"Will you still need me, When I'm sixty-four?", שרו הביטלס. רמי פורטיס בן 64, ובמקרה שלו התשובה לשאלה ברורה - אנחנו בהחלט זקוקים לו, ורוצים עוד הרבה ממנו. ברי סחרוף, שחולק עם פורטיס תאריך יומולדת (7.7, אך בפער של שלוש שנים) ושיתופי פעולה רבים בקריירה שלהם, מעתה חולק איתו גם פרס על מפעל חיים של אקו"ם, שהוענק לו בטקס שהתקיים הערב (רביעי) בסינמה סיטי, גלילות. כל אחד מהם יקבל 35 אלף שקלים. סחרוף לא הגיע לטקס וגם מתנזר מראיונות, אבל התענגנו לשוחח עם שותפו פורטיס היום, רגע לפני קבלת הפרס.
מה משמעות פרס מפעל חיים מבחינתך?
"וואלה, לא ידעתי שיש לי מפעל. לנהל מפעל זאת אחריות. כשאתה עושה דברים, אתה אפילו לא חושב על זה. זה אפילו קצת עצר אותי, הגדרת ה'מפעל' הזאת. אני צריך להמשיך לעשות. זה היה הדבר הכי לא צפוי, קבלת הפרס, אבל זה נחמד מאוד. זה נחמד עוד יותר בגלל שזה כבר מפעל שני בשנה האחרונה, הקודם היה פרס מפעל הפיס לאמנויות. משמח אותי שברי ואני מקבלים ביחד את הפרס. זה מאוד מוצא חן בעיניי כי זה לא היה שווה כלום אם הייתי לבד. הפרס נחמד כי לראשונה בתולדות המוזיקה הישראלית נותנים פרס לאו דווקא למשהו מהמיינסטרים. אני וברי פתאום נהיינו מישהו".
לפני ארבעים שנה פחות יומיים בדיוק, ב-10 ביוני 1979, כתב במעריב יוסי חרסונסקי אייטם תחת הכותרת "מי מפחד מרמי פורטיס?". השורה התחתונה הייתה: "לא להיבהל מרמי פורטיס. הוא יודע פרק ברוקנרול ובהפקת צליל". תראה איזה דרך עברת, ממקום שבו תוהים אם לפחד ממך למקום שבו אתה מקבל אהבה גדולה מהמיינסטרים.
"זה מטורף. אני כנראה מספיק מבוגר בשביל להבין את זה. זה מרגש ברמה שאתה אומר, וואלה, כנראה שלא עבדתי סתם. אתה כל הזמן מטיל ספק כמה זה באמת או רק רעש וצלצולים, בגלל חוסר האמון העצמי".
כשאתה מביט לאחור, באיזה מקום בחייך אולי היית קשה עם עצמך והיום אתה מפרגן לעצמך?
"אחד הדברים המוזרים מאוד היה לגלות שכנראה לא ידעתי ליהנות מעצמי. אני שייך לדור שעובד קשה, וליהנות זה דברים שלא עושים. כולי הייתי בעניין העשייה, ולא ראיתי שיש עוד דברים בחיים. זה מוזר מאוד".
מה השיר שלך שהצלחתו היא בעיניך אובר רייטד, ומה השיר שלך שאתה מעט מתבאס שלא זכה בהכרה גדולה?
"השיר 'ניצוצות' הוא אובר רייטד, לא לרעה, אלא לטובה. אני לא יכול לראות בשום דבר משהו רע. אבל לקחו אותו לפרשנויות מרחיקות. זה שיר על מערכת יחסים של אדם עם עצמו, וזה נלקח לכל מיני מקומות. אני לא יכול להגיד שזה לא טוב. זה שיר שעדיין עוסקים בו. זה שיר שהכי הרבה אנשים שואלים אותי עליו, מכל המגזרים - חרדים, חילונים, חיילים. מדהים אותי שהוא חלחל לתרבות הציבורית. ואיזה שיר התבאסתי שלא זכה בהכרה? יש לי שיר שנקרא 'להתראות בחלומותיי'. הקהל האדוק מכיר את החומרים אבל הוא נידח מבחינת ההצלחה, ואני מוצא את עצמי מתלבט אם להכניס את זה לסט. יש לי מלא שירים כאלה".
