פרסום ראשון: הפזמונאי יוסי גיספן תובע מתיאטרון הקאמרי 700 אלף שקלים, בטענה להפרת זכויות יוצרים ולגניבת מוניטין במחזמר "זה אני" עם שיריו של אייל גולן, שיצר וביים מאור זגורי על פי רעיון של דורון מור. בכתב התביעה שהגיע לידי וואלה! תרבות והוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-30 באפריל באמצעות עו"ד יוחאי חי, גיספן טוען כי נעשה שימוש מסחרי ללא רשות בקריאת שם המחזמר על שם יצירתו, "זה אני", ובשילוב חמש מיצירותיו במחזמר: "זה אני", "מי שמאמין לא מפחד", "הלילה שלך", "שוב לאהוב" ו"מיליון או דולר".
"כשהחמאס הפר את זכויותי, לא יכולתי להאבק בגזירה, היות ומדובר בארגון טרור", אומר גיספן לוואלה! תרבות. "אך כשתיאטרון ציבורי, הנתמך על ידי המדינה ועל ידי עיריית תל אביב, דורס ברגל גסה את זכויותי? לא אעבור על כך בשתיקה".
גיספן הוא מהפזמונאים המצליחים בישראל. הוא כתב מעל לאלף שירים, מתוכם מעל לשלושים שירים לגולן ובהם להיטים רבים. בכתב התביעה, גיספן טוען כי לא הגיעה אליו פניה מסודרת של הקאמרי להסדיר את השימוש ביצירותיו וכי נודע לו על הכוונה להשתמש בהן לאחר פרסומים בתקשורת. כפי שפורסם לראשונה בוואלה! תרבות, במרץ, כחודש לפני שעלה המחזמר, שלח גיספן אזהרת זכויות יוצרים לקאמרי, בתקווה למנוע מהתיאטרון ביצוע של הפרת הזכויות. הוא דרש מהקאמרי לא להשתמש בשם יצירתו, "זה אני", כשם המחזמר, ולחדול מכל פרסום של המחזמר תחת השם. הקאמרי לא נענה לדרישותיו ואף טען כי הוא כופר בעצם היותו של גיספן בעל זכויות. לאחר מספר שבועות של דיאלוג בין הצדדים, שהגיע למבוי סתום, באפריל גיספן הגיש בקשה לצו מניעה זמני, לפני שהתחילו ההצגות, כדי שימנעו ההפרות לכאורה, ובית משפט לא נענה לבקשה משום שסבר שאין בה דחיפות.
גיספן טוען כי לאורך הפרשה תיאטרון הקאמרי טמן את ראשו בחול בניסיון להעביר את הנושא לטיפולם של אחרים. על פי כתב התביעה, תחילה קיווה התיאטרון שנציגיו של איל גולן "יסגרו" את העניין מול גיספן. לאחר שהתברר להם כי לא אנשיו של גולן מבצעים בפועל את ההפרה, התקיימה פגישה בין עורך דינו של גיספן, לנציגי הקאמרי, בה נכח בין השאר היוצר מאור זגורי. בפגישה, לטענת עו"ד חי, השמיעה הקאמרי את עמדתה לפיה חתמה על הסכם רישיון הצגות פומביות עם אקו"ם, ועל פי הרישיון שהעניקה האגודה לתיאטרון יש לה זכות לכלול את יצירתיו של גיספן במחזמר, כחלק מהותי ובלתי נפרד מיצירת המחזמר. לכן, טענו בקאמרי בפגישה, הם פטורים מלהסדיר את השימושים הללו עם גיספן. ובעניין השימוש בשם המחזמר, טוען הפזמונאי כי הקאמרי הודה כי לא קיבל רישיון או זכות מגורם כלשהו לכך, ולמרות זאת לא הסדיר את השימוש בשם.
בכתב התביעה גיספן דחה את טענות הקאמרי. לטענתו, הסכם ההצגות הפומביות של אקו"ם לא מכסה את השימושים שעושה הקאמרי ביצירותיו. לטענת הפיזמונאי, שילוב היצירות והטמעתן במחזמר כחלק בלתי נפרד מסיפור העלילה אינן השמעה פומבית של היצירות אלא המחזה של יצירותיו.
בנוסף, טוען עו"ד חי כי מרגע שחוברו שתי יצירות עצמאיות לכדי יצירה אחת, התמזגו אלה לכדי הטמעה מוחלטת של הרעיונות, ונוצרה יצירה חדשה. על רקע זה, גיספן שומר לעצמו את הזכות לדרוש שותפות בבעלות ביצירת המחזמר.
