אחרי עשרות שנים בהן היה לאחד השחקנים ההוליוודיים המצליחים ביותר, בשנים האחרונות נעדר קווין בייקון ממסך הקולנוע. הוא מתמקד בקריירה הטלוויזיונית שלו ובימים אלה הוא מככב בסדרה "העיר על הגבעה" המשודרת ב-yes. מקריות או החלטה מודעת? "אני אולי יותר בררן ממה שהייתי בצעירותי", אומר השחקן בריאיון לוואלה! תרבות. "הסיבה השנייה היא שאני, כמו שחקנים רבים, גיליתי כמה מספקת, מגרה ויצירתית יכולה להיות עבודה בטלוויזיה. זאת סדרת הטלוויזיה השלישית שלי. הראשונה 'המעקב', השניה היא 'I Love Dick' ועכשיו 'העיר על הגבעה'. כולן מאוד מאוד מעניינות עם דמויות מאוד מאוד שונות.
"בזמן שהתחלתי כשחקן, הדבר האחרון שרציתי לעשות זה טלוויזיה. בעבר או שהיית שחקן בטלוויזיה או שהיית שחקן קולנוע. זה לא היה אותו דבר. אלה היו שני עולמות שונים. אני החלטתי להיות שחקן קולנוע, ואז ראיתי כמה חזקה ואיכותית הטלוויזיה נהייתה בתקופה של 'הסופרנוס', 'הסמויה' ו'עמוק באדמה'. אתה רוצה להיות חלק מזה, וזו גם הזדמנות לחקור דמות לאורך זמן. בסרט יש מספר מסוים של סצנות וגם הן יכולות להיחתך בעריכה. אתה חושב לעצמך, כמה אוכל לספר על הדמות הזאת, בעוד שבסדרת טלוויזיה יש 10 פרקים, והסדרה ממשיכה במשך שנים וזו הזדמנות להיכנס לעומק".
ב"ניו יורק טיימס" התפרסם פרויקט גדול ומדאיג על עתיד הקולנוע ועל מעמדו בקרב צעירים. לדעתך הקולנוע זו ספינה טובעת שעדיף לנטוש?
"בוודאי שלא. אני מאד אוהב סרטים, ככה התחלתי. הסרט הראשון שלי היה 'בית החיות' כשהייתי בן 18. זה משהו קסום בעיני ומיוחד, להתאמץ ולצאת מהבית, להיכנס לחדר חשוך ולחוות את החוויה עם אנשים אחרים, אפילו אם זה רק עוד בן אדם אחד. יש המון דברים שלא הייתי מנחש שיקרו, אני לא מומחה. מבחינתי זה לא יקרה, אני צורך סרטים, אני הולך לראות סרטים. אם אני קורא על סרט שאני רוצה לראות אז אני אגיע לשם ואלך לראות".
המשחק הידוע, "שש דרגות של קווין בייקון", המבוסס על ההנחה לפיה כל איש ואשה בתעשיית הבידור ההוליוודית יכולים להיות מקושרים לקווין בייקון עד שישה שלבים בלבד, מעיד עד כמה עשירה הקריירה של בייקון. שחקן הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון האמריקאי, שמציין את יום הולדתו ה-61 בימים אלו, פרץ לתודעה בגדול עם "פוטלוס" ב-1984 ושיחק בעוד סרטים רבים ובהם "יום שישי ה-13", "JFK - תיק פתוח", "בחורים טובים", "נהר הפרא", "אפולו 13", "סליפרס", "מיסטיק ריבר" ו"X-מן: ההתחלה".
בייקון היה פורה מאוד גם בטלוויזיה, ושיחק בין השאר בסדרות "המעקב" (2013-2015) ו-"I Love Dick" (2016-2017). לתפקידים אפלים קודמים שגילם - למשל, דמויות שהתעללו מינית בילדים בשניים מסרטיו ("וודסמן" ו"סליפרס") - נוסף תפקיד של אדם לא מוסרי חדש בסדרה "העיר על הגבעה" של שואוטיים, המשודרת בימי שני בשעה 22:45 בyes EDGE. בסדרה, המתרחשת בשנות התשעים, מגלם בייקון סוכן FBI מושחת בשם ג'קי רודס, שיוצר ברית מפתיעה עם התובע המחוזי דקורסי וורד אותו מגלם אלדיס הודג'. ביחד הם מנסים ללכוד שני אחים, שודדי רכבים משוריינים, וכמובן שהדברים יוצאים מכלל שליטה. יוצר הסדרה הוא צ'אק מקלין, שפיתח את הרעיון עם בן אפלק, ממפיקי הסדרה לצד שותפו הוותיק מאט דיימון.
בסדרה "העיר על הגבעה" אתה מגלם דמות מאוד מושחתת. איך אתה מתחבר ומזדהה עם דמות רעה כזאת, ומצליח להביא את האנושיות שלה מבלי לשפוט אותה כשחקן?