אתה מתחרט על משהו בקריירה שלך?
"האמת היא שאני לא מתחרט על כלום. כי מתברר שפורטיס הצעיר, לפני 40 שנה, לא היה כל כך טמבל כמו שחשבתי, ועובדה שאני מקבל פרס היום. חשבתי אז שלא ידעתי לכתוב, אבל היום אני מבין שידעתי לכתוב".
האם אתה מתבונן בפרספקטיבה אחרת על השתתפותך השנויה במחלוקת ב"אקס פקטור" בחלוף הזמן?
"לא. זאת הייתה תיירות מהסוג הנהדר. אז לא הכרתי את העולם הזה, וזה היה כמו לבקר מחוץ לאזור הנוחות שלי. לקחתי טרולי ויצאתי לבלות בארץ לא נודעת. ואפילו יצאתי ברווח - בשתי העונות הגעתי לגמר".
כמה תמלוגים עשית מהשיר "פריז בלהבות" בעקבות עלייתה באש של קתדרלת נוטרדאם בפריז לפני חודשיים?
"זה קרה רק לפני חודשיים, אז אני לא יכול לענות, אבל הבנתי שהשיר מככב, כמו שירים נוספים שלי על מקומות בהקשר לאירועים חדשותיים על אותם מקומות".
שיר אחר שלך ששוב אקטואלי הוא "שקיעתה של הזריחה". את השיר כתבת בעקבות צפייה בסרט האנימציה האנגלי "כשהרוח נושבת", שעסק בפחד של האנושות אחרי הירושימה ונגסאקי. בימים האחרונים עוררה עניין רב סדרת המופת של HBO, "צ'רנוביל", שעקבה אחרי סיפור האסון בכור הגרעיני. אתה עוד חושש מהנושא?
"תודה לאל, אני מאחורי הפחדים האלה. פרקתי את הפחדים בשיר הזה מזמן. אבל מאז המלחמה הקרה, הנושא הזה תמיד יציף אותנו. בשנות השמונים, כשצ'רנוביל קרתה, היינו בבלגיה. אני זוכר שאמרו שעומד להגיע אלינו הענן. זה היה ממש מלחיץ".
אתה מופיע עם להקה חדשה וצעירה. איך התחושה והאם הימצאות בחברת צעירים גורמת לך להרגיש יותר צעיר או יותר מבוגר?
"אני מרגיש צעיר יותר, מסיבה פשוטה - בגלל הדינמיקה שמתרחשת, שעוסקת רק ביצירתיות. לצערי, ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו נהיים יותר ליניאריים ובונים אנדרטות. אני מאמץ משפט שכתבתי - 'אין קץ לילדות'. אתה רוצה להיות איש זקן, תהיה איש זקן. אני לא מכיר את זה בכלל".
מה אתה חושב על עומר אדם ועל נועה קירל?
"וואלה לא יודע מה לענות לך. הגעתי לבלבול. מבחינתי אין ז'אנרים יותר. כולם שומעים הכל. כולם אלטרנטיבי, כולם מזרחי, כולם טכנו. הכל נמצא בהכל, במישמש ובלאגן. אני אוהב שבתוך כל זה אתה מוצא חומרים חדשים, אני אוהב שאנשים עוד מנסים להמציא את עצמם".
אנחנו בבחירות שניות באותה שנה. אתה מבסוט ממה שקורה במדינה? היא על המסלול הנכון?
"אני לא מתעסק בפוליטיקה, בפרינציפ, אין לי כוח לחרא הזה. אבל כמתבונן על זה מהצד, נהיה פה מלחמת אגואים על חשבון החיים שלנו. זה היה צריך להתפוצץ באיזשהו שלב. עכשיו זה מתפוצץ. זה לא מפתיע מה שקורה, מפני שכולם לא באמת דואגים לנו אלא דואגים לעצמם. אתה רואה את זה קבל עם ועדה. אתה רואה נבחר ציבור שדואג איך לרפד את עצמו ודואג שלא ידיחו אותו. לי הדברים האלה מאוד מוזרים. הטעם הטוב אומר שאם בחרו אותך אז תתנהג כמו בנאדם שבחרו אותו, ואל תעוף על עצמך".
