פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרוצדורה או מהות? הרגע שבו הבלוף של רינה מצליח התפוצץ בשידור חי

      מגישת "פגוש את העיתונות" מצאה את האשם האמיתי ברדידות כלי התקשורת ובקושי שלהם לעסוק בנושאים כבדי משקל: הפוליטיקאים. אלא שהטענה הנכונה שלה התפוצצה לה בפנים כשהיא עצמה ראיינה את איימן עודה

      פרוצדורה או מהות? הרגע שבו הבלוף של רינה מצליח התפוצץ בשידור חי
      החדשות, קשת 12

      (בווידאו: עימות קודם של רינה מצליח עם אחמד טיבי לפני מספר שבועות)

      רינה מצליח, אחת שיודעת את ההבדל בין מהות ובין פרוצדורה, מצאה השבוע את האשם האמיתי ברדידות כלי התקשורת ובקושי שלהם לעסוק בנושאים כבדי משקל: הפוליטיקאים. בטור דעה מדוקלם שהקליטה לתוכנית "פגוש את העיתונות" (קשת 12) קבלה המגישה על כך שהנה, כאשר עומדים דברים רציניים על הפרק - תוכניות מדיניות, ויתורים והכרעות - חברי הכנסת של שתי המפלגות הגדולות, כחול לבן והליכוד, נאלמים דום.

      היא לא לגמרי בלתי-צודקת: הפוליטיקאים המרוויחים הגדולים בעולם שבו למילים אין שום משמעות והשלכות במציאות, ומי כבר מוכן ממילא לבוא ולומר לציבור באולפנים שמאחורי הספינים אין שום דבר אמיתי.

      יחד עם זאת, קשה לקחת את הטענה הזאת ברצינות, בטח כשהיא מגיעה מתכנית שלא מאפשרת למרואיינים בה לומר ברצף יותר מכמה משפטים ונבנית מהדהוד הספינים האחרונים וממלחמות עקיצות בין פאנליסטים (בועז ביסמוט ואלון פנקס דיגמנו אתמול בפאנל הראשון בוז הדדי כה מובהק, שהאפיל לא רק על המרואיינים האחרים אלא גם על נושא השיחה), לא בדיוק האקלים לניהול דיוני עומק על נושאים מהותיים.

      רינה מצליח (צילום מסך)
      רינה מצליח (צילום מסך)

      קשה לקבל את הטענה הזו גם משום שעיסוק היתר בפוליטיקה ברחבי התקשורת הישראלית גולש למחוזות לא-מהותיים בעליל, ול"פגוש את העיתונות" ותכניות אחרות מסוגה יש תפקיד משמעותי בכך ששיח של יועצי תקשורת הפך למרכז הסיפור; שכל ציוץ בסגנון פאסיבי-אגרסיבי בטוויטר עובר ניתוח כאילו מדובר בהצהרה דרמטית; ושהשאלה העיקרית היא לא מה פעולה עושה במציאות, אלא האם היא מחזקת או מחלישה את תוצאות הסקרים. איך אפשר לא להיות ציני, כשגם העיסוק במה שמצליח מכנה מהות נבחן בעיקר במושגים האלה של קריצות למחנות והרחבת הגושים.

      קשה לקבל אותה גם משום שנושאים "מהותיים" נמצאים כל הזמן על הפרק: מצב מערכת הבריאות, הכיבוש והשליטה על הפלסטינים, יוקר המחייה, עימותי דת ומדינה - כולם נושאים מהותיים מאוד וכולם דורשים דיון ותשובות כל הזמן. הרמיזה של מצליח כאילו רק תכנית טראמפ היא נושא "מהותי" באמת, כלומר רק "סיפוח" שאין לו היתכנות פוליטית או תכניות שלום שמתחלפות הם נושאים אידיאולוגיים "מהותיים", מציגה תפיסה צרה מאוד של עיקר וטפל בפוליטיקה.

      אבל בעיקר, קשה לקבל את הטענה הזאת ברצינות כי הבלוף הזה התפוצץ רגע לפני שהטור שודר, בריאיון שערכה מצליח עם יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שהתמקד בשני נושאים: מדוע הפלסטינים מסרבים או לא לתכנית טראמפ, והפוסטים של ח"כ היבא יזבק בפייסבוק. באף אחד מהם, אגב, מצליח לא חתרה לתשובה מורכבת. "יכולנו לדבר על מוחלשים, על מצב התשתיות בחברה הערבית", העיר עודה למצליח. "כשנתפנה מהתבטאויות בעייתיות של חברות כנסת מהרשימה שלך נוכל לדבר גם על דברים אחרים, בשמחה", השיבה מצליח, רגע לפני שהתחילה לדקלם את הטור על הקושי לעסוק במהות.


      בקטנה

      בקטנה: בשולי סיקור המוות הנורא של הילד בן ה-8, קייס אבו רמילה, בבור מים בבית חנינא בירושלים, תקרית משונה התרחשה במהדורות השבת: גם בכאן 11 וגם ברשת 13 הביאו תיעוד של אותו שוטר שמתייחס לסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות שמהם עלה לכאורה שהילד נחטף, ומסביר כי הם אינם משקפים את התקרית. רק מה: בתאגיד קראו לו סנ"צ שלומי טובול, מפקד תחנת שפט, וברשת קראו לו סנ"צ שימי מרציאנו, מפקד יחידת עוז. נראה שבתאגיד דייקו יותר, בעוד ברשת פספסו. זה לא בדיוק הפרט הכי חשוב בסיפור, רק עוד טעות, שאפשר וצריך היה למנוע.