פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עדיין מלכה: המהפך שעברה "הכתר" מוציא ממנה את המיטב

      השינוי מול המצלמות שעברה הדרמה התקופתית היפהפיה של נטפליקס בעונתה השלישית, מתכתב בחכמה עם התמורות הדרמטיות של שנות השישים המאוחרות. הקאסט החדש והמוכשר לוכד היטב את המתח בין העולם המשתנה לבין משפחת המלוכה - ויוצר ממנו עונה משובחת ושופעת פרקים נפלאים

      עדיין מלכה: המהפך שעברה "הכתר" מוציא ממנה את המיטב
      נטפליקס

      דרמות תקופתיות מגיעות תמיד עם תאריך תפוגה ברור. זהו מלכוד ידוע מראש שבנוי על פרק זמן ספציפי בעולם ובחייהן של הדמויות, כזה שכל סטייה ממנו משנה את הסיפור או פוגעת באמינותו. אחת הסיבות לפריחה של המיני-סדרות בשנים האחרונות היא האפשרות לארוז סיפורים שכאלה בעונה אחת - בלי למרוח ובלי לכפות המשך מאולץ משיקולי רייטינג. אלא ש"הכתר" מלכתחילה הייתה היוצאת מן הכלל בקטגוריה הזו. דרמה תקופתית דינמית שנפרשת על פני שישה עשורים של מלוכה, כזו שתמורות ותהפוכות הזמנים משחקות בה תפקיד מרכזי. במסגרת הפורמט הזה, הוחלט להחליף את הרכב השחקנים של הסדרה מדי שתי עונות, על מנת שישקפו נאמנה את התפתחותה של משפחת המלוכה.

      הבחירה ב-"'The Times They Are A Changin" לטריילר העונה השלישית, נראית על פניו כמו ביטוי מתאמץ מדי של השאיפה הזו. אלא שפיטר מורגן, יוצר "הכתר", ידע היטב מדוע הוא בוחר בהמנון המחאה האיקוני של בוב דילן לתיאור עניין כה מובן מאליו. "הכתר" נפרדה בעצב מקלייר פוי המופלאה, ועמה גם ממאט סמית' (פיליפ), ונסה קירבי (מרגרט), פיפ טורנס (טומי לאסלס) ויקטוריה המילטון (המלכה האם) ויתר כוכביה. במציאות של הסדרה, העולם סביב ארמון המלוכה המשיך להתקדם ולאתגר את הסדר הישן. אך אם יש אלמנט שבולט יותר מכל בעונה השלישית של "הכתר", שעולה ביום ראשון בנטפליקס, הוא דווקא כמה מעט השתנה בתוך הארמון פנימה. הרפורמות והמודרניזציה שהביאו העשורים הראשונים לשלטונה של אליזבת, התחלפו בעקשנות ושמרנות, בסמליות לשם סמליות, בהשלמה כמעט טראגית עם הגורל. וכך "הכתר" משחקת בחכמה על המשמעויות של שינוי והתבגרות.

      הכתר עונה 3, אוליביה קולמן (יח"צ , דז ווילי/נטפליקס)
      הצלחה מעוררת התפעלות. אוליביה קולמן בתפקיד המלכה, "הכתר" עונה 3 (צילום: דז ווילי/נטפליקס)

      הבחירה המסקרנת הזו משתלבת באופן מושלם עם השינוי הפיזי בסדרה. לכל אורכה ניתן להרגיש את המאבק הבלתי פוסק בין שמירה על הישן לפריצת החדש. אליזבת של אוליביה קולמן, פיליפ של טוביאס מנזיס, מרגרט של הלנה בונהם-קרטר וחבריהם החדשים לקאסט, מביאים עמם גרסאות מאופקות הרבה יותר ומרדניות הרבה פחות של יושבי הארמון. האופי הדכאני והמדחיק שכל כך מזוהה עם האומה הבריטית בכלל, ומשפחת המלוכה בפרט, נשקף כאן בדייקנות יוצאת דופן. הרעל שטפטף במשורה מהכתר אל חייהם של כל הסובבים אותו נשטף בוורידים, והפך את כל אחד מבני המשפחה לדימוי המלאכותי כל כך שהתבקשו לגלם. ההתפכחות הזו מהמרד מתבטאת בשלל רגעים קטנים ונוגעים ללב, שמאפיינים את הסדרה מאז תחילתה.

