הרחק מתשומת הלב של התקשורת הארצית, הפוליטיקה המוניציפלית היא מעיין השופע אירועים משונים, פולקלור מקומי ויצרים עזים. אחת לחמש שנים, הכל מתערבב יחד במחול הבחירות המקומיות: בקרקס הצבעוני הזה מרקדים להם עסקנים ותיקים, מועמדים נצחיים, אידיאליסטים צנועים, פנטזיונרים שאיבדו קשר עם המציאות ורצים למרחקים ארוכים שכבר מכינים את השטח להתמודדות משמעותית יותר. את התופעה הזו בדיוק מבקשת לתעד ענת גורן בסדרת הדוקו הקומית החדשה "המתמודדים" (כאן 11). היא עוקבת אחרי ארבע זירות, כשברובן היא מתמקדת במועמד אחד וסיפורו.
בהוד השרון זה משה חנוכה הצעיר והביישן שעוד מתגורר אצל ההורים, ומתחזק קריירה פוליטית עוד ממועצות הנוער; במעלות - מוטי בן דוד, עובד עירייה ותיק שפנה נגד ראש המועצה זה שנות דור, שלמה בוחבוט, ויש לו כמתברר בית לבן משל עצמו; בתל אביב היא חוברת לקומיקאי אסף הראל, מי שתכנן להטריל את מערכת הבחירות בעיר העברית הראשונה, אך זו התגלתה דווקא כצפויה מתמיד (ואולי על כן חלקו פחות מעניין מאשר החלקים האחרים); ובערד מתואר דו קרב בין ראש העיר המכהן ניסן בן חמו מטעם יש עתיד, כשמולו ניצב מועמד הליכוד משה אדרי, המתמודד כבר פעם רביעית או חמישית אך מעולם לא כבש את לשכת ראש העיר. סיפור ההתמודדות בין השניים הוא גם סיפורה הסבוך של עיר שמחפשת את דרכה.
וזה קורע מצחוק. בעליצות ובהנאה גלויה, גורן חודרת לעומק מטות הקמפיינים ומגלה רגעים שהם בין החמוד למופרך. הטקסט שלה נפלא, והיא מצליחה ליצור קשר טוב עם הגיבורים שלה, לרכוש את אמונם ולהוביל אותם לדיאלוגים בלתי ייאמנו - מצחיקים או מזעזעים, תלוי במקרה. לפעמים הישירות היא כה מטלטלת, שנדמה שאנחנו בפרק של "בואו לאכול איתי" - גרסת הפוליטיקה. גם ממושא תחקירה משכבר, דוד ביטן, שהגיע לערד על מנת לסייע לאדרי, מוציאה גורן כמה רגעים מדהימים בבוטות שלהם. בקרנבל שנע בין מופעי בידור ותליית שלטים, שירה בציבור וריקודים סלוניים, חלוקת פליירים ונאומי תמיכה ושלהוב, נפרשת קומדיה שלמה של טעויות מצטברות.
בשולי הדברים, יש כמה דברים מאכזבים ב"המתמודדים": אולי קשה היה לצפות זאת מראש, אבל הסיפורים הגדולים של מערכת הבחירות האחרונה לא התחבאו בערים שאליהן יצאה גורן, להוציא אולי מעלות-תרשיחא, שם התחלף ראש עיר לאחר כמעט יובל. גורן גם לא בחרה אף אישה או מתמודדים באחת הרשויות הערביות או החרדיות, במה שעשוי היה להתגלות כסיפור דוקומנטרי מעניין לא פחות. אולי מראש הכוונה הייתה להתחקות אחרי מקרים פיקנטיים ואיזוטריים ולאו דווקא אחרי הקרבות הסוערים בערים אחרות, אבל בירושלים, בית שמש וחיפה, לדוגמה, התקיימו מערכות בחירות דרמטיות ששוות היו בהחלט מעקב, כנראה יותר מאשר בהוד השרון.
אי אפשר לסקר הכל, מן הסתם, ואולי המגמה הייתה באמת ללכת על הסיפור הצבעוני הכולל. אלא שזאת בחירה בעייתית: צחוק בצד, ביזאריות ככל שיהיו, לבחירות המקומיות יש השלכה אמיתית על החיים שלנו. אי אפשר להביט על הכל מהצד, ולא להזדעזע מהקלות שבה המסכות יורדות ומתוך שיקולים ציניים מהתלים ומשטים בנו. אם כל מה שנשאר מהדמוקרטיה הוא בדיחה - הרי שהיא על חשבוננו. "המתמודדים" הוא צפיית חובה למי שרוצה לצחוק אחרי החדשות. אחר כך תבוא הבהלה מאליה.
"המתמודדים" משודרת בימי ראשון ב-21:35 בכאן 11.