטוין)

      דלית עופר, לשעבר מנהלת גלגלצ: "אולי בגלל שאנחנו מדברים בשעת ערב, אבחר את השיר הקטן והמקסים שנקרא 'היית איתי הרי', שחזרתי אליו לאחרונה. מבחינת חשיבות יש שירים יותר חשובים שנהיו להיטים ענקיים. השיר הזה הוא מאלה שמתחבאים. זה שיר אהבה נורא יפה".

      השדרן בועז כהן: "'ארץ חדשה'. יש באלבום הזה שורות מופלאות, שאתה לא שוכח אותן, הן נחרטות בך חזק. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי בגלי צה"ל את 'ארץ חדשה', אני נשתלתי. פשוט הייתי בהלם. יש תחושה של נסיעות. 'גשם כבר יורד וזה חורף', 'ערבים מתפללים כי איזה חג'. איזה חג? אנחנו לא יודעים. איזשהו חג. אנחנו לא מחוברים לזה. והשורה המדהימה: 'אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה'".