פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למלא את החלל: מהדורות הסופ"ש התמסרו לפנטזיות מופרכות על ממשלת אחדות ומסעות בגלקסיה

      כמו ממשלת אחדות, גם נחיתה ישראלית בחלל היא תרחיש כמעט בלתי אפשרי שממלא איזשהו צורך ציבורי בנורמליות. בשני המקרים, מהדורות הסופ"ש התמסרו כמעט לחלוטין לפנטזיה. ובכל זאת, היו גם צדיקים בסדום שעשו את הדבר המתבקש

      בראשית בטלוויזיה (צילום מסך)
      בפעם הבאה הטלוויזיה תלמד את הלקח? (צילום מסך)

      מהדורות סוף השבוע התגייסו כולן מאחורי קמפיין שצבע את עצמו בצבעים לאומיים, קמפיין שנראה שעומד להשלים הישג היסטורי ורבים כל כך קיוו להצלחתו - אך לא הצליח להגיע לקו הסיום כמנצח. אנחנו לא מדברים על מפלגת כחול-לבן - אלא על "בראשית", החללית שבנתה עמותה פרטית יחד עם התעשייה האווירית, והציבור השתכנע איכשהו שהיא בעצם הישג של כולנו.

      ניסיון להנחית חללית על הירח הוא בהחלט אירוע מרשים ויוצא דופן, אך אפילו ביחס לכך נדמה היה שהסיקור הנרחב שלו היה נלהב מתמיד, ואופיו לא היה מדעי - אלא לאומי: הסלפי עם הדגל, המטבע עם התנ"ך, "מדינה קטנה, חלומות גדולים", אנשים מנפנפים בדגלי ישראל, נאומו של ראש הממשלה - הדימויים האלה כיכבו במהדורות כאקט של חגיגה ישראלית לתפארת המדינה והמולדת.

      נראה שזו הייתה בעיקר משאלת לב: לא רק תמיכה בהצלחת המיזם המדעי-פרטי ושאיפה להגשים את העתידות מהבזוקה, אלא רצון לסקר סוף סוף אירוע חגיגי ומאחד שלא כולל השמצות, אחרי חודשים של קמפיינים מכפישים ומכוערים. עורכי המהדורות נמלטו לחלל, וקיוו למצוא שם קצת נחת, ולהרגיש שוב כמו מדורת השבט - ולא כמו המושא לכעסם וללעגם של פוליטיקאים ציניים בשגרה - כאילו זאת מדינה נורמלית. על כדור הארץ זה לא ממש קורה.

      אולפן שישי (צילום מסך)
      מדינה לא נורמלית (צילום מסך)

      זה לא מקרי שהרצון הזה באיחוד השורות הממלכתי מצא את ביטויו גם בסיקור הפוליטי בתכניות סיכום השבוע שלאחר הבחירות: במהדורות עסקו בהפרות הבטחות הבחירות הפוטנציאליות - כחלון שאולי יתאחד עם הליכוד, למשל - והופתעו שפוליטיקאים לא נאמנים לדברים שאמרו במהלך קמפיין. "התרת נדרים צינית" קראו לזה בפאנל של אולפן שישי. אבל בעיקר עסקו במהדורות באופן אינטנסיבי במופע מאחד אחר - האפשרות המופרכת שתקום כאן ממשלת אחדות. כאן 11 היה היחיד שהבהיר לצופיו שמדובר בתרחיש שסיכוייו נמוכים להחריד, לא יותר ממשאלת לב.

      אבל בישראל, הפסימיות בריאה יותר. אחרי הכל: יהיה לנו טוב כשיהיה חם על הירח.

      ד"ר מהא כרכבי סבאח (צילום מסך)
      צדיקה בסדום (צילום מסך)

      בקטנה: אדי יום הבחירות עצמו עוד מילאו באופן טבעי את המהדורות, בכתבות צבע שרובן לא הגיעו אל מעבר למובן מאליו. אחרי שרק ביום ההצבעה עצמו הטריחו את עצמם הפרשנים היהודים לדון בשאלת אחוז ההצבעה במגזר הערבי, מקומם של עשרים אחוז מאזרחי המדינה חזר להיות זניח במשקל הכללי של המהדורות. כך, זכתה בל"ד-רע"ם להתייחסות מינימלית בכתבת אולפן שישי שהתלוותה למפלגות שהיו על סף אחוז החסימה. צדיקים בסדום היו ב"השבוע" עם ירון דקל, שעשו סוף סוף את הדבר המתבקש, והביאו לאולפן סוף סוף מומחית ערביה, ד"ר מהא כרכבי סבאח, כדי לדבר ברצינות על המגמות שהשפיעו על אחוז ההשתתפות. מה אתם יודעים, השמיים לא נפלו.