בחודשים האחרונים, במקביל להגעתה לגיל 40, חוותה קרן פלס שתי פרידות - הגדולה והמשמעותית יותר היא עזיבת מנהלה אסף דרעי לאחר יותר מ-15 שנה של עבודה משותפת. דרעי, דמות מוערכת בתעשיה, ליווה את הזמרת והמוזיקאית מתחילת דרכה והוביל אותה להצלחות רבות. מאז שנפרדה דרכם, פלס לראשונה מנהלת את עצמה. פרידה נוספת היתה מהזמר והשחקן אמיר דדון, שעזב באחד באפריל את קברט הרוק "לילה אחד באפריל" בהבימה, בה כיכב במשך כ-200 הצגות בתפקיד ראשי לצד פלס שגם כתבה את היצירה. לנעליו הגדולות נכנס אנחל בונני.
"אני לא חווה את זה כמשהו נורא דרמטי כמו פרידות, אלא כשינויים", אומרת פלס בריאיון לוואלה! תרבות בהתייחסה לפרידה ממנהלה. "ממשיכים הלאה. צריך לברך על מה שהיה, להסתכל קדימה ולדעת לקבל החלטות נכונות. זה נראה לי מאוד טבעי כשאתה עובד עם פרטנר, אם זה במוזיקה, אם זה מאחורי הקלעים או על הבמה, לתקופה מסוימת זה מרגיש נכון, וכשזה מרגיש לא נכון זה מפסיק. זה לא גירושים. גירושים זה משהו מאוד כואב, יש משפחה. פה זה מקצוע. זה כמו שאת שני האלבומים הראשונים שלי הפיק לואי להב, ובאלבום השלישי 'נפרדתי' ממנו והלכתי ליהודית רביץ. זה המסע שלך, כאמן, וזה בסדר".
הפרידה ביניכם הפתיעה את התעשייה, מאחר ואסף ליווה אותך שנים רבות, מתחילת דרכך. מה הוביל לפרידה?
"אני חושבת שזה לא מכבד את הקשר הכל כך משמעותי הזה שלנו, המקצועי והאישי, שאני אדבר על זה כאן. אני רק יכולה להגיד שיש המון המון הערכה ואהבה, ובמבט לאחור הייתי בוחרת שוב לעבוד עם הבן אדם הזה, ואף אחד לא אומר שלא נעבוד שוב ביחד. זה מה שנכון כרגע. אנחנו שוהים בתוך הרגע, וממשיכים הלאה אל הרגע הבא שאותו אני לא יודעת לחזות".
"בחודשים האחרונים אני מנהלת את עצמי. זה לא שעברתי ניהול. עברתי לידיים שלי", מוסיפה פלס, "זה משהו שבגיל 40 היה לי חשוב לעשות, לקחת אחריות מלאה על כל הבחירות שלי. אני לומדת ומבינה בעצמי בחודשים האלה מה נכון לי. אני כבר לא צריכה את אותה רמה של ליווי צמוד שהייתי צריכה בתחילת דרכי. זאת הסיבה העיקרית לכך שכל הדבר הזה קרה. כי אני אדם שצריך לקחת אחריות. גם בקברט לקחתי אחריות - אני זאת שהפקתי את ההצגה בפועל, בנוסף ליצירה של זה. וגם בקריירה שלי, שאני כרגע מנהלת בעצמי. כמובן שיש לצדי אנשים מוכשרים, שעוזרים לי ואני יכולה להתייעץ בהם, אבל בסוף בסוף כשהדברים מגיעים למי מקבל את ההחלטה, זה חוזר אליי ולא למנהל, ואני מרגישה שזה מאוד נכון לי בשלב הזה להיות במקום הזה של האחריות המלאה".
הצעד הזה אינו מובן מאליו, בניגוד לאמנים כמו שלמה ארצי או עידן רייכל, לאמנים רבים אין ראש לנהל את עצמם או להיות מעורבים מאוד בקבלת ההחלטות הגדולות לגבי הקריירה שלהם.
