בזמן שירותה הצבאי של ליאנה עיון, אחת המפקדות שלה הטיחה בה - "המקסימום שתגיעי אליו זה שליחת פיצה". אמנם כבר אז היה לשחקנית רזומה מסוים, שכלל בין השאר הופעה בתפקיד ראשי בסדרה "השכונה" ועבודות דיבוב בשלל סדרות אחרות ובסרטים, אבל זה לא מנע מן הקצינה לנבא בוודאות כי פסגת חייה המקצועיים יהיה חלוקת לחם שום, ולהציע לה לא לבזבז זמן על ניסיונות חסרי סיכויים להשתלב בעולם המשחק.
עיון לא הקשיבה לעצה, וטוב שכך. לפחות בזמן הקרוב, לא יהיה לה פנאי לחלק פיצות. בקרוב נראה אותה ב"הקיבוצניקים", הסדרה החדשה והמושקעת של HOT, וגם ב"בתולים", סרטו העלילתי הארוך הראשון של מאור זגורי, בו תככב בין השאר בצד חן אמסלם. בינתיים, אפשר ליהנות ממנה ב"פוראבר", שתעלה כבר היום (ראשון) בערוץ טין ניק. בקיצור, 2019 היא לגמרי השנה שלה.
"פוראבר" מגיעה מבית היוצר של אורי גרוס, מי שחתום בין השאר על "לצבי יש בעיה" ו"או בוי" ובעבר על "השיר שלנו" ו"דני הוליווד", ומככבים בה גם לי בירן ואליאנה תדהר. הוא אמרגן מוזיקלי, היא מדענית, ושניהם בשנות הארבעים לחייהם. בעקבות ניסוי שהשתבש, מוצאים עצמם השניים שוב בני 17, בשעה שבתם הקטנה הופכת לצעירה בת שלושים בגילומה של נלי תגר. עיון מגלמת את הבת האמצעית, ויחד עם אחיה התאום (אדם שנל) נשארת בגיל המקורי שלה ונאלצת להתמודד מן הפוזיציה הזו עם הסיטואציה המשונה. צפיתי בשני הפרקים הראשונים של הסדרה, והם היו יותר מהוקצעים ושנונים מהרבה סרטים תוצרת הארץ שראיתי השנה.
"הסדרה הולכת לתת בראש", מבטיחה עיון, בת 24 כיום, בריאיון לרגל עליית "פוראבר" למסכים. "אני לא יודעת להגדיר קהל יעד, כי מהניסיון שלי עם 'שכונה', את הסדרות שמקוטלגות כ'נוער' רואים לפעמים גם חיילים וחיילות או אפילו אנשים בני ארבעים עם ילדים".
ביקום הטלוויזיוני, עיון היא בתה הבדיונית של אליאנה תדהר, ובמציאות יש לה ייחוס מרשים לא פחות - מזה שנים, זוגתו של אביה היא מירי נבו. הקשר הזה עזר לה במידת מה לעשות את צעדיה הראשונים בעולם הבידור, אף שלא למדה משחק, לא במגמת תיאטרון בתיכון וגם לא באחד מבתי הספר בתחום. השדרנית הציגה אותה בפני ייצוג 1, הסוכנות המובילה בה היא חתומה, ובכך נפתחה דלת אחת - אבל זה לא אומר שכל הדלתות הבאות נפתחות בפניה אוטומטית.
"עשיתי המון המון אודישנים. זה דרש ממני הרבה התמדה וכוח רצון, ולפעמים הייתי אומרת לעצמי 'טוב, די, יאללה, זה לא הולך לקרות'. בשלב מסוים אפילו התחלתי לחשוב שהמראה שלי עוצר מבעדי לקבל תפקידים ואין מה לעשות", אומרת עיון. "יש לי לוק כזה שקשה לשייך אותו למשבצת. המוצא שלי מרוקאי-סורי-יווני, אבל מזרחיים תמיד בטוחים שאני אשכנזייה. אני לא נראית ישראלית וגם לא אירופאית וחשבתי שבגלל זה קשה לי להתקבל לדברים, אבל בסופו של דבר הבנתי שכל מה שמשנה זה שיהיה לך קליק עם הבמאי, ותתחברי מבחינתו לחזון שלו.