      אחד הבולטים שבהם מתרחש בפרק העוסק בניסיון של פיליפ לשבור את הדימוי המנותק והנהנתן של משפחת המלוכה. באמצעות הזמנת מצלמות ה-BBC לארמון המלוכה כדי לתעד את דייריו במהלך סדר יומם העמוס, הוא מקווה להוכיח סוף סוף את ערכם לכל המצקצקים בתקשורת ובממשלה. זוהי מלאכת מחשבת של עשייה, כש"הכתר" שתיארה למן תחילתה את הנעשה מתחת למסכות והסמליות, מתמסרת לדוקו התעמולה התועלתני והמתוסרט היטב של פיליפ. ודווקא דרכו נשקפת המלוכה כפי ש"הכתר" מעולם לא העזה לתאר - מתנשאת, מנותקת, מתבשמת בעושרה המוגזם, עסוקה בתפל, מסוכסכת בינה לבין עצמה ונטולת כל קלאסה או חן.

      הכתר עונה 3, טוביאס מנזיס (יח"צ , דז ווילי/נטפליקס)
      משבר גיל העמידה. טוביאס מנזיס בתפקיד פיליפ, "הכתר" עונה 3 (צילום: דז ווילי/נטפליקס)

      דוגמה נהדרת נוספת הוא פרק בו אליזבת גוערת בבנה, צ'ארלס (ג'וש אוקונור הנהדר), על יומרתו להפגין אופי ואישיות, בשיקוף מושלם של אותו הנאום שקיבלה היא עצמה מסבתה, המלכה האם, עם עלייתה לשלטון. בכלל, אפרופו "הזמנים המשתנים", בעונה השלישית אלו פשוט הנסיכים הצעירים - צ'ארלס ואן (ארין דוהרטי) - שנופלים תחת מכבש המלוכה, ציפורים צבעוניות בכלוב של זהב שעדיין מעזות להכות בכנפיהן. לא פלא אם כך שאת אחת מדמויותיה המרגשות ביותר מוצאת "הכתר" בעונתה השלישית דווקא בצל נשכח של מלוכה, הרחק ביוון. התגלית הזאת והתפתחותה צובעים את הסדרה במנעד הרגשות שמורגן כל כך מקפיד לייצר כלפי גיבוריו. לא שחורים ולבנים, לא גיבורים או נבלים - אסופה יפה ומכוערת של אנושיות שמראה בכל פעם נוצות אחרות.

      לצד הסטגנציה בתוך כותלי הארמון, מבליטה "הכתר" בכמה מהפרקים הנפלאים בתולדותיה את השינויים האדירים סביבו. בריטניה הקורסת מאשליות האימפריה אל תוך משבר כלכלי עמוק, מפנה עיניים כלות אל האימפריה מארה"ב לשם סיוע והשראה, בזה למנהיגיה האפורים ונטולי ההשראה ומאבדת אחיזה במדינות חסותה. ההתפרקות הסמלית והפיזית הזה מתוארת בעדינות שובת-לב, כזו ששווה בעוצמתה ליופיה של "הכתר". מהמרחבים האדירים של כבישי אריזונה אל נופי וולס וסמטאות יוון ועד הירח - "הכתר" מצליחה להיות רחבת יריעה וגם אינטימית להפליא, להקיף אירועי ואתרי ענק אבל גם למחוץ את הלב.

      הכתר עונה 3, הלנה בונהם קרטר (יח"צ , דז ווילי/נטפליקס)
      נפלאה. הלנה בונהם קרטר בתפקיד מרגרט, "הכתר" עונה 3 (צילום: דז ווילי/נטפליקס)

      אוליביה קולמן נכנסת בהצלחה מעוררת התפעלות לנעליה הגדולות של קלייר פוי. בעוד אליזבת של פוי התאפיינה בשבריריות והתרסה, קולמן מביאה עמה סרקזם ושוויון נפש שכולאים בהצלחה את השינוי שעובר על המלכה. אם בגרסה הקודמת ראתה בכתר בעיקר קללה, הרי שכעת היא מתחילה להתרגל לכובד משקלו בדרכה להתאהב בתפקיד כמו בת דמותה. טוביאס מנזיס נפלא בתור פיליפ האבוד של משבר אמצע החיים, וכך גם בונהם-קרטר כמרגרט ההוללת. ראויים לציון גם צ'ארלס דאנס ("משחקי הכס") בעל המבט מפלח הבשר כלורד מאונטבאטן הערמומי ומעורר היראה, ודרק ג'קובי ("גלדיאטור") בפרק מרגש במיוחד על הדוכס המזדקן מאדינבורו.

      נדמה ששנת ההפסקה שלקחה לעצמה "הכתר" בין העונה השנייה לשלישית עשתה לה טוב. בחירת הסיפורים מוקפדת ומדויקת, הביצוע נפלא והמשחק יוצא מן הכלל. אפשר להרחיק ולטעון שמדובר בעונה הטובה והמהודקת ביותר של הסדרה, אך גם אם נסתפק רק בשוויון עם העונה הראשונה - יהיה זה מספיק כדי להשאיר אותה במקומה הראוי כאחת הסדרות הטובות ביותר של העשור.