1. מהדורת "אולפן שישי" האחרונה הקדישה, באופן טבעי, נפח משמעותי לפרידה מהסופר עמוס עוז, בראש ובראשונה באמצעות כתבה יפה, עניינית ונוגעת, שערך כתב התרבות לירון זייד. מאוחר יותר התייחס לכך גם הפאנל של אולפן שישי, שחוזק בסופר מאיר שלו. נדיר שדמויות מעולם הספרות כובשות את כותרות מהדורות החדשות, ונדיר עוד יותר שהעיסוק הוא בסופרים ובספרות ממש, ולא בשערוריה מזן פוליטי, מגדרי או אחר הנקשרת בהם.
אך רגע החסד שבו עוסקים בספרות בפריים טיים תם במהרה: אחרי כמה דברים קצרים של מאיר שלו על מה שהפך בעיניו את עוז לסופר גדול כל כך, מיהר קושמרו להעביר את הדיון לפסים פוליטיים, במה שהגיע לאבסורד כשרינה מצליח סיפרה על כך שבימיו האחרונים עסק הסופר המצליח בשאלת האיחוד במחנה השמאל-מרכז. האיש כתב מיליוני מילים משפיעות בימי חייו, תורגם לאינספור שפות, תיאר את הסיפור הישראלי והיהודי בכל כך הרבה רבדים - אבל השאלות הבוערות במהדורת אולפן שישי היו בירור עמדותיו הפוליטיות, וגם האם היה חסר לו פרס הנובל. הטפל במלוא טפלותו.
פוליטיקה בהחלט הייתה חלק מחייו הציבוריים של הסופר המוערך, אבל יהיה מגוחך לראות בזה את הסוגיה העיקרית בשיחה לסיכום מורשתו. מאיר שלו ניסה לעמוד בפרץ ולהמעיט בהשפעה של ביקורת מימין כלפיו: "אז מה? אז כמה ימנים ביקרו אותו על כך, קיללו אותו, כתבו עליו טוקבקים מכוערים? זו דרכו של העולם ואין צורך להתרגש מזה. האנשים שאוהבים ספרות טובה ומסכימים לדעות הללו, היללו אותו ואהבו אותו ושאבו ממנו תעצומות נפש".
מאוחר יותר, אחרי שרוני דניאל אמר כמה מילים יפות, גם כן בהקשר פוליטי, והפנה להרצאה שנשא עוז שאותה הזכיר בדבריו גם קושמרו, רמז שלו בעדינות: "אני ממליץ יותר לקרוא את כתביו הספרותיים. אני אומר שאם לא הייתה גדולתו הספרותית, לא היינו כל כך מתפעלים מהדעות הפוליטיות". דניאל הגיב בבדיחות על אורכה של ההרצאה: "קח מאנשים 20 דקות - ספר זה יותר קשה". המשפטים האלה מספרים בעצם את כל הסיפור העצוב על מעמדה של הספרות בקרב עם הספר, ועל יכולת הקשב והאכפתיות כלפיה באווירת התקשורתית הנוכחית
2. אמנון אברמוביץ', הידוע במליצותיו הפרשניות, תיאר במהדורה את מעלותיו של גנץ בבואו לפוליטיקה: הרמטכ"לות, חזותו החיצונית ושתקנותו הציבורית. הוא בחר לצטט בהקשר זה שורה של נתן אלתרמן "שתפורה עליו ממש": "בני גדול ושתקן ואני פה כותונת של חג לו תופרת", ועל כך השיב לו דני קושמרו: "אנחנו ברמה גבוהה היום, באווירה גבוהה", כמובן אחרי השיחה על עמוס עוז. אלא שזו בחירת מילים מזעזעת: הבן המוזכר בשורה שבחר אברמוביץ', מתוך השיר הידוע "האם השלישית", הוא מת, חייל שנפל במלחמה, והחרוז שמגיע אחריה הוא "נושא בליבו כדור עופרת". האם רמז הפרשן הבכיר לגורל הקריירה הפוליטית של הרמטכ"ל לשעבר? או שנשבה פשוט בקסמיו של הציטוט מבלי לחשוב עליו לעומק?
3. הסיור של אברמוביץ' עם הכתבת הפוליטית דפנה ליאל בכנסת, לרגל סיום הקדנציה של חברי המשכן, נעשה ברוח היתולית ומשעשעת, בליווי צלילים מתאימים לאופיו של הקרקס הפוליטי. רבים מהמרואיינים ניצלו את ההזדמנות לבוא בטענות לתקשורת בכלל, על שאינה משקפת את המציאות. לפחות ליאל ואברמוביץ' עשו את הכתבה במצב רוח טוב עדיין: המפלגות אולי מתקוטטות ביניהן על המצביעים, אבל עד הבחירות באפריל - התקשורת תהיה זו שתשמש שק האגרוף שלהן.