"כך היה למשל במקרה של 'בתולים'. הייתי שונה לחלוטין מן הדרך שבה הדמות כתובה. אמרתי לעצמי שכל ישראל בטח נבחנית לתפקיד הזה ואין לי סיכוי, אבל עשיתי הכי טוב שאני יכולה והיה לי איזשהו חיבור מיוחד עם מאור. ככה גם הבנתי שפחות חשוב המראה המסוים שלך, ויותר חשוב להפגין תצוגת משחק שמדברת לבמאי ולמלהק".
הסרט עוד אפילו לא ערך את הקרנת הטרום-בכורה שלו, אז לא נרחיב עליו את היריעה, ובכל זאת אני חייב לשאול - איך היה לעבוד עם מאור?
"הוא שינה לי את החיים. היה לנו תהליך אינטנסיבי מאוד, פיזית ונפשית, שמעולם לא היה לי כמותו, ולמדתי ממנו המון - גם על משחק אבל גם על עצמי ועל איך להשתחרר. 'בתולים' זה פרויקט מאוד מיוחד בשבילי ואני תמיד אהיה אסירת תודה למאור, שהוא וחן גם הפכו לחברים טובים שלי".
יש לפעמים תחושה כאילו עולם סדרות הנעורים הוא מעין יקום נפרד לחלוטין בתעשייה, שמתקיים במקביל לכל השאר.
"זה נכון. להיות מזוהה עם עולם הילדים זה תיוג חזק, וברגע שמתייגים אותך כמישהי מתוכו, זה יכול גם להגביל אותך אם את רוצה להתפתח ולעשות דברים מחוץ לטריטוריה הזו. אני מלאת הערכה לתעשיית סדרות הנוער, היא מדהימה וכיף לי בה, אבל כמובן שגם הייתי רוצה לעשות דברים אחרים".
אם נחזור לסדרה ולעיסוק שלה בקשר הבין-דורי, מתי הבנת שההורים שלך הם לא רק "הורים" אלא גם אנשים אמיתיים?
"לא מזמן, לפני שנתיים-שלוש. אני חושבת שלכל אחד יש שלב שבו הוא מפסיק להגיד 'ככה ההורים שלי גידלו אותי' ומתחיל לקחת אחריות על עצמו ועל המעשים שלו. הורים נראים לנו כמשהו מובן מאליו, אבל באיזשהו רגע בחיים אתה עושה סוויץ' בראש ומבין שגם הם, בדיוק כמוך, אנשים עם סיפור משלהם, וגם להם מגיע שננסה להבין למה הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים".
איך את היית בגיל ההתבגרות?
"זה בדיוק הגיל שבו ההורים שלי התגרשו, אז נכנסתי חזק לקטע של הטינאייג'רית. לא הייתי ילדה רעה אבל גם לא ממש התחשק לי ללכת לבית ספר או להתכונן למבחנים. זו היתה תקופה קצת קשה, גם בשבילי ונראה לי שגם בשביל ההורים שלו, אבל בסופו של דבר יצאתי עם תעודת בגרות טובה".
אחותה הבוגרת של ליאנה, יסמין, היא שחקנית מצליחה בעצמה, שהופיעה בין השאר בלהיט הקולנועי "מפריח היונים" ומשחקת בתיאטרון חיפה בהצגה "על מי ועל מה". "כבר כילדה הייתי עושה סרטים עם האחיות שלי", היא אומרת. "סליחה שאין לי משהו מקורי להגיד בהקשר הזה, אבל מאז ומעולם רציתי להיות שחקנית".
נוסף ליכולות המשחק שלה מגלה עיון גם כישורים כצלמת, בשלב זה באינסטגרם, בו העלתה כמה תמונות שצילמה בהשתתפותן של כמה מן הקולגות שלה, למשל אליאנה תדהר וליהי קורנובסקי, בהן היא מיטיבה להאיר אותן באור אחר מאשר בתמונות קודמות שלהן. "זה התחיל כשקניתי מצלמה חדשה ואז שאלתי את חברתי השחקנית אביב פנקס אם בא לה שאצלם אותה. התמונה יצאה ממש טוב ועוד חברות רצו שאעשה את זה", היא מספרת. "אלה בנות שאני רואה כל הזמן, אבל אף פעם לא באמת מסתכלת בהן, והצילום מאפשר לעשות לי את זה. יופי והמקום שלו בחברה שלנו מעניינים אותי מאוד, אבל אני לא מחפשת רק את הסימטריה אלא גם את הדברים שהם יוצאי דופן".
לא פעם בתמונות שאת מצטלמת לאינסטגרם יש משהו מיני הרבה יותר מאשר בסדרות הנעורים שאת משתתפת בהן. זה מקומות שהיית מוכנה לחקור גם כשחקנית ולא רק באינסטגרם?