"זה דבר שקורה אצל בנים, אבל כשזה קורה אצל בת, פתאום זה מפתיע אנשים - 'איך יכולת להסתדר בלי איזה אבא גדול שיגיד לך מה לעשות ומה נכון לך? את הרי עוד ילדה קטנה שיכולה לעשות טעויות'. אבל אני בן אדם לא פחות אסרטיבי ועם שיקול דעת לא פחות בהיר מכל גבר אחר, ולכן בנקודה הזאת בזמן, בגיל ובקריירה, הרגיש לי נכון לקחת את ההגה. אגב, אני לא אומרת שזה יקרה ככה לתמיד אבל בינתיים אני רואה אופק בהיר וחושבת שהספינה לא שוקעת".
לאחר הפרידה ממנהלה הוותיק ולאחר שש שנים שלא יצאה לסיבוב הופעות חדש, פלס יצאה לסיבוב הופעות ראשון אותו היא מנהלת בעצמה, "שקופים בקיץ" שמו. במסגרתו תופיע במוצ"ש הקרוב (29 ביוני) באמפי מיני ישראל, ותארח את חברתה הוותיקה מירי מסיקה. בסיבוב מלווים אותה הזמרים קלרה סבג ורון בוחניק, איתו הוציאה את הדואט "שקופים" שהפך לאחד הלהיטים הגדולים בתקופה האחרונה, ואחריו את "מעבר לנהר". "החלטתי לעשות מופע שבו יש עוד זמרים בפרונט, ולא רק אני", מסבירה פלס. "לקחתי על עצמי ללוות את רון בוחניק גם בדרך העצמאית שלו, אני אהיה גם שם, וגם בהופעה הזאת, שבה הבאתי תשעה אנשים לעמוד על הבמה, וזה לא כולל אנשים מאחורי הקלעים כמו סאונדמן ותאורן. זה קבוצה גדולה מאוד של אנשים איתי. תמיד הייתי לבד עם פסנתר או בהרכב מינימליסטי, והפעם זה הולך גדול ורחב, ואנשים בהופעות קמים ורוקדים בטירוף, מה שמרגיש כמו אירוע חריג בשירים בהופעות שלי. ואז אני מבינה, שכשאני מחלקת את היצירות שלי בין כמה זמרים, ואני לא מחזיקה את הכל אצלי, אני מרוויחה והקהל מרוויח. הקהל מרגיש שיש איזה אמת וכוונה טהורה במופע הזה".
זה קטע שבסיבוב מלווים אותך רון בוחניק וקלרה סבג, שני זמרים שפסלת באודישנים בתוכנית "הכוכב הבא".
"נכון, הצבעתי להם אדום. השנה נפל לי האסימון למה אני עושה את 'הכוכב הבא' כל כך הרבה שנים. התחלתי בתור מישהי שצדה את הכישרון של מירי (מסיקה) במסדרונות של רימון. ויש בי את הדבר הזה של היוצרת שיודעת לזהות את הפוטנציאל שבגרון של אחרים. פתאום אמרתי, 'למה אני לא עושה את זה גם במוזיקה שלי, למה זה משהו ששייך או לעבר שלי כיוצרת או לדמות הטלוויזיונית'. ואז התקשרתי לקלרה. נתתי לה אדום בתוכנית כי הרגשתי שלאירוויזיון היא לא מתאימה, אבל למופע שלי היא מתאימה. היא מרימה את הקהל באוויר. וגם רון, שאפילו לא נכנס לנבחרת כי הוא ממש לא דמות אירוויזיונית, מצאתי אותו כזמר שחותך את הרדיו".
בעונה האחרונה הצטרפה לשולחן השופטים ב"כוכב הבא" שירי מימון, וזכתה לשבחים רבים על חלקה בתוכנית. האם טיפה התבאסת שהיא קצת גנבה ממך פוקוס?
"אנחנו שתי מוזיקאיות מאוד שונות אחת מהשנייה, לכל אחת עולם מוזיקלי אחר, כך שאין התנגשות בינינו. אנחנו במגרשים שונים. אם נגיד שירי במגרשים של ריטה, אז אני במגרשים של שלום (חנוך - שב"נ). זה לא אותו עולם. אתה לא רואה את שלום מקנא בריטה או את ריטה מקנאה בשלום. אני לא חושבת שיכול אי פעם להיות בינינו דם רע. נהפוך הוא - יכול רק לבוא לי לכתוב לה שוב שיר, אחרי שכתבתי לאלבום הראשון שלה שיר. אני מאוד מעריכה את זה ששירי מאוד חרוצה ויודעת לעבוד".