"אני נוטה לא לשפוט דמויות שאני מגלם. אני מרגיש שזה בשביל כל האחרים. זה לא ממש עוזר לתהליך, כי מה שאני צריך לעשות כשחקן זה להרגיש שאני הולך עם הדמות הזאת, ג'קי. הוא מאמין שמה שהוא עושה זה נכון, הוא מאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים. כמעט בכל סצנה שלו אני עושה משהו שהוא שפל מבחינתי, אבל זה לא חלק מאיך שאני מתייחס לדמות".
הבמאית הישראלית, הגר בן אשר, ביימה פרק בסדרה "העיר על הגבעה". איך היה לעבוד איתה?
"זה היה מצב לא רגיל בשבילה, כי היא ביימה רק סרטים. טלוויזיה היא מאוד מאוד שונה, זה מאוד מאוד מהיר וגם יש הרבה מאד דעות על העבודה שנעשית. אני חושב שהיא התמודדה עם זה בצורה יפה מאוד. השחקנים מאד אהבו אותה, היא התמודדה עם העולם הזה בצורה טובה מאוד, לא רק על רקע העבודה שהיא פעם ראשונה במאית בטלוויזיה. אני חושב שהיא עשתה עבודה מעולה והפרק אדיר".
גם אשתך, קירה סדג'וויק, ביימה פרק אחד בסדרה "עיר על הגבעה".
"אלה שתי במאיות נהדרות, הגר וקירה. עבדתי עם קירה הרבה, בעיקר ביימתי אותה. היא שיחקה בסדרת הטלוויזיה 'המפענחת', שבה ביימתי ארבעה פרקים, וגם שני סרטים איתה שהיא הפיקה. אנחנו אוהבים לעבוד ביחד, יש לנו כבוד אחד לשנייה. זו הפעם השנייה שהיא ביימה אותי. היא בשלוש-ארבע השנים האחרונות גילתה את הבימוי והיא ממש אוהבת את זה. אני אוהב להיות על הסט ולהיות חלק מיצירה מתוך האושר שלה. יש לה כל כך הרבה התלהבות מדבקת, השחקנים והצוות ממש מתרגשים כי היא מתרגשת. ושוב, עוד פרק נהדר, פרק 7".
עשית המון תפקידים. עם מה אנשים הכי מזהים אותך, האם זה בהכרח "פוטלוס", או שזה השתנה עם הדורות?
"הייתי אומר ש'פוטלוס', אבל זה אכן משתנה. לפעמים זה משתנה לא רק בין דורות, אלא גם בין חלקי המדינה. בלב אמריקה, במרכז המדינה, יגידו 'פחד עד מוות'. באזורים אורבניים לאנשים יש נטייה לסרטים מפחידים, כמו 'סודות הרוח' או 'בלתי נראה'. ילדים צעירים יגידו 'X-מן: ההתחלה'. זה משתנה".
מה עוד נשאר בך מהבחור ההוא שהיית בסרט "פוטלוס", שחוגג 35 שנים?
"אני לא בן אדם שנוטה להסתכל לאחור בדרך כלל, אם להגיד את האמת. הייתי שחקן אז ואני שחקן עכשיו. בשבילי 'פוטלוס' הייתה הזדמנות נהדרת ודחיפה אדירה לקריירה. רציתי אז רק לקבל יותר תפקידים, תפקידים גדולים ולהמשיך לעשות את מה שאני עושה".
אתה עדיין יודע לרקוד כמו שרקדת בסרט ההוא?
"לא, הימים האלה עברו. הגוף כבר לא מתפקד כמו בעבר".
אמרת שאתה לא צופה בסרטים שלך מהעבר. למה?
"כי אני מסתכל על זה וחושב: 'הלוואי והייתי יכול לעשות את זה אחרת'. אין לי עניין עם סגירת מעגל. אני בן אדם שכל הזמן מסתכל על הדבר הבא, ולא חושב על מה שעבר".
למרות דבריך שאינך נוטה להביט לאחור, יש בכל זאת משהו מעברך בקולנוע או בטלוויזיה שאתה מתגעגע אליו במיוחד?
"היה סרט טלוויזיה שמבוסס על סרט משנות התשעים שעשיתי שנקרא 'פחד עד מוות'. כשחשבתי על רעיון לבנייה מחודשת של הדמות לסרט טלוויזיה, במקרה הזה חזרתי לצפות בסרט הזה שוב. מאוד אהבתי את הסרט, ועשינו פיילוט נהדר לסרט טלוויזיה, אבל זה לא התקבל".
איזה סרט או סדרה אתה מצטער שעשית?
"אתה מגיע לנקודה בחיים שאתה בוחר באיזה דרך ללכת - חרטה ומרמור או הכרת תודה. אני בוחר בהכרת תודה. יש הרבה אנשים שלא היה ביכולתם לבנות קריירה או לתחזק קריירת משחק ארוכה כמו שלי. אז אני מרגיש אסיר תודה".
הסדרה "עיר על הגבעה" משודרת בימי שני בשעה 22:45 בyes EDGE וב- yes VOD