מתי אלבום חדש והאם גם בו תשבור סגנון?
"זה בטוח יקרה. אני בינתיים שואל את עצמי שאלות גדולות מאוד, מה אני אעשה הלאה. יש לי כל מיני רעיונות, אבל עדיין לא הפתעתי את עצמי. כשאני אגיע לזה אני אגיד, אוקיי, יצא לי משהו חדש. אני חייב אלבום חדש עם שבירת סגנון. זה משעמם אחרת. (צוחק) אולי יהיה טנגו אלקטרוני בעברית!"
מופע יום הולדת חגיגי של פורטיס, עם להיטים מכל השנים, יתקיים ב-6 ביולי במועדון בארבי בתל אביב. כרטיסים ניתן לקנות כאן
טקס פרסי אקו"ם לווה השנה בכמה סערות. אחת מהן בעקבות מיעוט הנשים הזוכות. 12 גברים זכו בפרסים לעומת שתי נשים בלבד, שגם הן לא זכו בקטגוריות המרכזיות. בנוסף, חבר השופטים כלל אישה אחת בלבד, הזמרת דיקלה, לעומת ארבעה גברים - אברהם טל, גל אוחובסקי, יאיר ניצני ופיטר רוט. רבים השמיעו מחאה על מיעוט הנשים הזוכות, בהן מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האשה, אוה מדז'יבוז', שמסרה לתקשורת: "לצערי הרב מדובר במגמה חוזרת. גם בשנתיים האחרונות עמד מספר הזוכות על שלוש נשים לכל היותר וגם אז ועדות השיפוט היו בעלות רוב גברי מובהק (...) שיקול הדעת מאחורי החלטת אקו"ם היה לכל הפחות עקום".
"אני חושב שהמאבק של הנשים לזכות יותר הוא נכון", אמר זוכה פרס אקו"ם השנה, עדן חסון, לוואלה! תרבות. והזמרת הוותיקה, שולה חן, שבן זוגה לשעבר אבי קורן זכה בפרס אקו"ם, אמרה לוואלה! תרבות כי "צריכות היו להיות יותר נשים בין זוכי הפרסים".
בתגובה למחאה אמר חבר ועדת השיפוט, יאיר ניצני, לוואלה! תרבות: "בזמן הבחירה התייחסנו כמה שאפשר לכל המינים בכל המגזרים המוזיקליים השונים. היו רעיונות למפעלי חיים לנשים אבל זה לא הסתייע מסיבות אישיות. הפרסים הוענקו לפי הביכורים ולא לפי קטגוריות אחרות".
סערה נוספת התעוררה בעקבות הענקת פרס הישג השנה על שם סשה ארגוב למלחין השנה לדורון מדלי, לו ניתנו 15 אלף שקלים. גורמים בתעשייה הביעו בפני וואלה! תרבות תמיהה על כך ששוב מוענק פרס בטקס פרסי אקו"ם למדלי, בפעם השלישית בתוך שש שנים, ולתחושתם קיים "יחס מפלה מצד אקו"ם" למדלי, שהיה במשך שנים רבות במאי טקס פרסי אקו"ם, ניהל את בית היוצר של אקו"ם ונחשב למקורב למשפחתו של יוריק בן דוד, יו"ר אקו"ם. הגורמים אף הביעו תמיהה על הענקת הפרס ברקע העננה שנוצרה עקב הסכמתו לתת 50 אחוז מתמלוגי הלחן של "Toy" לסולן להקת הווייט סטרייפס, ג'ק ווייט, לאחר שתאגיד המוזיקה יוניברסל איים בתביעה בטענה שחלק מהלחן מועתק מהשיר "Seven Nation Army" של הלהקה.
חבר ועדת השיפוט, יאיר ניצני, אמר בתגובה לוואלה! תרבות: "את העשייה של דורון בשנים האחרונות אי אפשר לקחת ממנו. הוא היה סופר רלוונטי ודומיננטי".
