כוורת ביצעה פעם את השיר "הבלדה על ארי ודרצ'י". יוצא הלהקה אלון אולארצ'יק יצר באחרונה שיר אחר בשם "הבלדה על רושדי וחומייני", העוסק בסופר המוסלמי סאלמן רושדי, שבעקבות ספרו "פסוקי השטן" מנהיג איראן חומייני קרא לרצוח אותו. עד כמה אתה מוטרד מהפגיעה בחופש הביטוי כאן, בישראל, על ידי השרה רגב והשלטון הנוכחי, אני שואל את אולארצ'יק. "אני ממש לא אכנס לזה, לשרה רגב", הודף אולארצ'יק את השאלה. "לי יש חופש ביטוי במאת האחוזים. אני לא מאלה שמתלוננים - אסור לנו לפתוח את הפה. אני לא חושב שיש דבר כזה בארץ באמת. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל יכול אחר כך לחטוף. אבל זה לא נגמר בבית סוהר כמו בארצות אחרות. הציבור לא אוהב שאמנים אומרים משהו פוליטי או חברתי, זה מעצבן אותם, כי רוב הציבור לדעתי רואה בשירה איזושהי הפסקה מהיומיום ומהצרות של החדשות והבלגן הפוליטי. הם רוצים שהאמן יזרוק אותם למקום אחר. הם לא אוהבים שהאמן מחזיר אותם ליומיום. יש אמנים פוליטיים מאוד גם בארץ. והם פשוט מקבלים תגובה מהקהל בהתאם למה שהם עושים. זה עניין של החלטה".
זה מצער אותך כשאתה רואה עליהום פראי על אמן שבסך הכל מבטא את דעתו הפוליטית והחברתית?
"עליהום פראי? תשמע, קודם כל אמן שמגיבים אליו בכלל או שמגיבים אליו בשלילה, זה כנראה אמן מאוד מאוד מפורסם. הוא כבר שיחק אותה במדיה. בנאדם שהוא אנונימי לא מתייחסים אליו. אבל בנאדם שהוא משמעותי מתייחסים אליו".
מה אתה אומר, שעדיף לחטוף קללה מאשר שלא יתייחסו אליך בכלל?
"כן. כן. כן".
צפו למעלה בריאיון המלא עם אלון אולארצ'יק
"בזרועות שלך", ביצוע מיוחד באולפן וואלה! NEWS
השיר הזה מופיע ב-EP (מיני אלבום) החדש של המוזיקאי הוותיק, "אולארצ'יק. עכשיו" שמו, היוצא בימים אלה. לכבודו אירחנו אותו באולפן וואלה! NEWS לריאיון ולביצוע שני שירים - הקלאסיקה המופלאה "כל הליל אני בגנך" והשיר החדש "בזרועות שלך". האלבום שהפיק הוד מושונוב (BEMET) משלב כרגיל סגנונות מגוונים ממזרח ועד מערב, והוא מלווה בסיבוב הופעות חדש. ההופעה הקרובה תתקיים ב-30 בנובמבר בזאפה תל אביב, בה יארח את רמי קליינשטיין וגורי אלפי.
האלבום החדש כולל את השיר שנכנס לפלייליסט של גלגלצ, "אבינו אברהם" ובו אתה אומר שכולנו למעשה "פליטים בני פליטים". למה התכוון המשורר?
"הכוונה שלי היתה להגיד שכל העולם פליטים, לא רק אנחנו פליטים. זה לא היה אמור להיות על ישראל. ומה שקרה, שבקליפ, בגלל שלא היה לנו כסף לצלם בפיליפינים ובאמריקה, צילמנו פה, בדרום תל אביב, ויצא שיר כאילו על הפליטים של דרום תל אביב. זה אמור להיות יותר רחב מזה. מה שעבר לי בראש זה שאנחנו חושבים שאנחנו בעלי הבית ושאנחנו יותר טובים מהם. למה? בגלל שהם פליטים. אבל אני אומר שזה לא נכון. אנחנו לא יותר טובים מהם. אנחנו יכולים עוד רגע להיות פליטים גם. השיר אומר בוא לא נשכח שאברהם אבינו, יעקב ויוסף ואחיו וכל האנשים האלה מהתנ"ך הקדוש היו פשוט פליטים. אצל יעקב היה רעב וכל המשפחה עברה למצרים ונתקעו שם איזה 400 שנה, הפכו לעבדים. הסיפור של יעקב מאוד מזכיר את סודאן ואריתריאה. אני לא יודע הרבה על פוליטיקה. זה הזכיר לי משהו. מה שזה הזכיר לי, שהייתי בעצמי פליטצ'יק. הייתי עולה חדש בן 7".
עד כמה הילד הזה שעלה מפולין עדיין נמצא בך עד היום?
"כנראה שתמיד יהיה. אתה יודע, אומרים שהילדות שלנו משפיעה על כל החיים הלאה. מה שהיה לי בילדות, שנולדתי במקום אחר, בהתחלה לא ידעתי עברית. כל מי שהיה עולה חדש עבר את מה שאני עברתי. זה לא זר לנו להיות פליטים. בשבילי עולים חדשים זה פליטים".
"כל הליל אני בגנך", ביצוע מיוחד באולפן וואלה! NEWS
באלבום החדש מתגלה שוב באופן מפואר הגיוון המוזיקלי שלך - ג'אז, ים תיכוני, אלקטרוני, פופ ורוק. אמרת לי פעם שהוורסטיליות המוזיקלית שלך היא קללה מסחרית.
