כשהבמאית הגרמנייה נורה פינגשיידט היתה ילדה, היא טיילה עם הוריה לישראל ועלתה לכולם על העצבים. "היינו בקבוצה מאורגנת, ואני הילדה היחידה שכל הזמן דיברה", נזכרת הקולנוענית בריאיון לוואלה! תרבות. "המבוגרים צחקו עליי ואמרו 'אפשר לכבות את הרדיו?' כי רצו שאשתוק".
כהיפראקטיבית בעצמה, פינגשיידט תמיד חלמה בבגרותה ליצור סרט על ילדה תזזיתית. "בקולנוע, תמיד מתארים בנות צעירות כחמודות ושקטות, אבל אני רציתי לספר על מישהי פרועה כמוני, שלחברה קשה להתמודד איתה, וכך לספר סיפור שיהיה גם אישי אבל שתהיה בו גם אמירה חברתית", היא מספרת. הרעיון איך בדיוק לעשות זאת הגיע לפני כשש שנים, כשעבדה על סרט דוקו במקלט לנשים חסרות בית. "יום אחד, ילדה משולחת כל רסן הגיעה למקום", היא מספרת. "עובדת סוציאלית הסבירה לי כי אלה ילדות שבגלל התנהגותן, נהוג לכנות 'System Crasher', ואז עלתה בי המחשבה לתאר את סיפורה של ילדה כזו".
התוצאה היא סרט שבמקור נקרא "System Crasher" ובישראל "מחוץ למערכת". מדובר בסרטה העלילתי הארוך הראשון של פינגשיידט, והיא עוקבת בו אחר ילדה השוברת את כל המסגרות בהן מנסים לשים אותה. כמו השפן של דורסל, היא פשוט לא עוצרת, עוברת מבית אחד למוסד אחר ומאתגרת את שירותי הרווחה, שמחליטים לנסות ניסיון אחד אחרון לתקן את דרכיה.
בזכות עבודת הבימוי של פינגשיידט ותצוגת המשחק של הלנה זנגל בתפקיד הראשי, הפך "מחוץ למערכת" לאחד הלהיטים הגדולים של השנה בעולם הקולנוע האמנותי. הוא זכה להצלחה מסחרית מרשימה במולדתו; זכה בפרס בפסטיבל ברלין, בו נערכה הקרנת הבכורה שלו; הוקרן בפסטיבלים נוספים רבים ברחבי העולם; נהנה מביקורות מהללות; ואולי מעל הכל, הקפיץ את הקריירה של המעורבות בו והפך אותן לשמות חמים. השחקנית הצעירה, בסך הכל בת 11 כיום, כבר הספיקה להצטלם לסרט "חדשות העולם", בו היא מככבת בצד טום הנקס; והבמאית יוצאת בחודש הקרוב לצלם סרט לנטפליקס בו תככב סנדרה בולוק.
"מחוץ למערכת" הוקרן הקיץ בפסטיבל הקולנוע ירושלים, אך למרבה הצער לא הופץ כאן מסחרית. עם זאת, היום יוצג בהקרנת בכורה טלוויזיונית בערוץ yes3 ב-22:00, ויהיה זמין ב-VOD של הלוויין. בשיחה עם הבמאית לקראת ההקרנה, היא מודה שהופתעה מהצלחת הסרט, ובעיקר מהישגיו המסחריים במולדתה. "הרי בגרמניה אנשים כבר בקושי הולכים לקולנוע בגלל הסטרימינג, וסרטי איכות גרמניים מתקשים במיוחד", אומרת הקולנוענית בריאיון לוואלה! תרבות. "בתחילה, אמרתי לעצמי 'מי כבר יבוא לראות סרט על ילדה בעייתית? חמשת אלפים איש, אולי עשרת אלפים במקרה הטוב, אבל נכון לעכשיו מכרנו כבר חצי מיליון כרטיסים. זה מפתיע אותי, כי זה סרט מאתגר, שבחצי השעה הראשונה שלו כל מה שרואים פחות או יותר זו ילדה צורחת".