מה חשבת על כך שעל רקע פרשת שלוה, באודישנים לעונה הבאה של "הכוכב הבא" מתבקשים הנבחנים להצהיר אם הם שומרי שבת, כפי שנחשף בוואלה! תרבות? היו שטענו שזו אפליה נגד שומרי שבת.
"אין לי מה להגיד לך. לא מכירה את הנושא הזה. אני יכולה להגיד ששלוה שיחקו אותה בענק, החבר'ה האלה עובדים כל יום".
ואגב שמירת שבת, בסוף 2016 הצהרת בטור שלך בידיעות שאת מפסיקה להופיע בשבתות. ביום שישי הקרוב בערב את תופיעי בקברט הרוק המצליח בהבימה, "לילה אחד באפריל", שעליו את חתומה ככותבת וכוכבת. מה הוביל לשינוי בהחלטתך?
"האילוצים של 'לילה אחד באפריל' לא אפשרו לי את ההרפיה הזאת שרציתי לא לעבוד בשבת. הרצון הזה לא הגיע ממקום של דת, אלא ממקום של בית ומשפחה. חשוב לי להיות בבית בסופי שבוע אבל אילוצי הזמנים של כל מי שמשתתף בהצגה, משכו אותי בחזרה לבמה, גם ביום שבו לא רציתי. אני עכשיו מנסה לאט לאט לחזור לזה, ולא בגלל שחזרתי בתשובה, אלא כי נראה לי מאוד בריא להיות בבית בשבת, כי אין על השבת. הלוואי ואוכל לעשות את זה כמה שיותר".
בוב דילן שקל פעם להתחבר מחדש לשורשיו היהודיים ולהפסיק להופיע בשבת, עד שמנהלו הבהיר לו שיפסיד כסף רב, והוא מיד ויתר על הרעיון. היה להחלטה שלך להופיע בשבת גם מניע כלכלי?
"אני עושה את זה רק מאילוצי לו"ז. אני לא מרוויחה כסף מ'לילה אחד באפריל'. זה פרויקט לא רווחי בעליל וכל המטרה שלו היא לייצר אמנות חדשה ונועזת בישראל. יותר מזה: אני שמתי את כל חסכונותיי באותה תקופה, כל מה שהיה לי, בשביל להעלות את ההצגה הזאת. השקעתי הרבה כסף בהצגה הזאת, במקום לקנות איזו דירה קטנה ברומניה".
דווקא היתה מתאימה לך דירה ברומניה, כי את ממש דומה לזמרת הרומניה ששרה באירוויזיון האחרון.
"קודם כל אני רומניה עם תעודות אז ההשוואה הולמת. יש משהו קרוב בגנים הרומניים".
אחרי ההצלחה הענקית בבחירת נטע בכוכב הבא לאירוויזיון, את וחבריך השופטים התרסקתם בבחירת קובי מרימי, שנכשל בתחרות. תוקם ועדת חקירה בנושא?
"זה לא הצליח כמעט אף פעם, זה קרה כל כך מעט פעמים בהיסטוריה, שאני לא מבינה מה כולם נרעשים ומה רוצים מהילד המוכשר הזה. קובי מדהים, שחקן נהדר שממשיך בהבימה ועשה עבודה מאוד יפה באירוויזיון. הייתי מאוד גאה בו".
מרימי ספג קטילות רבות, וזה מזכיר שאת ספגת ביקורות אכזריות מאוד לאורך השנים. כך, למשל, על שיתוף הפעולה שלך עם רמי קלינשטיין כתבה בהארץ ליסה פרץ ביקורת תחת הכותרת "הפאוור-קאפל של הכלום" וכינתה אתכם "צמד מוזיקלי שכולו סכריניות: ירקות מאודים". ביקורות עוד מבאסות אותך?
"רמי קלינשטיין הוא המלחין הכי גדול שהיה כאן. בושה וחרפה לבן אדם שהעז לקרוא לו 'כלום'. אני לא יכולה להעיד על עצמי, אולי מישהו אחר יכול להעיד עליי ועל הדרך שאני עושה במוזיקה. בסוף את לוקחת מביקורות ענייניות ומפנימה, וכל ביקורת שהיא לא עניינית - היא פשוט לא רלוונטית".
