בתזמון מצמרר עם ההתחממות בגזרה הצפונית, הוקרן אתמול בפסטיבל ונציה בהקרנת בכורה עולמית הסרט הלבנוני "All This Victory", המתרחש על רקע מלחמת לבנון השנייה. הדרמה הזו עוקבת אחר צעיר המגיע לכפר הולדתו בדרום המדינה כדי לחלץ משם את אביו, ובעקבות מבצע קרקעי של החיילים הישראלים, מוצא עצמו נצור בתוכו.
מדובר בסרטו הארוך הראשון של אחמד חוסיין, לבנוני החי בנורבגיה, והוא מביא עמו נקודת מבט חדשה. בניגוד לנהוג בסרטי מלחמה רבים, ובייצוג של ההיסטוריה בתרבות המזרח-תיכונית בפרט, "All This Victory" חף מכל שמץ של הירואיות. גיבוריו הלבנוניים מוצגים כמי שמתחבאים, מעמידים פני מתים, משקרים לאחרים ולעצמם, ובעיקר נושאים מבטם לשמים - ומתפללים לנס. התנהלותם תבוסתנית, ובאופן כללי לבנון מתוארת כמי שהובסה במלחמה, כשהיא על ברכיה.
באשר לצד הישראלי - בסרט נשמעים מפעם לפעם קולותיהם של החיילים הישראלים, המדברים עברית כמובן, אך לא רואים אותם. "בכוונה לא רציתי להראות את אנשי הצבא, אלא רק את האזרחים, כי הם הקורבנות האמיתיים של המלחמה - של כל מלחמה", הסביר הבמאי. זאת, בדבריו לקהל אחרי ההקרנה. עם התקשורת הישראלית הוא לא הסכים לדבר, ומיותר לציין כי אין כל סיכוי שנראה אצלנו את הסרט באיזושהי מסגרת רשמית.
"All This Victory" הוקרן ב"שבוע המבקרים", מסגרת הצד של הפסטיבל, הרחק מאור הזרקורים של התחרות הרשמית. חלון הראווה הנוצץ הזה הציג אתמול סרט עטור כוכבים נוסף, "The Laundromat", שיש בו יותר שחקנים ושחקניות בעלי שם מאשר שבמכונת כביסה יש גרביים אבודים: מריל סטריפ, גרי אולדמן, אנטוניו בנדרס, ג'פרי רייט ושרון סטון הם רק חלק מן השמות כאן.
כל אלה חושפים בפנינו את הסיפור מאחורי פרשת מסמכי פנמה, ומתארים כיצד חברת מוסאק-פונסקה הידועה לשמצה, שאולדמן ובנדרס מגלמים כאן את השמשון ויובב שמנהלים אותה, ביצעה עבירות מס גרנדיוזיות ברחבי העולם, לרווחתם של עשירי תבל ועל חשבונם של האנשים הפשוטים.
בהתבסס על אירועים אמיתיים, מגלמת סטריפ אחת מן הקורבנות הללו - אלמנה של אמריקאי שטבע למוות על סיפונה של אוניית תיירות, ואז מגלה כי הביטוח שלה לא שווה כלום, כי הפוליסה נמכרה דרך אחת מחברות הקש הקשורות במוסאק-פונסקה. היא יוצאת למסע נואש בעקבותיה, שמוביל אותה ואותנו מארצות הברית עד לסין ובחזרה.
מכאן והלאה, התסריט נפרש כמניפה, והסרט מרחיב את הפנורמה כדי לצאת מן הסיפור האישי אל התמונה הגדולה, שקשורה בכל אחד ואחת מאיתנו. סודרברג בונה באופן קצבי ומשעשע גלריה עשירה של דמויות צבעוניות וקווי עלילה מרתקים, ומיטיב להציג הן את המספרים והן את הפנים מאחורי עולם העבירות הפיננסיות, כך שהתוצאה מבדרת, סוחפת ומאירת עיניים.
בדיוק שלושים שנה אחרי שפרץ לראשונה עם "סקס, שקרים ווידיאוטייפ", סודרברג שוב מוכיח כאן כי הוא אחד הקולנוענים המוכשרים בעולם, עם עשייה חלקה ומיומנת כשהם שהיא נונשלנטית. התסריט שנון כשם שעבודות המשחק נהדרות, ומצטיינים במיוחד גרי אולדמן, עם מבטא גרמני מודגש ומגוחך במכוון, ומריל סטריפ, בתפקיד שעם הזמן מתברר כי יש בו טוויסט מפתיע.
במהלך השתלשלות העניינים, נושאת הדמות בגילומה מונולוג משכנע וחוצב להבות נגד השיטה הכלכלית בארצות הברית, בה הפוליטיקאים ממשיכים לאפשר התחמקויות מתשלומי מיסים, כיוון שהם תלויים בתרומות של בעלי ההון שנהנים מכך. דבריה התקבלו במחיאות כפיים היסטריות מצד הקהל בוונציה, אבל חייבים גם להתרעם על הצביעות: "The Laundromat" הרי הופק בידי נטפליקס, תאגיד שלא בדיוק ידוע כמי שמשחק לפי הכללים ונענה לכללי הרגולציה, אז מוזר לקבל את ההטפה הזו דווקא מתוצר שמתהדר בלוגו שלו. כך או כך, הסרט צפוי לעלות בשירות הסטרימינג ב-18 באוקטובר.
קנוניות גיאו-פוליטיות עמדו גם במרכז סרט נוסף המתמודד בתחרות הרשמית - "The Wasp Network" של אוליביה אסייאס, בכיכובם של גאל גרסיה ברנל ופנלופה קרוז, המתאר כיצד מרגלים קובנים בפלורידה הסתננו לרשת של בני עמם שגלו לפלורידה, וקשרו משם קשר להפלתו של ממשל קסטרו. זאת, בעזרת מטוסים, הברחות סמים, פצצות והרבה עבודה בעיניים. הסיפור מעניין, ולא ידוע לציבור הרחב, אבל מותחן הריגול הזה גנרי למדי. כמו "תוצרת אמריקה" עם טום קרוז, שיצא בדיוק לפני שנתיים, הוא נראה כמו לא יותר מעוד גלגול קולנועי ממוצע של "נרקוס".
סרט דובר ספרדית אחר בתחרות הרשמית, שגם בו מופיע גאל גרסיה ברנל, הוא "אמה" של פבלו לארין הצ'יליאני, מי שהיה חתום בשנים האחרונות על "לא" ו"ג'קי". כאן הוא עוקב אחר רקדנית צעירה, שמסרה חזרה את ילדה המאומץ, אבל אז יוצאת להשיב אותו לרשותה, ועושה זאת בדרך קינקית ופרוורטית.
כתוצאה מכך, מזכיר הסרט את עבודותיו הקודמות של אלמודובר, רק עם מוזיקה אלקטרונית ושאר גינונים של דורנו. יש בו רגעים מעלפים וגם קטעים מעייפים, ומעל הכל הוא במה לתצוגת משחק מסחררת של התגלית מריאנה די ג'ירולאמו. הצעירה הצ'יליאנית אלמונית אמנם, אבל היא כל כך מהפנטת, שיש בכוחה להתמודד שווה בשווה מול סקרלט ג'והנסון ("Marriage Story") וקתרין דנב ("האמת") בקרב האיכותי והצמוד שמתפתח כאן על פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר, שיחולק עם כל הפרסים האחרים בטקס הנעילה ביום שבת הקרוב.