ואת צורחת משמחה עכשיו?
"אני באמצע העבודה על הסרט הבא שלי, אז אין לי הרבה זמן לחשוב על הסרט הקודם. באופן מוזר למדי, אני מרגישה מנותקת ממנו. אני מסתכלת עליו מבחוץ ואומרת 'הא וואו, זה ממש מצליח', אבל לא מרגישה שאני חווה את זה מבפנים. אני כמובן שמחה על ההצלחה, כי כל הצוות התגייס בתשוקה אפילו שלא היה לנו תקציב, וכולם עבדו תמורת גרושים בחורף הקפוא, אז מגיע להם לרוות נחת".
מה מבחינתך היה החלק הכי מאתגר בצילומים?
"היו הרבה אתגרים, בכל השלבים. כתיבת התסריט היתה קשה כי עשיתי למענה תחקיר מעמיק שדרש ממני לבלות זמן בבתי יתומים ובמוסדות לילדים במצוקה. אחרי כל ביקור כזה, רציתי לאמץ שלושה ילדים מאחד המוסדות, אבל כמובן שלא יכולתי. החוויה הזו מאוד השפיעה עליי, עד כדי כך שנאלצתי לקחת הפסקה של שנה מן העבודה. בסופו של דבר למדתי איך ליצור את הריחוק הרגשי ויכולתי להשלים את הפרויקט".
באופן בלתי נמנע, אני שואל את פינגשיידט על השיחוק הכי גדול שלה - הליהוק של הלנה זנגל, ילדת פלא חד פעמית שסוחבת את הסרט על כתפיה, ואי אפשר לדמיין אותו עם כל שחקנית אחרת. "כשכתבתי את התסריט, אמרתי לעצמי שבחיים לא אמצא ילדה מתאימה. לאור האופי של התפקיד, הנחתי שאם אמצא אותה, זה לא יהיה בסוכנות שחקנים אלא בקבוצת כדורגל או במועדון קונג-פו", היא מודה. "חשבתי שיהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לאתר מישהי, וגם אם אצליח בכך, ההורים שלה לא ירשו לה להשתתף בסרט. התעקשתי להתחיל את תהליך הליהוק מוקדם ככל האפשר, אפילו שהמלהקות אמרו לי שאין טעם, כי ילדים משתנים כל כך מהר שלא יהיה פרודוקטיבי לבחור את השחקנית שנה לפני הצילומים. הלנה היתה השביעית שהגיעה לאודישנים. הייתי כל כך המומה ממנה שחשבתי שהיא טובה מכדי להיות אמיתית והתעקשתי לעשות עוד מבחני בד. אמרתי לעצמי שאם מיכאל הנקה ראה 7.5 אלף ילדים לפני שליהק את 'סרט לבן', גם אני צריכה, אבל בשלב מסוים ההפקה אמרה לי 'תפסיקי, הרי ברור שאת חושבת שהלנה הכי מתאימה".
הלנה היתה בסך הכל בת תשע בתחילת העבודה על הסרט, וכפי שאמרת בעצמך, הוא מאתגר מאוד. איזה כללים אתים הצבת לעצמך בכל הקשור לעבודה איתה?
"לפעמים לא ישנתי בלילה, כי שאלתי את עצמי איך היא תתמודד עם התפקיד. התכוננו אליו במשך חצי שנה כדי שהיא תלמד ותפנים את ההבדל בינה לגיבורה ולא תתבלבל בין דמיון למציאות. בזמן הצילומים היינו כותבות יומן יחד אחרי כל יום צילום, כדי לעכל טוב יותר את מה שקורה. כל הזמן ניסיתי גם למצוא את האיזון: אם היה יום שבו צילמנו סצינות קשות במיוחד, יום למחרת צילמנו סצינות קלות יותר. היינו עושות מקלחות בדיוניות ואמרתי לה שהן כמו קסם, 'עכשיו את הגיבורה, עכשיו את שוב הלנה'.
את חושבת שהיא מבינה את הסרט?
"כן, היא מאוד בוגרת והיא מסוגלת להבדיל בין עצמה לגיבורה".
