פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דיון טוויטר שקם לחיים: קשה להאמין ששני עיתונאים רציניים עומדים מאחורי כתבות "ישראל השנייה"

      סדרת הכתבות של ד"ר אבישי בן חיים וברוך קרא נסובה סביב ויכוח על תזה חצי אפויה שמקדם בן חיים, לפיה נתניהו הוא בעצם מייצג של מה שהוא מכנה "ישראל השנייה" ועל כן כה אהוד על ידה. אלף דוגמאות נגדיות של קרא לא ישכנעו אותו והוויכוח ביניהם לא הולך לשום מקום

      אבישי בן חיים, ברוך קרא, "ישראל השניה", ערוץ 13 (צילום מסך)
      קיבוץ מרואיינים תמוה. בן חיים וקרא, כתבות "ישראל השנייה" (צילום מסך)

      טלוויזיה היא אמנות של דימויים, וכך סדרת הכתבות המשונה של רשת 13 על יחסי "ישראל השנייה" כביכול וראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבלה מימד אלגורי מזוקק בכמה סצנות שתיעדו את יוצרי הסדרה עסוקים בוויכוח ביניהם בעוד החיים ממשיכים כרגיל. כך, ד"ר אבישי בן חיים וברוך קרא יושבים ומתווכחים בלהט על נתניהו ו"ישראל השנייה" על גרם מדרגות באמצע רחוב, ותוך כדי שהם מתקוטטים אנשים ממשיכים לחלוף ביניהם, מול המצלמה, כאילו אינה קיימת. בסצנה אחרת השניים מתחילים לראיין מישהו, אך עוד לפני שזה מספיק לענות נכנסים לוויכוח ביניהם, בעוד המרואיין ממתין בסבלנות לתורו לענות. יש בכך כדי להמחיש עד כמה הוויכוח הטוויטרי הזה, שלפחות חציו הטרלה, נוגע למציאות ולחיים עצמם.

      סדרת הכתבות נסובה סביב ויכוח על תזה חצי אפויה - ספק שעשוע אינטלקטואלי, ספק תעמולה פוליטית, ספק אשליה אופטית - שמקדם בן חיים, לפיה נתניהו הוא בעצם מייצג של מה שהוא מכנה "ישראל השנייה" (= פריפריה מזרחית, למעשה) ועל כן הוא נרדף ועל כן אותה "ישראל השנייה" הולכת אחריו באש והמים, כי פגיעה בו היא פגיעה בה. אלף דוגמאות נגדיות לא ישכנעו אותו. קרא מנסה לסתור אותו, לא בהצלחה יתרה, והשניים יוצאים אל העולם כדי לנסות ולברר מי מהם צודק. עמדותיהם הסותרות של השניים ברורות, אך במקום להפרות - הוויכוח ביניהם לא מוביל לשום מקום.

      אבישי בן חיים, ברוך קרא, "ישראל השניה", ערוץ 13 (צילום מסך)
      ספק הטרלה. בן חיים, כתבות "ישראל השנייה" (צילום מסך)

      סדרת הכתבות הזאת לוקה מכל הרבה בחינות שקשה להאמין כיצד שני אנשים רציניים בדרך כלל ומנוסים כמו השניים עומדים מאחוריה. הכשל הראשון הוא בעצם הגדרת המושג - ממש לא המצאה של בן חיים. האחרון מגדיר את "ישראל השנייה" בין היתר כסביבה שתומכת במובהק בנתניהו, וכעת מנופף בזה שהקבוצה שמוגדרת כתומכת בנתניהו, ובכן, באמת תומכת בנתניהו. אכן תרגיל מחשבתי יוצא מהכלל.

      אלא שזאת תפיסה פגומה גם מהותית: כפי שאלף פרשנויות על נתניהו והליכוד (והן מתרבות מיום ליום) כבר הבהירו וכפי שברור כשמדובר במפלגת שלטון זה עשורים, בליכוד תומכים אנשים מכל המגזרים והמעמדות בחברה הישראלית. עצם היומרה לזהות את מקור כוחה עם קבוצה אחת הוא טיפשי. ואם כבר השתכנענו שיש זיהוי פוליטי של הימין עם הפריפריה, אדרבא, אין דרך לתאר את קיבוץ המרואיינים על ידי השניים במילה אחרת מלבד תמוה, ולא פעם גם את השאלות שהם בוחרים לשאול אותם.

      אבישי בן חיים, ברוך קרא, "ישראל השניה", ערוץ 13 (צילום מסך)
      מתווכחים ביניהם. בן חיים וקרא, כתבות "ישראל השנייה" (צילום מסך)

      בהתאם הסדרה גם מבלבלת בין שאלות כמו האם קיימת "ישראל שנייה" המופלית ביחס לראשונה (שאלה רטורית כמעט: בוודאי שיש אפליה) - לבין שאלת הקשר בין התופעה הזאת לשלושת כתבי האישום העומדים נגד נתניהו. אגב טענות על "אלימות לגלית" של המשטר נגד מפגינים, "ישראל השלישית והרביעית והחמישית", ישראלים שמוצאם מאתיופיה, חרדים או כמובן ערבים - קבוצות שהתמיכה שלהן בנתניהו לכל הפחות מוטלת בספק, ויכולות לטעון באמת לאפליה באכיפה, כלל לא מופיעות על המסך. הן כנראה יוצרות מציאות יותר מורכבת מתרשים הזרימה של נתניהו נגד האליטות נגד הפריפריה נגד השמאל נגד נתניהו וחוזר חלילה.

      בשנים האחרונות התמלא המדף ביצירות דוקו טלוויזיוניות משמעותיות על יחס הממסד הישראלי למזרחים, על הכוח המזרחי בליכוד לדורותיו, על מנחם בגין וכמובן, ואולי בעיקר, על בנימין נתניהו. זה לא שהנושא לא מדובר או חלילה לא קיים. אלא שבן חיים וקרא העדיפו במקום למצוא מסקנות בעלות ערך לנהל עוד דיון טוויטר עקר, רק שהפעם זה בפריים טיים.