וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כוכבת "צ'רנוביל" ממשיכה לכבוש את העולם: ריאיון עם ג'סי באקלי על "השיר של רוז"

13.8.2019 / 0:33

אחרי "צ'רנוביל" ולפני "פארגו" ושלל פרויקטים גדולים נוספים, ג'סי באקלי מככבת ב"השיר של רוז", מעין גרסה סקוטית ל"כוכב נולד". בריאיון מיוחד, היא מדברת על המסלול שעשתה, מתחילת דרכה בריאליטי מוזיקלי ועד ההצלחה המטאורית

קולנוע לב

ג'סי באקלי האירית היא מסוג השחקניות שבכל פעם מסוגלות לעטות על עצמן דמות אחרת לגמרי. בסדרה "צ'רנוביל" היא גילמה את דמותה (האמיתית) של לודמילה איגנטנקו האוקראינית, אחת העדות הבולטות לזוועות; ב"Beast", סרט הפריצה שלה לפני שנתיים, גילמה צעירה שמתגלה לנו כי היא מסוגלת לדקור וגם לחנוק, במידת הצורך; וב"השיר של רוז" ("Wild Rose"), שעולה כאן לאקרנים בסוף השבוע, היא מגלמת זמרת סקוטית החולמת לככב על במות מוזיקת הקאנטרי. מי בכלל ידע שיש מוזיקת קאנטרי בסקוטלנד?

בסרט זה, מתחברת באקלי למקורותיה האמנותיים: היא החלה לשיר עוד כילדה, כיכבה בהצגת בית ספר של "סיפור הפרברים", וסיימה תואר באקדמיה האירית למוזיקה. ההופעה הציבורית הראשונה שלה היתה בריאליטי הבריטי "I'd Do Anything", בו התחרתה על התפקיד הראשי במחזמר "אוליבר". הצעירה הכישרונית הגיעה רק למקום השני, אבל כפי שהראל סקעת כבר הוכיח, לפעמים הסגנים זוכים לקריירה המוצלחת ביותר, וכך זה גם במקרה שלה: בקרוב נראה אותה בשלל פרויקטים נוספים, בהם העונה הרביעית של "פארגו", עיבוד קולנועי חדש להרפתקאותיו של ד"ר דוליטל, סרט על חייה של ג'ודי גרלנד בו תככב בצידה של רנה זלווגר, מותחן ריגול בו תככב בצידו של בנדיקט קמברבאץ', קומדיה על נשים המתכננות לחבל בתחרות מיס עולם בלונדון של שנות השבעים בו תופיע בצידה של קירה נייטלי, וגם ביצירה החדשה והמסקרנת של צ'רלי קאופמן.

למרות העומס הלא נורמלי הזה, מצאה באקלי זמן לשיחה טלפונית קצרה עם וואלה! תרבות לקראת עליית "השיר של רוז" בישראל, שבועיים לאחר הקרנת הבכורה שלו במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט נקרא בשם הדמות שהיא מגלמת, צעירה עם עבר בעייתי ואם יחידנית, שעובדת כמנקה אבל לא מוותרת על חלומה לכבוש את סצנת מוזיקת הקאנטרי - קודם בסקוטלנד ואז בדבר האמיתי, ארצות הברית. התוצאה, מעין גרסה סקוטית משודרגת של "כוכב נולד", מצליחה לסחוף ולרגש, בעיקר בזכות תצוגת המשחק של הכוכבת האדמונית.

ג'סי באקלי. AP
לא עוצרת באדום. ג'סי באקלי/AP

זו הפעם הראשונה שאת גם משחקת וגם שרה בסרט. היה קשה לשלב בין שני כישורייך?

"לא הרגשתי שאלה שני דברים נפרדים, כי המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהדמות. כל מה שהיא לא מסוגלת להגיד במילים, היא אומרת בשירה. מוזיקה היא החיים שלה".

זה כך גם אצלך?

"הו, אלוהים, כן. אין יום בחיים שלי שאני לא מקשיבה למוזיקה".

לא ידעתי שיש מוזיקת קאנטרי בסקוטלנד.

"גם לי לא היה חיבור מיוחד למוזיקה הזו, אבל יש בגלזגו ובעוד כל מיני מובלעות באי הבריטי סצינת קאנטרי. היא די מחתרתית, אבל כל מי שמשתתף בה משוגע לדבר. יש מועדון בגלזגו שהזמרים והזמרות בו לבושים בתלבושות קאובוי ונועלים מגפיים, ועולים על הבמה ושרים עד שלוש בבוקר".

איך התחברת למוזיקה הזו?

