הרבה סדרות טלוויזיה עלילתיות על חרדים ראינו בטלוויזיה בשנים האחרונות, מ"שטיסל" ועד "מתיר עגונות", שיצרו אפקט מצטבר של הבנה ועניין בחיים של קהילה שבדרך כלל סגורים בפני מי שמחוצה לה. על הרקע הזה, "מלכויות של מטה" של תאגיד השידור, סדרה תיעודית קצרה על עולם החסידים והחסידות, מביאה משהו מרענן: סדרה תיעודית כנה אך לא סנסציונית או רומנטית, פשוטה ולא ממוקדת דווקא בקונפליקטים, שמבקשת להסביר את עובדות החיים הבסיסיות של המגזר הזה.
הקונספט הולם את רוחו של תאגיד השידור הציבורי, וכמו "סליחה על השאלה" הוא מנסה להבהיר אורח חיים של קבוצה מוגדרת - במילותיה שלה. בלי מומחים, אקדמאים, חרדל"שים או מתבוננים אחרים מבחוץ, הדוברים היחידים בסדרה "מלכויות של מטה" הם גברים ו(מעט) נשים מהקהילות החסידיות שמסבירים בעצמם מושגים בסיסיים מאוד בהווי החסידי באופן שבו הם חווים אותם. התוצאה היא מבוא ממש לא שלם או מקיף, אבל בהחלט מעניין וישיר.
ההשקפה של חסידים על העולם זרה לאדם חילוני, אבל הסדרה אינה מחפשת בהכרח את ההתנגשות בין שתי העמדות אלה, כפי שקורה לא אחת במסגרת סיקור המגזר הזה. כן, ישנן כמה קלישאות לא קוהרנטיות ("הקבוצה שהכי מחוברת לעבר"), אבל הן לא העיקר, ובניכויין מדובר בשורת מונולוגים מרתקת - גם אם לעולם לא אוכל להבין אותה עד הסוף.
הכוח של הסדרה מגיע גם מהתיבול של הנושאים הכלליים עם סיפורים אישיים מרגשים כמו זה של סנדר - חסיד ניצול אושוויץ בפרק הראשון, או ההתמודדות של משפחת ובר עם אובדן של תינוק בפרק השני, וגמ"ח כלי הכתיבה של הבן הצעיר לעילוי נשמתו של אחיו. באמצעות אלה חושפת "מלכויות של מטה" צוהר שמראה מעבר למבט העל הכללי ומדגיש את ההתמודדויות של הפרט. כך, אפשר שהסדרה מקדישה תשומת לב לתפקיד הרב בקהילה, היא עסוקה יותר בחיי אינדיבידואלים רגילים, "יהודים של יום-יום", פורצת את הסטיגמות וההכללות למען מבט אנושי יותר.
מעט כתוביות על המסך מספקות הקשר או מתרגמות כמה מושגי יסוד למי שהעולם זר לו לחלוטין, וכשהסדרה מתמקדת בחסידות מסוימת לרגע, מופיע על המסך מין עץ שורשים שחושף את עיקר שושלת הדורות. בזה מתבטאת לדוגמה החולשה של הסדרה: היא מספקת מסגרת בסיסית לדיון, אך לא מעמיקה מעבר לכך. מה שיכול היה להיות "עמוד האש" של היהדות החסידית מסתפק במועט מן המועט של קצה קצהו של העולם החרדי וההיסטוריה שלו, כאילו שהצופה לא יכול לעמוד ביותר מזה. הוא ממש יכול. ככל שהדברים מסועפים, "מלכויות של מטה" לא מתעכבת כמעט על מה שמעבר ליסודות הסיפור.
כך, "מלכויות של מטה" ממלאת רק מעט מהפוטנציאל שלה, ובכל זאת מרתקת ובעלת גישה אנושית מאוד: טלוויזיה שלא מעליבה לא את צופיה והאינטליגנציה שלהם ולא את גיבוריה וגם לא אף אחד אחר. בין "גב האומה" ו"מועדון לילה", זה לא עניין של מה בכך.