"אנשים אוהבים שלא מפתיעים אותם כל כך סגנונית. אנשים אוהבים שיש סגנון אחיד לאמן. והסגנון האחיד שלי, התברר לי, הוא כל מיני סגנונות. אני מנסה לא רק לכתוב עוד שיר אלא להמציא ז'אנר בכל פעם שאני יוצר שיר. בכל פעם להמציא את הגלגל מחדש. לא יודע אם זה טוב, אבל ככה אני רואה את העניין שלי במוזיקה".
בנך מקס משמש כבסיסט בלהקת האינדי המצליחה Big Thief. בשבוע שעבר הוכרז שהלהקה מועמדת לפרס הגראמי היוקרתי בקטיגוריית האלבום האלטרנטיבי של השנה, ובחודש שעבר הלהקה כבשה גם את הלייט נייט של קולבר. אתה אבא פולני גאה?
"אני ממש ממש גאה בו. הוא עשה את הכל בשתי ידיו. זה נפלא. אני אפילו לא יכול להבין את הגודל של הדבר הזה. זה כמו האוסקר של המוזיקה. לא יודע למה להשוות את זה לחיים שלי, אין בכלל מקום להשוואה. הלהקה הזאת באמת התחילה מכלום לפני 3 וחצי שנים. התחילו מלנגן באיזה חור בברוקלין, והם גדלו וגדלו וגדלו. וזה קשה לגדול בארצות הברית. אתה יכול להיות אנונימי 30 שנה שם. אבל יש בהם כנראה משהו שהוא כל כך מיוחד".
בראיונות עם יוצאי כוורת קיים ריטואל - המראיין שואל אם יהיה עוד איחוד. אתם אומרים שלא. אז תרשה לי לאתגר אותך: להקת אבבא, שכוורת הפסידה לה באירוויזיון 1974, הדהימה את העולם והכריזה שתוציא ארבעה שירים חדשים בדמויות של אווטרים שלהם. אז למה שכוורת לא תעשה את זה?
"כי אנחנו לא הם. ב-2013 עבדנו קשה מאוד, במיוחד דני סנדרסון, שאירגן את הכל לעילא ולעילא. עשינו סיבוב הופעות משמעותי, ואמרנו בקול גדול שזאת הפעם האחרונה שאנחנו מופיעים. זאת היתה באמת הרגשה עצובה, אבל זאת גם הרגשה מציאותית. אני לא חושב שזה אטרקטיבי בשביל להקת כוורת לעשות משהו ביחד כרגע. איזשהו נהג מונית שהייתי איתו אמר לי: כל כך הצלחתם ב-2013, למה אתם לא עושים עוד סיבוב, כוורת? אתם תעשו מלא כסף! אז אמרתי לו: אתה היית ב-2013 בהופעה? הוא אומר: לא. למה? אני לא אוהב ללכת להופעות. אמרתי לו, אם עכשיו היינו עושים עוד פעם גם לא הייתי בא. הוא אומר: נכון. בקיצור, לא כל דבר שאומרים זה באמת נכון".
אחרי הקלאסיקה המדהימה שלך "ילד מזדקן", באלבום החדש מופיע השיר "צעיר אבל פחות". עוד חצי שנה אתה בן 70. עד כמה הגיל, הזמן, הזיקנה זה משהו שמטריד אותך?
"זה משהו שעובר לי בראש. אני לא בנאדם שיושב ומחכה שיאספו אותי. אני בעיקר כותב ועושה מוזיקה, זה מה שמחזיק אותי, אני חושב. זה מה שפועם בי. אני לא מרגיש בעיה של גיל. אני מרגיש איזשהו ריסקפט אפילו בגלל זה שאני מבוגר ומזהים אותי".
מה דעתך על כל ההשתלחויות בפייסבוק של חברך ושותפך המוזיקלי אפרים שמיר?
"הוא בנאדם מבוגר. אני לא עושה את זה. אני לא מתעסק בזה. הוא מתעסק בזה. אני אפילו לא יודע איך להיכנס לפייסבוק שלי".
בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי אבל לא יודע להיכנס לפייסבוק?
"בדיוק. בקיצור, אתה צריך לדבר עם אפרים על זה. לא איתי".
איזה תגובה הכי הזויה או מרושעת אתה ספגת ברשתות?
"'הוא אפילו לא יהודי!'. בשביל היהודים אני לא יהודי, כי האמא לא יהודיה. בשביל הנוצרים אני לגמרי יהודי. ובשביל ההודים אני לא זה ולא זה".
איזו פסגה מקצועית אתה עדיין חולם לכבוש?
"אני רוצה להמשיך את מה שאני עושה עכשיו. שתהיה לי אפשרות גם כלכלית וגם פיזית להמשיך ליצור. אני אף פעם לא רציתי להיות משהו אחר. לא רציתי מקצוע אחר. לא רציתי לפתוח פיצוציה".
יופי, יש לנו כותרת סנסציונית: "אלון אולארצ'יק: מעולם לא רציתי לפתוח פיצוציה"!
"באיזשהו מקום, אני חשבתי על זה שלפעמים הילדים הם הפוך מההורים, הם עושים מרד נעורים, והופכים להיות משהו אחר, לא כמו האבא. ואצלי, חשבתי שזה מרד, אבל מסתבר שזה לא... אני המשכתי להיות מוזיקאי, כמו אבא שלי, כמו אח שלו, אנחנו משפחת מוזיקאים. הבן שלי מוזיקאי. אני בתוך הדבר הזה. זה כמו משפחה של חקלאים. אז ממשיכים את החקלאות".
אלון אולארצ'יק יופיע ב-30 בנובמבר בזאפה תל אביב ויארח את רמי קליינשטיין וגורי אלפי, וב-29 בפברואר בזאפה הרצליה יארח את שלמה גרוניך ושלומי שבן