"אף פעם לא שרתי קאנטרי, אבל ניקול טיילור שכתבה את התסריט היא שוחרת גדולה שלה, ולפני העבודה על הסרט, שלחה לי את הדוגמאות הכי משובחות מתוכה. ברגע שנכנסתי לזה, הקאנטרי פתח אותי נפשית בצורה שאף פעם לא חוויתי מבחינה מוזיקלית. את כל השירים צילמנו והקלטנו בלייב. זו היתה חוויה מלאת אנרגיות, אמיתית ומחוספסת".

עוד בוואלה!

חמלה בקצה האפלה: "צ'רנוביל" היא סיפור נורא ונפלא על טבעם של בני אדם

לכתבה המלאה
השיר של רוז. קולנוע לב,
יותר סוחפת מליידי גאגא. ג'סי באקלי ב"השיר של רוז"/קולנוע לב

מעבר לאספקט המוזיקלי, מתמקד הסרט ביחסיה של הגיבורה עם הנשים בחייה - אמא שלה, וכן האישה שהיא עובדת אצלה, בגילומה של סופי אוקונדו, שהופכת למעין אחות מאמצת, ומנסה לסייע לה להגשים את חלומותיה המוזיקליים.

"אני מסכימה שזה סרט על יחסים בין נשים", אומרת על כך באקלי. "כשקראתי את התסריט, אמרתי לעצמי שהוא בנוי כמו כל אותם סרטים בהן הגיבורות הן אסירות שנמלטות מבית סוהר לנשים בלבד, אלא שכאן הסורגים הן ארבע הקירות של הבתים שלהן, והן בורחות מהכלא החברתי שבו ניסו לדכא אותן. זה סיפור על דינמיקה בין נשים, שנאבקות יחד ותומכות זו בזו, ולעתים גם מסתתרות אחת בשנייה, והוא מעלה שאלות על אמהות ועל נשיות. איזה כיף היה לעשות סרט כזה!".

וזה כמובן גם סיפור על העצמה נשית.

"זה סיפור על השלמה עצמית ועל אהבה עצמית, שאין שום דבר רומנטי ממנה. הגיבורה בורחת רחוק-רחוק ממה שהיא ומה ששייך לה כי היא מרגישה שזו הדרך היחידה מבחינתה, עד שהיא מבינה שהדבר הכי חשוב והכי מעצים זה לקבל את עצמה. החיים שלה לא תלויים במי שהיא שוכבת איתו, אלא רק בה עצמה. זה הכי רומנטי שיש מבחינתי".

כמה מעצמך הבאת לתסריט?

"אני אף פעם לא קוראת תסריט ואומרת 'יופי, אני לא צריכה לעשות כלום'. אני תמיד חייבת לראות בו מישהי שלא הייתי ודברים שלא חוויתי, ואז במהלך ההכנות לצילומים אני מנהלת שיחות עם הדמות שלי. היא מדברת אליי ומשאירה בי משהו, ומשנה אותי תוך כדי".

גם הדמות של רוז שינתה אותך?

"בטח, אני הרבה יותר פרחחית עכשיו".

ג'סי באקלי ב"צ'רנוביל". צילום מסך
"לא האמנתי שהסדרה תהדהד כל כך". ג'סי באקלי ב"צ'רנוביל"/צילום מסך

לפני קצת יותר מעשור כיכבת בריאליטי מוזיקלי. מה הדעה שלך לגבי הז'אנר הטלוויזיוני השנוי במחלוקת הזו?

"אני חושבת שאם אתה שם מהסיבות הנכונות, אז תעשה את זה. בכל מקרה, הדעה שלי לא רלוונטית. כל אחד עושה את המסע שלו. כשהתקבלתי לתוכנית הזו, הייתי נרגשת לקבל את ההזדמנות. אף פעם לא חשבתי שאהיה חלק מעולם הבידור והנחתי שייקח לי שלושים שנה ולו כדי לקבל הצצה לתוכו. אני המומה מכל מה שקורה עכשיו".

גם מההצלחה של "צ'רנוביל", מן הסתם?

"כשקראתי את התסריט, הבנתי שזה הולך להיות משהו טוב, ובזמן הצילומים הרגשתי שאנחנו עושים משהו חזק, אבל לא ציפיתי כי הוא יהדהד כל כך. אחרי הכל, אנחנו חיים בעידן של להיטי גיבורי-על, וכאן מדובר בדרמה ריאליסטית עם ממד פוליטי וטרגי, אז לא חשבנו שהיא תצליח כל כך. מעודד לגלות שהקהל פתוח לשמוע סיפורים כאלה, ולא רק לברוח לאסקפיזם, אלא גם ללמוד ולהרגיש משהו".

אמרת קודם שאין יום בחייך שאת לא מקשיבה בו למוזיקה. למה הקשבת היום?

"זו שאלה מעולה. הקשבתי הבוקר ל'Simple Twite of Fate' של בוב דילן בלופים".

האזינו לפסקול הסרט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully