פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסיאנס של ערוץ 20: יגאל עמיר גויס לטקס גירוש שדים שכולו הסרת אחריות

      עקרונית, לא אמורה להיות סיבה למנוע לשדר ראיון של יגאל עמיר אם יש בו ערך עיתונאי, אלא ששמעון ריקלין וינון מגל השתמשו ברוצח ראש הממשלה כדי שכל גורם וגורם יוכל לבוא ולהסיר מעצמו אחריות כלשהי על הנסיבות שקדמו לרצח רבין. ספק אם יש מי שקונה את ההצגה המביכה הזאת

      ערוץ 20 שמעון ריקלין ינון מגל יגאל עמיר (צילום מסך)
      החליטו לפתוח כך את הסיבוב המשותף שלהם. מגל וריקלין (צילום מסך)

      בואו נסיר את זה מהשולחן: עקרונית, לא אמורה להיות סיבה למנוע לשדר ראיון של יגאל עמיר אם יש בו ערך עיתונאי, הקשר ומידע מעניין לציבור, ואם הוא נערך בהגינות עיתונאית ולא כתמיכה במעשיו. זה נכון לטרוריסטים, וזה נכון גם לרוצח ראש הממשלה. זה אולי לא נעים לשמוע, אולי לא כל כלי תקשורת היה נותן לזה במה, ובוודאי יש מי שנפגע מזה - אבל גם לא משהו שהציבור לא יכול לעמוד בו, ואלה לא בהכרח השיקולים שצריכים להעסיק עיתונאים. זה הרי לא המה, אלא האיך, ההקשר והסגנון. אלא שצריכה להיות לאקט כל כך בוטה הצדקה של ממש: חשיפה דרמטית, למשל.

      אמש החליטו שמעון ריקלין וינון מגל לשדר תמלילים משיחה שערך יגאל עמיר עם מקורביו, בתכנית הראשונה בה מגל נכנס לתפקידו כמחליף של אראל סג"ל. לאורך שעה שלמה השניים שוחחו על הציטוטים של רוצח ראש הממשלה יחד עם פאנל של נציגים עם רלוונטיות מסוימת לדיון: ראש החטיבה היהודית בשב"כ לשעבר, מי שהיה מנהיג תנועת "זו ארצנו" משה פייגלין, הרב דוד סתיו כנציג הציונות הדתית, יריב אופנהיימר כנציג השמאל ועוד. עוד לפני השידור פרצה סערה זוטא, כשפורסמו עיקרי הדברים: "לא התייעצתי עם אף אחד. לא עם רבנים, לא עם קצינים ולא עם אבישי רביב. כל הסיפור שהשב"כ השפיע עלי זה שטויות. אני עשיתי את זה על דעת עצמי ואף אחד לא שלח אותי. אני הייתי בכלל עם כיפה שחורה, בכלל לא הייתי מהציבור של המתנחלים", אמר.

      ערוץ 20 שמעון ריקלין ינון מגל יגאל עמיר (צילום מסך)
      דמות שרוב הציבור מתעב עד עמקי נשמתו (צילום מסך)

      לא לגמרי ברור מדוע בחרו מנחי "ריקלין ומגל" לפתוח באופן כה פרובוקטיבי את הסיבוב המשותף שלהם, כי הדברים של עמיר - "למקורביו", אפילו לא בצורת ריאיון, משל היה דמות בכירה ולא אסיר עולם נתעב - ממש לא היו שווים משדר מיוחד של שעה. בערוץ 20 גילו לאחרונה שדברים מהסוג הזה עושים הרבה רעש, אלא שלא כמו הריאיון המחויך עם מצית בית הספר הדו-לשוני, נראה שהופקו כמה לקחים. המשדר נעשה בכובד ראש יחסי. הודגשה הפרכת תיאוריית הקונספירציה. מגל פתח את התכנית בהבהרה של הסתייגות ונימק את האייטם בערך העיתונאי שלו. ככלל, נראה היה שלא נוח לו מהסיטואציה והוא נראה זעוף לאורך שידור הבכורה שלו.

      אז מדוע בכל זאת להקדיש לדברים של עמיר תוכנית שלמה? הימין אמנם נוהג לקונן על פסטיבל רבין, אך בתקופה האחרונה מתנהל פסטיבל נגדי שמטרתו להוכיח כמה נקודות עיקריות: נהי השמאל מוגזם (כרגיל); ההסתה נופחה (על ידי התקשורת השמאלנית); עמיר כלל לא שייך לקהל הזה (אפילו לא עשב שוטה); וממילא, כביכול, רצח רבין לא שינה את תהליך ההיסטוריה ולא הוא זה שעצר את תהליך השלום.

      ערוץ 20 שמעון ריקלין ינון מגל יגאל עמיר (צילום מסך)
      (צילום מסך)

      לכן גויס עמיר לטקס גירוש השדים. הדברים "שנאמרו למקורביו" הועלו בסיאנס הזה כדי שכל גורם וגורם יוכל לבוא ולהיפטר מרגשות האשם: נציג השב"כ, נציג מועצת יש"ע, נציג תנועת "זו ארצנו", נציג רבני הציונות הדתית - כולם הגיעו כדי לחזק את המסר שקיבל סוף סוף אישור מהגורם האולטימטיבי: הרוצח פעל לבד, בעולם המנותק מהקשר. האלימות המילולית, כרזות רבין במדי SS, הפולסא דנורא - דימויים שפצעו את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה - כלל לא משנים כי יגאל עמיר טוען שלא מהם הוא הושפע. על כן כולם פטורים מחשבון נפש והכל מטוהר. יגאל עמיר אמר - ויריב אופנהיימר יכול לשמש עלה תאנה עד מחר. ממש אילן גבוה. העיקר שכולם מרוצים.

      אלא שספק אם יש מי שקונה את ההצגה המביכה הזאת, שמתבססת על דמות שרוב הציבור מתעב עד עמקי נשמתו. לא צריך להיות נער נרות בשביל לזהות מה קורה כאן - חשבון נפש זה לא. זכותם של מגל וריקלין לראיין את יגאל עמיר, לדון בדברים שאמר, ולהגיע מהם בשידור לאיזו מסקנות שיחפצו בהן. מעניין מי יגויס בסיאנס של השנה הבאה.