לרוב מבקרי הטלוויזיה אין שאיפה להפוך לראשי ממשלה - אבל, כך מסתבר, לפעמים קורה ההפך: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאינו נוטה להתבטא ביחס למצב הדרמה הישראלית, תקף בסוף השבוע סדרת טלוויזיה בבוטות שבדרך כלל שמורה לשרת התרבות בממשלתו ולח"כים מהשורות האחוריות, וכינה את "הנערים", סדרה של HBO שקשת הייתה מעורבת בהפקתו - "אנטישמית".
מיותר לומר ש"הנערים" אינה סדרה אנטישמית יותר מ"בוב הבנאי", ושיש להניח כי מי שסבור כך כלל לא צפה בה או שהניח זאת לגביה עוד לפני הצפייה. אכן: היא מגוללת פרק מכוער בתולדותינו. טלוויזיה ותרבות בכלל - מה לעשות - לא נראות כמו תעמולת בחירות, היכן שהסרטונים מציגים רק צמיחה והבטחות: הן עוסקות גם ברגעים המכוערים.
אפשר להתחיל לנמק עד כמה ש"הנערים" היא סדרה אנושית מאוד והוגנת מאוד, ואפשר גם להראות עד כמה בקלות ניתן גם לתקוף אותה משמאל - אבל זה חסר טעם. החץ כבר נורה והמטרה צוירה מסביבו: מי שרואה אנטישמיות בכל סיפור על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש בו יותר מצד אחד, ימצא אותה גם אם היא לא שם.
אבל ההתקפה המופרכת של נתניהו על סדרת טלוויזיה שאפילו לא משודרת כרגע בשלושת הערוצים המרכזיים - ולא, נניח, על יריב פוליטי, בכל זאת תקופת בחירות - נועדה להכשיר מתקפה אחרת, על קשת 12 ובעיקר על חדשות 12. נתניהו קרא שלא לצפות בערוץ הנצפה בישראל, אשר במקרה או שלא היה אמור לשדר במהדורה המרכזית שלו באותו היום תמלילים מתיק 4000. בקשתו למנוע את השידור נדחתה מוקדם יותר. הוא קשר בדבריו בין "ההשחרה שלו" לבין "השחרת דמותה של ישראל" בסדרה. על כן קרא לציבור שלא לצפות בתכנים של ערוץ טלוויזיה בולט - אירוע שהוא אולי חסר תקדים בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.
מעניין אם בבלפור צפו בסוף ב"אולפן שישי" האחרון, או שלא. אם כן, בין אם צפה כפוליטיקאי ובין אם תחת כובעו החדש כמבקר טלוויזיה - כנראה שנתניהו לא היה מרוצה. נראה היה שהמהדורה הוקלטה מראש, או לפחות רובה, אולי כדי לאפשר לפרשן הפוליטי עמית סגל להשתתף - והוא אכן נראה למשך חלק נכבד מהמהדורה על המסך. דבריו של נתניהו הגיעו אחרי 18:00, מעט מדי לפני כניסת שבת כדי להקליט מחדש. כך, הקריאה החריפה של נתניהו להחרים את קשת 12 נבלעה במהדורה הרגילה, כאילו לא אירעה, במקום לפתוח בתגובה הולמת.
גם התמלילים עצמם, המוקד של כל הבלאגן, הובטחו אמנם בראשית המהדורה - אך נדחו ונדחו ולבסוף שודרו לאחר יותר מחצי שעה מתחילתה. מדוע? האם כדי לגרום לצופים להישאר? האם מסיבות אחרות? הרושם שנוצר, על כל פנים, היה בדיוק הפוך: שזה סיפור שמנסים לקבור בתחתית המהדורה.
אחרי הדיווח של גיא פלג, והחזרה התמוהה על פרטי הכיבוד, רוני דניאל ביקש את רשות הדיבור, ופנה לדבר על האיומים שסופג פלג, שעל פי פרסומים הוצמדה לו אבטחה. דברים מתבקשים, נוקבים אך קצרים. השיחה הקצרה נקטעה משום מה במהירות על ידי דנה ויס שאצה אל הנושא הבא. מגבלות זמן? ליין-אפ צפוף? כך או כך זאת החלטה תמוהה: אי אפשר להקדיש יותר מדקה וחצי של יציאה ידי חובה לאיומים על חיי עיתונאי? האם זה לא נושא מספיק חשוב? האם מישהו שם חושב שאיומים על עיתונאים זה עניין ברנז'אי שלא מעניין את הציבור? כי נראה היה שלאף אחד באולפן, חוץ מלרוני דניאל, לא היה חשק לדבר על כך.
תהא הסיבה אשר תהא, שוב - הרושם שנוצר עגום: במקום להתייצב ישירות, להתגאות בעיתונאים ולעמוד מאחורי הדיווחים, לפתוח את המהדורה עם התמלילים ולהבהיר נחרצות שיש לעיתונאי חברת החדשות גב, בקשת 12 בקושי עלו על המגרש. נתניהו יכול להיות רגוע: לכלב השמירה של הדמוקרטיה לא דחוף לנבוח, ובטח שלא לנשוך.