הפודקאסט "סיריאל" של שרה קניג חולל מהפכה בעונתו הראשונה, שעלתה בסוף שנת 2014. היוצרת שלו התחקתה בו אחרי הרצח של הנערה הקוריאנית אמריקנית היי מין לי, בת 18 מבולטימור, שאירע בשנת 1999. היא נעלמה ואותרה רק כעבור חודש בחורשה באזור. מי שהורשע במעשה בסופו של דבר היה עדנאן סעיד, בן זוגה לשעבר. זאת, אף שהוא טוען במשך עשרים השנים האחרונות לחפותו, ורבים בקהילה שבה חי מאמינים בצדקתו. מדובר בפרשה עגומה לכל הדעות, שנוגעת בנימים הדקים של אמריקה, ועוד בעיר בה מתרחשת "הסמויה".
קניג החליטה לבחון את המקרה מתחילתו ועד סופו: שוחחה עם אנשים, בדקה אליבי, הצליבה עדויות, בחנה מסמכים, והגיעה למסקנות מפתיעות על הנסיבות שבגינן הורשע סעיד. מה שהפתיע לא פחות היו התגובות: יותר מ-175 מיליוני הורדות, תהודה עצומה וחסרת תקדים למדיום, תנועה ציבורית שקראה להעניק משפט חוזר לסעיד, וז'אנר שלם - "פשע אמיתי" או "True Crime" - שקיבל תנופה אדירה. העונה ההיא גם הולידה עוד פודקאסט המשך, וכעת התחקיר מתגלגל למדיום חדש: הסדרה התיעודית "התיק נגד עדנאן סעיד" של HBO, הזמינה אצלנו ב-yes דוקו, וסוקרת גם את ההתפתחויות שחלו בתיק מאז שידור הפודקאסט הפופולרי.
נקודת המוצא הזו היא ברכה וגם קללה: בזכות ההצלחה העצומה של הפודקאסט, המאבק של הנפשות הפועלות בסיפור לבחינה מחדש של הפרשה זוכה לרוח גבית נרחבת. בו בזמן, הטלוויזיה נותנת לשמות ולמקומות ולקולות פנים ותמונות. אך מה היא מעניקה מעבר לכך? במילים אחרות, מה ההצדקה לעבד את הסיפור מחדש למסך הקטן? מלבד התיאבון לשמוע עוד על הסיפור, מהפרק הראשון לא לחלוטין ברור שיש הצדקה כזאת.
הסיפור של "התיק נגד עדנאן סעיד" חזק מאוד, אבל הסדרה קונבנציונלית למדי, אפילו מעט רגילה מדי. הפרק הראשון של הסדרה הוא אקספוזיציה, שמציגה את הסיפור גם למי שלא שמע עליו, כשברקע השימוע המתקרב שיכריע אם אחרי עשרים שנה יתקיים משפט חוזר או שלא. היא מצליחה לזרוע ספק באשר לגרסה הרשמית לאירועים, מספיק בשביל לגייס את האמפתיה של הצופה לצדו של סעיד. אולם, באותו זמן, הסדרה מתנהלת כאילו צופיה כבר יודעים במה מדובר, כשפניה אל השימוע העתידי.
ובכל זאת, יש "לתיק נגד עדנאן סעיד" את הרגעים שלה. יש בה את כל מה שחובבי הז'אנר ישמחו לקבל: הקלטות משטרה, דוחות חקירה ודמויות משנה מרתקות. זו דרמה משפטית-פלילית-אנושית מרתקת. הסדרה משכילה לעשות שימוש נבון גם בכלים אחרים שברשותה. כך, למשל, באמצעות אנימציה היא צוללת ליומנה של הנערה הנרצחת, וחושפת אותנו לדמות הנוגעת ללב שבמרכז הטרגדיה: תלמידה מצטיינת, נערה מצחיקה ויפה שמחפשת את עצמה, עמוד התווך של משפחת מהגרים שהתרסקה אחרי הטרגדיה. זה חשוב ולא מספיק מובן מאליו: הסדרה אמנם עוסקת במורשע ברצח ונקראת על שמו, אך הטרגדיה האמיתית היא של קורבן העבירה ומשפחתה.
אחת הבעיות בסדרות פשע אמיתי היא שהן מעוררות לא פעם הרבה יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה, ומציתות אי-אמון ולעתים גם קונספירציות. איני יודע איך תיגמר "התיק נגד עדנאן סעיד", אך יש לקוות שהיא תצדיק את עצמה בכך שתסיים את הפרשה ותסגור סוף סוף את הסיפור, ואולי תחזיר מעט אמון למי שאיבד אותו.