(בווידאו למעלה: ריאיון של גדעון סער שהתקיים השבוע)
ההכרזה הידועה מראש על סבב נוסף של בחירות, שלישיות (ושליליות, כפי שהקפידו לחדד/ליפול בלשונם חברי מערכת אולפן שישי), תפסו את מערכות חדשות סוף השבוע מותשות. רצף משדרי האקטואליה לא קיבל זריקת אנרגיה מהקמפיין שבדרך, כשמעל הכל מרחפת לה הרגשה קשה, תהייה ברוח "מה הטעם שבכל זה".
איזו כותרת משמעותית כבר תצא מעוד ריאיון עם ליברמן (חוזר על עצמו בפעם המי יודע כמה ב"פגוש את העיתונות" בחדשות 12) או גדעון סער (ריאיון מפוהק במיוחד בחדשות השבת בערוץ 13), או מעוד פאנל פוליטי עם פוליטיקאים לשעבר ויועצים בהווה? לא הפריימריז המתקרבים בליכוד ולא התהיות הקבועות של איחודים ופיצולים בשמאל ובימין אינם אלא שידור חוזר אחד ארוך, וההתלהבות באולפנים היא בהתאם. טוחנים מים עד הסבב הרביעי, כנראה.
בתוך המציאות הקפואה הזאת, בחדשות 12 גילו בסוף השבוע קונספט חדש ומרגש: אקטיביזם. חדשות אולפן שישי נפתחו עם פריצה דרמטית של יואב אבן מהעומס בבית החולים שיבא בתל השומר ושל איתמר מינמר שהגיע למחסנים של ארגון לתת כמחאה על מחיר מערכת הבחירות והגדלת תקציב המימון של המפלגות. החולים והקשישים, הזקנה במסדרון וניצולי השואה שאין להם הסקה בבית, קיבלו ארבע דקות שלמות בפתח התכנית בסך הכל - יפה מאוד, אבל פחות מחצי מהריאיון הזוגי של יובל בנאי ועמליה רוזנבלום או מזה של זאב נחמה וזהבה בן שיגיעו לאחר מכן.
היוזמה של הפקת אולפן שישי חשובה, בוודאי בעלת ערך וטעם לנוכח הבזבוז כמו גם לנוכח חוסר האכפתיות הכללי של המדינה ביחס לציבורים הללו. אבל יש בזה גם משהו מעט מגוחך: אבן שאל רופאה בכירה מה דעתה על סדר העדיפוית של המדינה, ומה היא הייתה עושה עם מיליוני השקלים. עם יד על הלב, האם אולפן שישי ו/או התקשורת הישראל כולה שמות את מצב מערכת הבריאות והרווחה הקורסת באיזשהו יום מעל ההתפתחויות הפוליטיות ושלל הספינים והספקולציות? אולי אם אולפן שישי הייתה מקדישה זמן מסך משמעותי יותר וקבוע לנושאים האלה - במקום להקדיש רוב מוחץ של הפאנל לרכילות אקטואלית על יוזמות חנינה היפותטיות ושיבוצים חדשים ברשימות - היה לפוליטיקאים יותר קשה להתעלם מהם? בבריטניה התעקשו עיתונאים להראות לבוריס ג'ונסון במהלך הקמפיין האחרון תמונה של ילד נאלץ לישון על הרצפה בבית החולים. האם דפנה ליאל או עמית סגל יתעקשו לעשות זאת לנתניהו וגנץ? אם כן, יש אולי סיכוי קטן שמשהו במדינה הזאת יתנהל אחרת.
בחדשות השבת גילתה מערכת החדשות של 12 עוד סקרנות אקטיביסטית בריאה. לאור ההצלחה של כתבתו המצוינת מהפגנת התמיכה בנתניהו, נשלח יוסי מזרחי הפעם לברר "מיהם האנשים שיוצאים להפגין שוב ושוב" - כאמור: קונספט חדשני ויוצא דופן. במקום להתמקד למשל באקטיביסטים הירוקים ואנשי מחאת האקלים, או בשלל מוקדי מחאה אחרים, בחר מזרחי שוב לחזור בעיקר למפגין אחד נגד נתניהו ולשניים בעדו - דמויות מעניינות אמנם, אך כאלו שהכתבה הייתה רחוקה מלפצח או להעמיק בהן, ובכלל מוזר להתייחס לפתע למחאה נגד נתניהו, הנמשכת כבר כמה שנים בפתח תקווה ובתל אביב, כאיזו מין תופעה שעכשיו פתאום צריך להסביר באמצעות מושגי יסוד באנתרופולוגיה. לבסוף, בין שאר רעשי פיזור הכנסת, שיבוץ הסיפור הזה השבוע יצר עומס פוליטי נוסף על המהדורה, ונבלע כרעש נוסף - ולא כזווית בעלת ערך על אירועי השבוע.