קרן פלס ומנהלה לשעבר אסף דרעי, ממנו נפרדה אחרי מעל ל-15 שנה, בימים יפים יותר (מתוך האינסטגרם של פלס)
קבלי עכשיו ביקורת אוהדת ממני: יש משהו מאוד מרשים, יפה ואמיץ בכך שאת, שהואשמת במתקתקות וברדיפת המיינסטרים, חתכת לפרוייקט יותר קיצוני וחשוף, שבו את מכניסה את הקהל לחדר המיטות שלך תרתי משמע כמו "לילה אחד באפריל", שרחוק מלהיות פוליטיקלי קורקט. יש מחיר לנסיינות הזאת?
"באמנות, אין מחיר שלא שווה את ההליכה עם האמת. אני לא מתכוונת למחירים אישיים אלא מחירים של קריירה. אם אעשה צעד שמגיע מהקרביים שלי ואני אחשוב לפני זה אם זה טוב או רע לי תדמיתית, אני אאבד את הלגיטימציה להיות אמן. אני פשוט אהיה יחצ"נית. אבל אני אמן, אז אני לא אחשוב מה יעשה לי לקריירה שיר חדש שפתאום נהיה בלדה, כמו 'שקופים', ולא מתכתב עם סדר היום המוזיקלי ועם הסרטונים החמים, מה שגם יכול היה להיות התאבדות. ובאותה מידה, גם 'לילה אחד באפריל' היה יכול להיות התאבדות. אבל שני הדברים היו הליכה עם האמת האמנותית שלי באותו רגע, כי האמת האמנותית משתנה כל הזמן, היא לא אחת".
מה הוביל להחלפת אמיר דדון באנחל בונני בקברט, אחרי כ-200 הצגות שעשית עם דדון?
"קודם כל, אמיר עדיין מלווה את ההצגה, הוא חלק מהצוות שיצר אותה, אז הוא שם גם כשהוא לא עולה לבמה. לאמיר יש קריירה מאוד מצליחה בתור זמר ומוזיקאי בישראל. כשאנחנו הולכים לתיאטרון זאת הקרבה. אני אמשיך להקריב כי 'לילה אחד באפריל' זה התינוק שלי, ואני אגדל אותו, כל עוד הוא זקוק לי. אבל זה בא על חשבון הופעות ועל חשבון זמן עם הילדים. אני חושבת שהוא נתן מעל ומעבר. שנתיים הוא עשה את זה, לא כולל הזמן שהוא נתן כשרק עיצבתי את זה. ובלי עין הרע, ההופעות שלו מפוצצות ויש לו כל כך הרבה עבודה, שמתישהו הייתי צריכה להפסיק לנגוס בזה עם הקברט, ולשחרר את הבן אדם לעשות את מה שהוא נועד לעשות. מי שנכנס למשבצת שלו, והוכיח את עצמו בתחום חדש בשבילו, הוא אנחל המדהים. הוא תגלית מרעישה לא פחות. גם גבר הורס את הבריאות, וגם שחקן בינלאומי. וגם זמר. הוא למד אצלי פיתוח קול. הוא זמר ממש מפתיע ומרגש".
אם היית המורה לפיתוח קול של מי שמשחק איתך בסצנות כל כך אינטימיות, אז אנחל יכול לשיר לך את "לו רק היית קצת פחות המורה שלי"?
"כן, הנה, זה התגשם!"
איך המשפחה שלך הגיבה להצגה כל כך מינית ופרובוקטיבית?
"המשפחה שלי הכירה אותי כשאני כבר הייתי אני. אותה בחורה צעירה שכתבה את השיר 'איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי' המשיכה להיות יוצרת וכתבה חומרים שמתאימים לגיל ולמצב שהיא נמצאת בו. המשפחה מבינה את זה. זה חלק ממי שאני. אני לא יכולה לא ליצור את מה שבוער בי. אני בתחושה של ייעוד ושליחות, וזה יותר חזק מהפיצ'פקעס".
לא מעט אמנים ויוצרים מוחים על הלנות שכר בהבימה. זה משהו שאת נתקלת בו, בקברט או בהצגות אחרות שכתבת להן מוזיקה לתיאטרון הלאומי?