"אני דווקא נמנעת מלשדר מיניות באינסטגרם, אבל לגבי הקולנוע והטלוויזיה - בוא נגיד שאני מאמינה בזה שצריך לנסות הכל לפחות פעם אחת. אני חושבת שסצינות עירום דורשות הרבה תעוזה ואומץ וזה דבר שקשה מאוד לעשות, אבל אני מקווה לקבל תפקידים שהם מאתגרים".
חוץ מאשר משחק וצילום, עיון חובבת גם ביולוגיה, המקצוע האהוב עליה בתיכון, וגם תפירה, קרמיקה, יוגה, קריאה ושפות. "אני אף פעם לא אגדיר את עצמי רק כשחקנית. תחומי העניין שלי שונים ואף רנדומליים", היא אומרת. "ככל שאתה מרחיב את התודעה שלך ואת האופקים שלך, ככה פוחת הצורך שלך להיאחז במשהו".
חוץ מלקרוא, את גם אוהבת לכתוב?
"לא, כי כל דבר שאני כותבת כל כך גרוע, שאני מעדיפה להימנע מזה. אני חושבת שאני אדם פרקטי מדי בשביל העשייה הזו, כי כל דבר אצלי חייב להיות שימושי ופונקציונלי וקשה לי להתפייט. כתיבה היא אחד הדברים היפים שיש, אבל אם זה קשה לי ואני לא טובה בזה, בשביל מה שעסוק בזה?".
הקירבה למירי נבו גרמה לך לאהוב ספורט יותר מאשר בעבר?
"אני אוהבת להתאמן וגם עסקתי בהתעמלות אמנותית חמש שנים, אבל אני לא שרופה על כדורגל או משהו. אם יש משחק או שידור שמירי מעורבת בו אז הטלוויזיה תמיד פתוחה ואני כמובן מסתכלת. היא הכי טובה במה שהיא עושה בארץ. יש לה הכי הרבה ידע והיא הכי הרבה שנים בתחום".
שמעת את התקרית שהתרחשה בחודש שעבר, כשהמאמן אלי גוטמן עלב בקולגה של מירי, רותם ישראל, ואמר לה "שלושה שבועות להתכונן למשחק זה כאילו שאתן לך דקה להתאפר"?
"זה יצא לו מאוד עקום, אבל אני לא חושבת שהוא ניסה לפגוע. תראה, זו תקופה מורכבת. מצד אחד, אתה לא רוצה ליצור ניתוק ועוינות בין המינים, ומצד אחר כן יש מסר להעביר, ונראה לי שלקראת 2019 דברים כאלה כבר לא צריכים לקרות. אני מנסה להעביר את המסר הזה בלי להיות אגרסיבית מדי, אבל כמובן שכל אחת והדרך שלה".
איפה תהיי ב-2020?
"אני נוטה לא לחשוב על דברים כאלה, כי מניסיון אין לנו ממש שליטה עליהם. יש גם חן מסוים בכך שאין לי מושג איפה אהיה. בשאיפה שלי, תוך כמה שנים אעבוד בחו"ל, אבל באמת שעדיף לא לצאת בהצהרות לגבי העתיד. אני מאוד מפחדת מהמזל הרע. כשקיבלתי את התפקיד ב'בתולים' לא סיפרתי על זה לאף אחד כי נורא חששתי לאבד אותו, עד שחן אמסלם אמרה לי - 'די, מה ששלך שלך'".
את חושבת לפעמים על המפקדת שאמרה לך שתהיי שליחת פיצה?
"כבר בזמנו היה לי עצוב בעיקר עליה, שיש בה כזו שליליות, ואמרתי לעצמי שהיא בעיקר משליכה עליי דברים שבכלל לא קשורים בי. מילצרתי תקופה ארוכה ולימדתי את עצמי לא להיעלב מאנשים שמגעילים אליי. אם הם לא נחמדים זו בעיה שלהם ואני לא צריכה לתת לזה להשפיע על חיי".
ובכל מקרה, מה רע להיות שליחת פיצה? זה טעים.
"נכון, אחלה ג'וב ואחלה טיפים. אתה גם זוכה להיות חלק מהרבה סיטואציות מעניינות, וגם יש לי טוסטוס, אז זה בכלל מסתדר לי טוב".
"פוראבר" ישודר בימים א'-ה' ב-15:30 בערוץ טין ניק, לצופי HOT בלבד, ויהיה זמין גם ב-VOD.