עו"ד יוחאי חי טוען בשיחה עם וואלה! תרבות כי אקו"ם שינתה את גרסתה מספר פעמים: תחילה טענה שאכן העניקה לקאמרי את הזכות "להמחיז" את יצירותיו של גיספן; לאחר מכן, שינתה את גרסתה ואף טרחה לשלוח הבהרה לקאמרי לפיה הרישיון שהעניקה לו אינו כולל את הרישיון להמחיז את היצירות; עו"ד חי טוען כי הבהרתה איננה מספקת, "מאחר וגם פה נקטה אקו"ם בלשון חלבית ומעורפלת כאילו להסתיר אמירה ו/או להימלט מקביעה חד ערכית ונחרצת".
"בשיחות שניהלתי עם הגורמים הבכירים ביותר בהנהלת אקו"ם, הם ניסו במילים מכובסות לשדל את גיספן ולאחר מכן גם אותי מלהגיש תביעה בזכויות יוצרים כנגד הקאמרי ולהסתפק בתביעה חלבית יותר של הפרת זכות מוסרית בלבד", אומר לוואלה! תרבות עו"ד יוחאי חי. "ניסיונות אלו הגבירו בי את הרושם שממילא נוצר אצלי מהתנהלויות קודמות מולם, שאקו"ם, שכל תכליתו היא צינור לגבייה והעברת תמלוגים לחבריו היוצרים, הרחיב מאד את המנדט שלו עד כדי שהוא חוטא לתפקידו. לטעמי, אקו"ם חצתה קווים אדומים של מערכת היחסים בינה לבין חבריה באופן שבו הוא מנהל את זכויות חבריו. במקום שיהיה כלי יעיל בשמירה והגנה על זכויות יוצרים יוצא שפעולותיו האגרסיביות נתפסות בעיני הציבור כתירוץ לגביה מסיבית של תמלוגים במקום שימור ופיתוח היצירה והיוצרים בישראל. לצערי, אני רואה בהתנהלות הזו פגיעה ממשית באינטרסים הכלכליים של חברי אקו"ם ולטווח הארוך פגיעה גם ביצירה המקורית. הדברים יקבלו משנה תוקף במקרה ויתברר שאכן אקו"ם העניקה - ואפילו בקריצה - הסכמה להמחיז את היצירות המוזיקליות במחזות זמר".
גיספן ביקש מבית המשפט להוציא צו מניעה כנגד הקאמרי כדי למנוע מהתיאטרון מלהפר את זכויותיו ביצירות שכתב לגולן, פיצויים כספיים מצטברים על סך 600 אלף שקלים כנגד הפרת הזכויות הכלכליות והמוסריות ו-100 אלף בשל גזל של מוניטין, ובסך הכל 700 אלף. על פי גיספן, ככל שתמשיך הקאמרי בהצגות, כך יעלה סכום הפיצוי שידרוש מבית המשפט.
טרם התקבלה תגובת אקו"ם. תיאטרון הקאמרי מסר בתגובה באמצעות עורכי הדין גדעון פישר ורפאל יולזרי, ממשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות': "ריצת האמוק של מר גיספן אל כלי התקשורת נעשית בחוסר תום לב משווע, והיא נועדה לשמש כסות להליך הסרק הנוסף שננקט על ידו. לא בכדי מר גיספן לא טרח לאזכר את העובדה שההליך הקודם שהוגש על ידו סולק על הסף על ידי בית משפט המחוזי, שדחה באופן מידי את בקשתו לצו מניעה זמני שנועד לעכב את העלאת המחזמר לציבור הרחב. אין בכוונתנו לנהל את ההליך בכלי התקשורת, אלא בבית המשפט, שם תיפרס התמונה העובדתית לאשורה, ויידחו כל טענותיו המופרכות של מר גיספן, שמוטב היה לולא נטענו מלכתחילה. בקליפת אגוז נאמר, כי הטענות המועלות בתביעה הינן משוללות כל יסוד עובדתי ומשפטי, וככאלה הן נידחות בכל תוקף, כמו גם ההשמצות הפרועות הכלולות בה, שלא בכדי לא נתמכו בראייה כלשהי. תיאטרון הקאמרי של תל אביב פעל וימשיך לפעול על פי דין ודי בעיון חטוף בתביעה שהוגשה, כדי להיווכח שהוצגה תמונה חלקית ומעוותת בפני בית המשפט".