"כולם יודעים שיש להבימה התמודדויות מורכבות, בוא נגיד. הם גם ירשו את המצב הכלכלי המורכב. אני רואה את המאמצים הכנים של המנכ"לית כדי שהתיאטרון הלאומי ימשיך להתקיים. אם אני יכולה להגיד משהו במסגרת הריאיון, זה לבקש מגורמים רלוונטיים במשרדי האוצר והתרבות לתת להבימה את בלון החמצן הזה, כי אני לא הייתי רוצה לראות את המקום הזה נסגר. תיאטרון הוא חשוב גם אם הוא בווליום נמוך וברייטינג נמוך".
לא הבנתי אם הבימה הלינו או לא הלינו את שכרך.
"אני לא חווה את זה בקברט, זו הפקה משולבת של הבימה, אן.אם.סי יונייטד ושלי, שלושתנו השקענו שם. כל התחשיבים וכל ההתנהלות הכלכלית שם לגמרי אחרת. אבל בלי קשר, אני כותבת מוזיקה להצגות אחרות בהבימה, אני נמצאת בהבימה ואני מבינה על מה אתה מדבר. אף אחד לא רוצה להלין שכר. רוצים לשלם לכולם בזמן. ויש שם באמת בעיה שלא פותרים להם אותה".
חודש לפני הבחירות האחרונות, יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, זינק על הרימון, כלומר על בוגרות רימון - פלס ומירי מסיקה, ועורר מהומה תקשורתית. הסיפור החל כשהנשיא ריבלין גיבה את דברי רותם סלע נגד הדרת הערבים. בתגובה לכך, ענה לו יאיר נתניהו בלעג: "זה הכל כי בני עמך בחרו בדרך הטרור. מה אתה מתפלא", ובכך לגלג על אמירה ישנה של הנשיא. מירי מסיקה כתבה בתגובה באינסטגרם: "הבן החשוך של ראש הממשלה הרשה לעצמו להשתלח בנשיא המדינה ובעוד כמה על הדרך". נתניהו הבן הגיב בחזרה בלשונו הבוטה: "קורא לכל ימני וימנית להחרים את מסיקה ולא ללכת להופעות שלה". לאחר מכן, כתבה פלס פוסט תמיכה במסיקה באינסטגרם: "כל מי שקורא להחרים אותה, מצטרף לילדים האלה, הבריונים, המפחידים, מבית הספר, שהיו עוברים לידנו ומקפיאים לנו את הדם".
"לא הייתה שם שום דעה פוליטית", מבהירה פלס. "זה אפילו לא דעה, זאת אמת מוחלטת. אנחנו לא יכולים לנהל דו שיח של החרמות ואלימות. בתור אמנים ואנשים יש לנו אחריות איך דברים ימשיכו הלאה בדורות הבאים. אני חייבת להגיד שהטבע של השיח חייב להשתנות. כל מה שאמרתי שאנחנו לא מתנהגים בדרך אלימה מילולית, אנחנו לא נחרים מישהו בגלל שהוא מתבטא באופן שלא מקובל עלינו, אנחנו ננהל איתו דו שיח. אני מרגישה שברגע שקמו נשים כמו רותם סלע, מירי מסיקה ואפילו אני ואנחנו מציפות את הדברים בצורה הזאת - זה כבר מחלחל למטה. ואני רואה שהטוקבקים נהיים פחות אלימים ורואה שהטבע נהיה פחות שחור, אנשים נזהרים יותר ממה שהם כותבים. קחו אחריות על מה שאתם אומרים".
בתקופה האחרונה, גלגלצ חזרה לחבק את קרן פלס, ושני סינגלים שלה נכנסו לפלייליסט - "שקופים" ו"מעבר לנהר". זאת לאחר שבעבר חוותה תקופה של התעלמות מצדה התחנה. מאלבומה השלישי, "בין העיר לכפר", לא נכנס אף שיר לפלייליסט, וגם לא הסינגל שיצא אחריו, "רק אלוהים ישפוט אותי", לא הפך ללהיט בתחנה. לפני ארבע שנים התייחסה לכך הזמרת מאיה בוסקילה בהופעתה במועדון זאפה בהרצליה, בה השמיעה נאום מתוקשר על כך שגלגלצ אינה משמיעה מספיק נשים: "קרן פלס, שהכנסתם אותה לארבע השמעות בסך הכל והוצאתם אותה אחרי ארבע השמעות. מה בדיוק האינדיקציה בארבע השמעות כדי לדעת אם השיר טוב או לא". בתגובה להדרה באותה תקופה מגלגלצ, השמיעה פלס בריאיון לוואלה! תרבות באוקטובר 2015 אמירה לוחמנית: "אני אתיש את המערכת, ובסוף המערכת תצטרך להיכנע לי". כעת, עם שינוי במגמה, היא מלטפת את התחנה בחזרה.
