סיפוריה של המלכה האם של עולם המתח והספרות הבלשית, אגתה כריסטי, נהנים מרנסנס בשנים האחרונות. אחרי שהוליווד סיימה לטחון את שרלוק הולמס בשתי סדרות טלוויזיה וסדרת סרטים מזעזעת אחת, הבמאים והתסריטאים התפנו סוף סוף לאחיו הזר והמוזר, הגנדרן והיהיר - הרקול פוארו. הבלש הבלגי הפציע לאחרונה על המסך הגדול ב"הרצח באוריינט אקספרס", שמתאר כיצד ספר מושלם נרצח באכזריות בידי אנשי קולנוע חסרי מצפון - פרנצ'ייז שאמור להתרחב בקרוב עם "רצח על הנילוס", עוד הרפתקה קלאסית, כשבמקביל ה-BBC הפיק בשנים האחרונות, בדרך כלל סביב חג המולד, כמה עיבודים מושקעים לעלילותיה של הסופרת הנערצת.
לקבוצה הזו מצטרף לאחרונה תוצר נוסף מבית שירות השידור הבריטי: "תעלומת האלפא-ביתא" (או באנגלית: "The ABC Murders"), מיני-סדרה בשלושה פרקים שעלתה במלואה ב-HOT VOD ומגוללת שורה של מקרי רצח אקראיים הנערכים לפי סדר אלפביתי. בהתחלה נרצחת אליס אשר, ששמה מתחיל באות א', אחר כך נרצחת בטי ברנארד וכן הלאה, כשלצד הגופות מונח מדריך הרכבות של בריטניה, פתוח בדף שמתחיל את האות הרלוונטית במדריך כשהוא מגואל בדם.
האיש היחיד, כרגיל, שמסוגל לפתור את התעלומה הוא הבלש המיתולוגי, אותו מגלם באופן נפלא ג'ון מלקוביץ' (הוא טוב, משכנע וחד לאין שיעור מהתצוגה של קנת בראנה ב"אוריינט אקספרס"), אך אבוי: פוארו הזדקן, ימי תהילתו מאחוריו, והוא מריר ובודד. מכריו, שוטרי הסקוטלאנד יארד, פרשו זה מכבר, ואילו החדשים - בעיקר המפקח קרום (בגילומו של רון וויזלי, אה, סליחה: רופרט גרינט המשופם) בזים לו ומתעבים את האיש שלקח את הקרדיט למפקדיהם ושם אותם ללעג. פוארו החלוד והמושפל נאלץ להיאבק גם בהם, עד שכצפוי, גם הדור הצעיר מגלה לבסוף שכישוריו השכליים של הבלש עולים בהרבה על שלהם. כך, כמו קאובוי מזדקן במערבון ישן, הוא יוצא למשימה אחת אחרונה כשבדרך הוא נזקק לחשבון נפש משל עצמו. בין תצוגות המשחק הטובות יצוין גם השחקן האוסטרלי אימון פארן ("טווין פיקס"), המגלם את החשוד העיקרי במעשי הרצח, דמות משונה, אומללה ופרוורטית, שניתן גם לחבב ככלות הכל.
חובבי אגתה כריסטי מושבעים עשויים לגשת בזהירות לעיבוד הנוכחי, וזאת משום שהוא לקח לעצמו חירות יוצאת דופן. בין השינויים בעלילה, נוסף סיפור רקע טראגי הנוגע לחייו של פוארו בבלגיה בזמן מלחמת העולם הראשונה, שאם אני לא טועה הוא מקורי לחלוטין ואין לו שום יסוד בספרים של כריסטי. זה לא צעד נורא כמו שהוא תמוה, ולא באמת מקדם את העלילה. יחד עם זאת, למרות שניתן היה לקצץ פה ושם בכמה סצנות ואף שלא כל הדמויות אחידות ברמת הכתיבה והמשחק, גם אלו שמכירים את הפיתולים הקבועים בעלילה ימצאו כאן מותחן שיגרום להם לכסוס ציפורניים. המעבדים עשו כאן את מלאכתם נאמנה, ויצרו מותחן משובח, קצבי, אפקטיבי ושנון.
ויש גם, אחרי הכל, נגיעה רלוונטית לימינו. כריסטי עסקה בספריה לא פעם בשנאת זרים ודעות קדומות בחברה הבריטית של זמנה, ואין זה מקרה שאחד הגיבורים האהובים שלה הוא האאוטסיידר המושלם בעיני הבריטים - זר, בלגי יהיר, גנדרן, בעל הליכות משונות. ברקע משבר הברקזיט בבריטניה ומשבר ההגירה המתמשך באירופה כולה, העיסוק בזרות של פוארו באנגליה ובשנאת זרים ב"תעלומת האלפא-ביתא", במקביל לחשיפת הניוון של החברה השבעה, קורץ היטב לאווירה הפוליטית הפופוליסטית של היום באירופה בכלל, ומציב מראה כואבת בפני החברה הבריטית של זמננו בפרט. אפילו הרקול פוארו לא יצליח לפצח מה צופן העתיד לאי הבריטי, אבל יש לו טיפ טוב לחיים בעידן הפופוליסטי: כדי לפתור בעיה, צריך לפעול מהראש, לא מהבטן.