גם על זכיית שותפו של מדלי ליצירת "Toy", סתיו בגר, בפרס ע"ש יאיר רוזנבלום על הישג השנה למעבד, נשמעו תמיהות דומות (בגלל זכייה חוזרת בפרס אקו"ם בתוך שנה ובשל עננת העברת מחצית מתמלוגי הלחן ליוניברסל), עם כי בעוצמה מופחתת לעומת התמיהות על הבחירה במדלי. בגר אמר על זכייתו לוואלה! תרבות: "מבחינתי זו סגירת מעגל, אפילו יותר משמעותית מהפרס בשנה שעברה. בשנה שעברה הייתי חלק מקבוצה שקיבלה פרס על הישג השנה. היו לי עוד שירים, ומרגש יותר לקבל את פרס מעבד השנה על עבודה שעשיתי השנה".
אחרי סערות מיעוט הנשים הזוכות וטענות האפליה לטובה למדלי, הטקס עצמו עבר הערב ללא דרמות יוצאות דופן. גם אם המנחה אורי גוטליב - ספק ברצינות ספק בצחוק - עקץ את אקו"ם מעל הבמה ואמר שגובה הפרסים אינו מספיק משמעותי.
החלק המרגש ביותר בטקס היה עם הענקת פרס ע"ש אהרון אשמן מטעם דירקטוריון אקו"ם לאבינועם (אבי) קורן על תרומתו לזמר העברי ולתרבות הישראלית. קורן אמר בין השאר בנאומו, בעודו מזיל דמעה: "לפני חמש שנים התגלתה בי מחלת הסרטן, להלן המחלה, זה לא היה מובן מאליו שאני אעמוד פה היום. אני עומד פה בזכותו של איש אחד, שהבטיח לי שאני אגיע לרגע הזה, שמו דוקטור גלעד יצחקי, הוא המלאך שלי. אני מאוד שמח על הכבוד, ומאוד שמח שאני ממשיך לעבוד".
פרס הישג השנה ע"ש משה וילנסקי לשיר השנה ניתן לאנשים שמאחורי השיר "שמישהו יעצור אותי" - הכותב, המלחין והמבצע עדן חסון ושותפו לעיבוד יעקב למאי. "תמיד חלמתי על הפרס הזה", אמר חסון על זכייתו לוואלה! תרבות. ולמאי אמר לנו כי חסון "אמן כל כך מוכשר - גם כותב, גם מלחין, גם מעבד וגם שר. מולטי טאלנט של שנת 2019".
פרס הישג השנה ע"ש ענבל פרלמוטר על הישג השנה לתגלית הוענק לבניה ברבי. הזמר והמוזיקאי אברהם טל, ששימש גם כמנטור של ברבי בעונה הרביעית של "דה וויס" וגם כאחד השופטים בפרס אקו"ם השנה (מה שמעלה שאלה אם אין כאן בעיה אתית), אמר על הצלחתו של זוכה פרס אקו"ם הטרי כי זוהי הוכחה ש"יוצאים גם דברים טובים מטלוויזיה וריאליטי". ברבי עצמו אמר על הבמה בין השאר: "אין ספק שאחרי כל ההפסדים, הניצחון הרבה יותר מתוק".
פרס הישג השנה ע"ש עוזי חיטמן ניתן לאלבום "משתלבים בנוף" של אלון עדר ולהקה; אבי אוחיון זכה בפרס מחבר השנה ואמר בנאומו "תודה לקדוש ברוך הוא, אני שרוף עליך"; פרס ע"ש עלי מוהר לעידוד פרסום היצירה הוענק למלחינה בר חן; ופרס ע"ש בית היוצר להפקת אלבום הוענק ליוצר ינון מועלם.
פרסים מיוחדים נוספים, בגובה של 20 אלף שקלים כל אחד שהוענקו הערב: פרס הוקרה על מפעל חיים מטעם אקו"ם ואיגוד המפיקים והאמרגנים בישראל הוענק למפיק שלמה צח על תרומתו רבת השנים לתרבות וליצירה הישראלית. הוא יקבל 20 אלף שקלים; פרס ע"ש ידידיה אדמון מטעם דירקטוריון אקו"ם הוענק לדקלון (יוסף לוי) על תרומתו לזמר העברי ולתרבות הישראלית.