ברכותיי, "מלחמת ההתשה" הצליחה. גלגלצ חזרו לפרגן לך ושיריך החדשים הצליחו.
"גלגלצ משמיעים את מה שמרגיש להם נכון לתחנה, והם לא עושים דווקא לאף אחד. האלבום שלא השמיעו אולי היה אלבום שלא היה צריך להשמיע ממנו. הוא היה אלבום מאוד יפה, שהפיקה מאוד ברגישות ובחוכמה יהודית רביץ, ואני מאוד אוהבת אותו. אבל מקומו היה אצל האנשים שמחפשים אותי ולא בראש חוצות. זה היה אלבום יותר ביתי ורך. ואחר כך, בשיר 'רק אלוהים ישפוט אותי', אני לא יכולה להאשים אף אחד שהוא לא השמיע אותו, כי הוא הקדים את זמנו. אם הייתי מוציאה את השיר היום הוא היה מושמע תוך שנייה. תקשיב היום לרדיו, הפופ הזה והאדג' הזה נמצאים עכשיו ברדיו, למשל בתוך השיר של נטע. לפעמים עשיתי דברים לפני שהשטח היה מוכן. מ'רק אלוהים ישפוט אותי' אנחנו לומדים ששיר יכול לגדול בעצמו, גם בלי רדיו, אם הוא מספיק חזק. אז עכשיו אני דווקא חיה מאוד בשלום על השתלשלות העניינים".
קרן פלס מתייצבת לצד מירי מסיקה לאחר שיאיר נתניהו קרא להחרימה (מתוך האינסטגרם של פלס)
בהופעה במוצ"ש באמפי פארק מיני ישראל תארחי את שותפתך הוותיקה מירי מסיקה. איך קרה שעד היום לא הקלטתן דואט ביחד ומה הסיכוי שזה יקרה?
"זאת באמת שערורייה שזה לא קרה. זה משהו שיכול לקרות מבחינתנו. אנחנו כל כך אוהבות אחת את השנייה".
בסביבתה של מירי מסיקה טוענים כי היא התבאסה מכך שהחל מהאלבום השני שלה, תקופה שבה התחלת לשיר, לא המשכת לתת לה את השירים הכי טובים שלך. בסביבתה אומרים שלתחושתם ולתחושתה - מאז האלבום השני שלה, את השירים הכי טובים שמרת לעצמך.
"זה ממש לא נכון. זאת טענה לא נכונה. מירי יכולה לקחת כל שיר שהיא רוצה ממני. היא זמרת כל כך מרגשת וגדולה בעיני. נפלתי טוב, מה שנקרא, שנפלתי עליה על ההתחלה".
אם היית כותבת היום את השירים "לשם" ואת "נובמבר" - היית נותנת אותם למירי או שרה לבד?
"אני לא יודעת להגיד לך. איפה הייתי אז ואיפה אני היום? אני גם השתפרתי בתור זמרת. היום כל שיר חדש אני מקליטה כמה אנשים שרים. אם אני עושה אותו יותר טוב אני שרה, ואם לא - אז לא. אני ממש מוציאה למכרז את המוזיקה שלי".
הנה עובדה שהציבור לא יודע עליך: לפני האלבום הראשון שהוצאת לעולם, יצרת אלבום שלם אחר עם גיל פלדמן - ובסוף גנזת אותו. למה?
