"שרון ורני בע"מ", התוכנית החדשה של שרון גל ורני רהב בערוץ 13 והמתחרה החדשה של "אופירה וברקוביץ'", היא לפני הכל פשוט תוכנית טלוויזיה לא טובה. רעה אפילו. רעה רעה רעה, אם לצטט גדולים ממני. נקודת הפתיחה כבר לא טובה: רני רהב, כאיש יחסי ציבור בכיר (ואגב, גם כקונסול כבוד), לא אמור להגיש תוכנית כזאת בבמה כזאת, כשלצופה הממוצע אין דרך לדעת מה האינטרסים שלו. גל, כזכור ח"כ לשעבר, עשה לעצמו שם של פרובוקטור מרגיז. השניים אמורים לספק עניין, אבל הכימיה ביניהם פשוט איומה.
מקבלי ההחלטות החליטו לשווק את "שרון ורני בע"מ" כמין "אביב או אייל" של האקטואליה: אנחנו אלו שאמורים לבחור, במתק השפתיים של רהב או בעוקצנות של גל. אחד מתעקש על מסגרת עיתונאית ומדבר על "חשיפות" ו"ריאיון" והשני מתעקש שלא מדובר בתוכנית עיתונאית ורוצה לעשות תוכנית לשבת באווירה משפחתית. השניים לא מסתדרים, פונים ל"טיפול זוגי" (גיחי גיחי), שרון גל דורש מרני רהב שלא יחצה את החצי שלו, כמו להמחיש לנו את רמת השיח. כשהשניים קוטעים אחד את השני, השלם קטן מסך חלקיו.
עקבו אחרי וואלה! תרבות גם באינסטגרם
מה הטעם בלהזמין אורחים לאולפן, אם כשמגיע נפתלי בנט שואל רהב שאלה וגל רב איתו עליה, בעוד שר החינוך ממתין במבוכה? עד כמה אתם עסוקים בעצמכם? "שרון ורני בע"מ" מייצגת כולה בלבול עמוק בין המגיש לסיפור ומטשטשת את ההפרדה המובנית ביניהם. כך זה כשגל מציג "חשיפה ראשונה" (!) בפרשת ההתחזות שהוא נפל בה - מקרה מתסכל ומרגיז, אבל ממש לא אירוע חדשותי שמעניין את שלל צופיו בשלל הערוצים; וכך זה כשרהב, תושב סביון, מתלווה במעשה מגוחך של הפוך על הפוך ליום עבודה של פועל זבל, ובוחר להדגיש בפנינו מה שקרה לנעליים הטובות שלו בעקבות כמה שעות של עבודה.
וזה ממשיך לבלבול בין מה שמביא רייטינג - כביכול - למה שמביא ערך לצופים, במשדר ארוך עם שלל אייטמים במשקל נוצה: פגישה קצרצרה עם רות דיין שלא היה בה כמעט דבר; ריאיון אימים עם עדי לאון (יוצא "האח הגדול" של רשת 13); שיחה משעממת עם ליהיא גרינר ואלכסה דול (לקראת "הישרדות" של רשת 13); וגם פרומו נוסף למהדורה של חדשות 13 - שיחה לקראת כתבה על גבי אשכנזי של איילה חסון, שנראתה מובכת מהמעמד ומהשאלות חרף נסיונה הרב, וזה עוד כלום לעומת מה שחשו הצופים. אם זה עיקר הדברים שהצופים יכולים למצוא ב"שרון ורני בע"מ", עדיף להם כבר לצפות ישירות בפרסומות.
גולת הכותרת של התוכנית, "הריאיון שכל המדינה חיכתה לו" עם שרה נתניהו, המתינה לסופו של המשדר. משמח שנתניהו מתראיינת, בין אם זה באכסניה נוחה ובין אם לא, וגם אם השאלות המתבקשות לא נשאלו - ואלו שכן נשאלו היו רחוקות מהעיקר. הבעיה העיקרית בריאיון עם שרה נתניהו הייתה שהוא המחיש בדיוק, שוב, את חולשתם של המראיינים: בסיכומו של הריאיון הנדיר לא למדנו שום דבר חדש או מהותי, ואף כותרת לא יצאה ממנו. הרגע "ההיסטורי" חלף כלעומת שבא, בלי שיותיר חותם, והמשיך תוכנית שכל כולה סתם.
דווקא אהבתי את שולחן השבת של רהב וגל, המרוחק משולחן המנחים. חגיגי, עם מפה לבנה וחלה ופרחים, לקראת ערב שבת. כמה הזכירו בתוכנית הראשונה של שרון ורני בע"מ שמדובר בערב שבת, שכדאי לסיים בנימה חיובית, נעימה ומאחדת כראוי ליום. זה מה שהשולחן החגיגי סימל במשדר, וכמה רחוקה ונפרדת הייתה התוכנית מכל זה. משום מה איש לא ישב שם לאורך התוכנית. אולי יש בזה היגיון.