פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכל נשמע כמו שידור חוזר עד שמגיע רגע אנושי כמו של תמיר סטיינמן

      הרגע שבו תמיר סטיינמן התפוצץ מצחוק בשידור והתחבק עם האדם שחצה את המצלמה בשידור חי היה רגע אמיתי נדיר שהיה הכי קרוב לכך שהתקשורת מחבקת, מילולית ומטאפורית, את תושבי הדרום. אך לצדו היה גם רגע של שתי כלות שחתונותיהן בוטלו, שבו הסיוט הופך לפולקלור

      הכל נשמע כמו שידור חוזר עד שמגיע רגע אנושי כמו של תמיר סטיינמן
      עריכה: אסף דרורי

      כמו טקס עונתי, שידורי ההסלמה בערוצים המרכזיים כוללים כמה תחנות קבועות. הגלים פתוחים, העצבים רופפים והאזעקות שרות, אבל המערכות יודעות היטב מה מצופה מהן: שיחות מתמשכות וממוחזרות על בסיס נתונים שכמעט אינם משתנים, מעבר בין כתבים במוקדי העניין, עדי הראייה שבנס ניצלו, הפוליטיקאי התורן שממליץ להישמע להוראות פיקוד העורף, דיווחים ראשוניים על מגעים להפסקת אש, ולבסוף תהייה עגומה: מתי יזכו כבר תושבי האזור לחיים נורמליים.

      כן, החיים נראים לפעמים כמו שידור חוזר, קל וחומר הטלוויזיה, בטח בסבבי לחימה: אי אפשר לדעת מתי רקטה תיפול בסביבתך בדרום, אבל מה יהיה באותו זמן בטלוויזיה - זה כמעט ידוע מראש. "שש עם עודד בן עמי" פתחה אתמול חלון קטן אל מאחורי הקלעים של המנגנון הזה בשני רגעים מופרכים ושונים להפליא זה מזה.

      תמיר סטיינמן צוחק בשידור:

      אחת הקלאסיקות של תקשורת ההסלמה, זו שאף גל פתוח אינו שלם באמת בלעדיה, הוא השיחה עם ילדי הבר והבת מצווה או החתן והכלה שביומם המאושר מגלים שלגורל היו תכניות אחרות, ונאלצו לבטל את האירוע או לחגוג ללא האורחים הרבים. זאת בטוח חוויה טראומטית, אבל היא נחגגת באולפנים. אתמול זה אירע לזוג שהתחתן בדרום. הכלה, בעצמה אשת תקשורת, סיפרה שליוותה בעבר בימי "עמוד ענן" סיפור כמעט זהה מהצד השני, של כלה שחתונתה התבטלה. מערכת התכנית הכינה לה הפתעה: ברכה מצולמת מהכלה של הסבב ההוא לכלה מהסבב הנוכחי, כי כולנו רקמה אנושית מצולקת אחת.

      כך בדיוק הטלוויזיה הופכת את הסיוט לפולקלור, ריטואל החוזר על עצמו שוב ושוב: רגע אישי, טראגי במידת מה (עם כל הפרופורציות הראויות), משוחזר שוב ושוב כקלישאה. באמצעות שתי הכלות, הטלוויזיה משדרת שמה שהיה הוא שיהיה לעד, כלומר: לנצח נחיה על מגנטים. הזוג זוכה לחיבוק קולקטיבי לאומי, והצופים משתתפים ברגע של סולידריות חצי מזויפת, שוכחים לרגע מקטסטרופה שמתחוללת ומדחיקים אותה, לטובת סיפור אנושי הרבה יותר קל לעיכול: במקום מקלטים - גני אירועים. במקום לעמוד מתחת למשקוף - נחשוב על לעמוד מתחת לחופה. במקום החמצת ימי לימודים ועבודה, נחשוב על אורחים שלא הצליחו להגיע לחגיגה. באופן אירוני, זה בדיוק הרגע שבו במקום לתאר מה קורה, משדרי האקטואליה הופכים לאסקפיזם ובריחה מהמציאות אל רגע מהאגדות, גם אם האגדה נתקלת בקשיים.

      תמיר סטיינמן מתפוצץ מצחוק בשידור חדשות 12 עודד בן עמי (צילום מסך)
      עודד בן עמי ותמיר סטיינמן (צילום מסך)

      רגע אחר בתכנית דווקא החזיר את המציאות חזרה בכל הכוח - באופן מקסים, יש לומר. כתב חברת החדשות תמיר סטיינמן דיווח מהמרכז המסחרי בשדרות וראיין שם כמה אנשים. בשלב מסוים חזרה אליו המצלמה כשהוא במיגונית יחד איתם, כשיצא כדי להמשיך ולשדר במקצוענות, חצה אחד מהם את הפריים, מה שגרם לסטיינמן להתפוצץ מצחוק גם כשהוא מנסה לדבר על דברים רציניים מאוד ביום שכזה, בעוד הוא מתחבק עם האיש הנחמד ומתנצל בפני עודד והצופים.

      אחרי יום כל כך מתוח, התגובה של סטיינמן לא רק הייתה טבעית, אנושית והגיונית, אלא גם בבת אחת שברה את הדריכות והרצף הממוחזר והמתוסרט לעייפה של הגל הפתוח והשידור מהשטח. רגע אמיתי נדיר, ובעצם, זה היה הכי קרוב לכך שהתקשורת באמת מחבקת, מילולית ומטאפורית, את תושבי הדרום, ולא כעוד משפט חלול.