"נכון. טסנו לניו יורק להטיס אותו והושקע בו הרבה כסף. זה משהו שחשוב לדעת לעשות, ואני יודעת לעשות מגיל צעיר - לזרוק לפח משהו שעשית. זה קורה כל הזמן ביצירה. כשמשהו לא עובד - צריך לשים אותו בצד ולהמשיך הלאה. אתה יודע כמה שירים רעים אני כתבתי שלא שיחררתי? אין מה לעשות, אם אתה רוצה לשמור על איכות, אתה חייב לגנוז הרבה בדרך. השקענו בזה המון כסף והמון זמן, אבל הקשבתי לזה וזה לא הרגיש לי כמו איך שצריך להישמע האלבום הראשון שלי. אז היום אין לאף אחד את האלבום הזה, כולל לא לי. אולי לגיל יש".
לא מזמן חגגת יומולדת ארבעים. ציניקנים אומרים: "ארבעים זה הארבעים החדש".
"בגיל הזה התרחש תהליך של לקיחת אחריות, צעידה קדימה והתפקסות. כשאישה מגיעה לגיל הזה היא מאוד מתפקסת על מה היא רוצה. וממש התחדד לי שאני רוצה מוזיקה מוזיקה ומוזיקה, ואגיד לך שוב מוזיקה. ואז היה לי פחות אכפת מה אני לובשת בזמן שאני עושה מוזיקה, או אם אני אשכרה שרה בזמן שאני עושה מוזיקה. שמתי את עצמי בצד, ואת המוזיקה במרכז, וזאת הקלה מאוד גדולה".
איפה תהיי בעוד עשר שנים, בגיל 50?
"צריכים להצטרף עוד שירים מאוד טובים לרפרטואר שלי. אני צריכה לעבוד עכשיו מאוד חזק על לכתוב, לכתוב ולכתוב. האמן צריך להעשיר את הרפרטואר שלו כל הזמן".
שתפי אותנו בחרטה על משהו שעשית בחייך, שלא סיפרת עליה עד היום.
"אני מתחרטת על כמה צעדים שעשיתי. הפרסום מאוד חזק, ותמיד הוא תוקף אותך לא מוכנה והוא מייצר איזה ורטיגו. היו לי כמה החלטות ודברים שעשיתי שנבעו מתוך הורטיגו הזה, שבמסגרתו לא הצלחתי לראות בבהירות לשם מה באתי. היו לי בריחות משם. היו מקומות שבהם אני שמתי את הנראות שלי ופיזרתי את הנצנצים לפני. במקומות האלה אני ממש משתדלת לא לעבור יותר. למשל, הייתי יכולה ללכת להשקה. למה? כי ביקשו יפה, הלבישו אותי יפה. כמובן שחשוב להתפרנס, זה נעים שאוהבים אותך וגם כיף בתור אישה להיות יפה. אבל כשעשיתי את הדבר הזה בצורה לא מבוקרת הייתי לא אחראית כלפי הקהל שלי וכלפי עצמי. היום אני לא סלב. כשאני שואלת את הבן שלי מה הוא רוצה להיות והוא אומר מפורסם, יש לנו שיחה של שלוש שעות אחר כך, להסביר לו שפרסום הוא אף פעם לא המטרה".
לפני שלושה חודשים, הפלמינגו שולמן ברח מחומות הספארי, מה שהזכיר לנו שבספארי יש קרנפית שקרויה על שמך. זה העלה את השאלה: באיזה רגעים בחייה רצתה קרן פלס לברוח מחומות ספארי חייה?
"כל החיים היה לי מפתח לכל שער בגלל שקנו לי פסנתר בגיל שש. לא חשוב איפה הייתי, יכולתי לנגן ולכתוב שיר, ולברוח מהמציאות. זאת אולי המתנה הכי גדולה שקיבלתי מההורים שלי. ונתתי את המתנה הזאת לבן שלי, שנדבק בחיידק המוזיקה. אז זה לא משנה איפה אתה נמצא, לא משנה אם החברים בכיתה הציקו לך, יש לך מדרגות לגן עדן עלי אדמות. וזה הדבר הזה ממשיך גם היום. אני לעולם לא ארגיש שיש לי חומות כל עוד יש לי פסנתר, דף ועט. מוזיקה".
הופעותיה הבאות של קרן פלס במסגרת סיבוב "שקופים בקיץ":
מוצ"ש הקרוב, 29 ביוני - אמפי מיני ישראל. אורחת: מירי מסיקה
8 באוגוסט - זאפה אמפי שוני. אורחת: מארינה מקסימיליאן
16 באוגוסט - בית גבריאל. שני מופעים: קרן פלס ויהודה פוליקר