אף שהסרט זוכה לתהודה אוניברסלית, את חושבת שיש בו משהו גרמני באופן מובהק?
"זו עוד סיבה לכך שהצלחת הסרט הפתיעה אותי: הוא עוסק במערכת הרווחה הגרמנית ולא חשבתי שמישהו יתעניין בזה. הביורוקרטיה בגרמניה די חולנית, אנחנו חיים תחת הדיקטטורה שלה ואנשים הולכים לאיבוד בין שורות ופסקאות. לפקידים אין כוונות רעות, אבל הם הולכים באופן עיוור אחרי החוקים גם אם אין בהם היגיון, ויש לזה השפעה הרסנית".
הגעת עם הסרט לפסטיבל ירושלים בקיץ האחרון. איך היתה החוויה הזו?
"זה היה קסום. באתי עם הילד שלי שהוא בן תשע - בדיוק בגיל שבו אני עצמי ביקרתי בזמנו בישראל, אז זו היתה סגירת מעגל וניצלתי הזמן כדי לטייל מחוץ לירושלים ולהראות לו את ישראל. בניגוד אליי, הוא לא פטפטן ותזזיתי. יש לו את האופי של אבא שלו".
מבין כל הסרטים שהיו מועמדים לאוסקר האירופאי בקטגוריית הסרט, "מחוץ למערכת" הוא היחיד שביימה אותו אישה.
"אני משתדלת לא לחשוב על הדברים האלה, כי אם אעשה זאת, אהיה מאוד מתוסכלת ותסכול יוצר מחסום יצירתי. חשוב שיהיה על זה דיון, אבל אני מעדיפה שאנשים אחרים ינהלו אותו. התרומה שלי לדיון זה לעשות סרטים".
אם נחזור לנקודת ההתחלה, השם של הסרט תמיד היה "System Crasher"?
"כן, גם כי זה לקוח מתוך המציאות וגם כי זה מושג מאוד חזק, שאתה לא בהכרח מקשר לעולם הילדים. רבים אמרו לי שזה לא שם טוב כי זה נשמע כמו סרט על האקרים או על אנרכיסטים שנאבקים ב-G-20 או משהו כזה, אבל לאף אחד לא היה רעיון טוב יותר".
לאחר השיחה עם הבמאית, אני זוכה לשוחח בקצרה גם עם ילדת הפלא. "הגיבורה כאן די קרובה אליי", אומרת זנגל. "אני לא צורחת כמוה, אבל הלב שלי פראי כמו שלה ואני אוהבת לעשות מה שאני רוצה. רציתי את התפקיד כי אמרתי לעצמי שככה יהיו לי הזדמנויות לעשות דברים שאני לא זוכה לעשות בחיים האמיתיים. כשאמא שלי צפתה בסרט בפעם הראשונה, היא הגיבה באופן מאוד רגשי ובכתה. היא אמרה שהיא האמינה לכל מה שקורה, ושזה לא נראה לה כמו סרט, אלא כמו המציאות"
.
מה היה לך הכי קשה בצילומים?
"מזג האוויר, כי היה מאוד קר, אבל באופן עקרוני, החוויה לא היתה קשה, כי אהבתי את התפקיד וידעתי מה אני צריכה לעשות".
איך היה לככב בסרט הוליוודי בצד טום הנקס?
"הייתי די נרגשת לקראת תחילת העבודה איתו, והוא עזר לי והרגיע אותי. מהיום הראשון הוא דיבר איתי בגובה העיניים והיה מאוד אדיב. היה מאוד מרגיע לצלם איתו וללמוד ממנו. למדתי למשל איך לשרוד את ההפסקות המשעממות והרבות במהלך הצילומים. הוא גם לימד אותי טריקים - למשל, איך לשחק רגשות מסוימים, איך לשחק מול מסך כחול וכיוצא בכך. אני מאוד אוהבת לכתוב והוא נתן לי מחברות כדי שאעשה זאת".
את רוצה להמשיך לפתח את קריירת המשחק שלך גם בבגרותך?
"כן".
