סיפור מכור: "סטוריז" הבטיחה לגלות את דור ה-Z, אבל לא יצאה מהאינסטגרם

      בניכוי היומרה להביא למסך את בני דור ה-Z, "סטוריז" היא בסך הכל אוסף סיפורים שמראה שמה שמכונה בשפת הבומרים "הנוער של היום" הוא אחלה, חכם ומביך כמו כל נוער אחר לפניו. הרבה יותר מש"סטוריז" מגדירה את החוויה שלהם כסיפור אחר, היא מדגימה עד כמה הם דומים לנו

      • סטוריז
      • כאן
      נדב מנוחין
      הצצה לסדרה "סטוריז" של כאן 11 (כאן 11)

      אופנות באות והולכות, כוכבים נולדים וגוועים, אבל הקצב של התהליך הזה הולך וגובר. הפער הבין דורי בין הבומרים לבני דור האיקס היה לקרע, הטכנולוגיות החדשות והמציאות הכלכלית-חברתית הפכו את דור ה-Y לקבוצה שבונה את חייה מול הנחות יסוד שונות לחלוטין. ומה עם האחים הקטנים שלנו? קוראים להם באות אחרת. אנחנו גדלנו עם הטכנולוגיה, הם נולדו לתוכה.

      "סטוריז", סדרה תיעודית חדשה של הבמאית ג'ולי שלז שעלתה אמש בתאגיד השידור כאן 11, מבקשת לפצח את הדור הזה באמצעות מונולוגים משולבים בצילומי אינסטגרם. התקוות מהסדרה היו גדולות, גם בזכות "האחות הגדולה" שלה - "YYY" של יאיר אגמון וצליל אברהם, ששודרה אף היא בתאגיד לפני כמה חודשים, הייתה מקיפה, חכמה וידידותית, יצירתית גם מבחינת התוכן וגם הצורה, ויצאתי ממנה - גם אם לא תמיד הסכמתי לניתוח - עם יותר מושגים כדי להבין את הפערים האלה. האם האחות הקטנה תשכיל לעשות זאת בעצמה?

      עוד בוואלה! NEWS

      כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק. או על הונאת הבחירות הברורה

      לכתבה המלאה
      סגנון מחוברים. סטוריז (צילום מסך)

      הפתיח מבטיח הרבה: "בני דור ה-Z: נולדו לאחר שנת 1996. הם בני הדור הראשון שנולד אל תוך עולם הסמארטפונים. הם מבלים ביום בממוצע כשמונה שעות מול המסך. 1 מכל 3 מבני דור ה-Z חווה בדידות. 1 מכל 5 נוטל נוגדי דיכאון. אם אתם צופים בסדרה באמצעות מכשיר הטלוויזיה כנראה נולדתם לפני 1996. אל תיבהלו, זה לא הסיפור שלכם. אלה הסטוריז שלהם". הפתיח אכן מבהיל (צפיתי באייפד. מה זה אומר עליי?). מכינים אותנו לשוק גדול, אבל הוא לא ממש מגיע: אין באמת ממה להיבהל, לא אם אתם זוכרים את גיל ההתבגרות שלכם.

      בזה אמנם מסתכמים הפרטים הסוציולוגים, ועוברים לווידויים בגוף ראשון, בסגנון "מחוברים", כשהמצלמה מתחלפת עם תיעוד אינסטגרמי. חמשת הסיפורים שמלווים את התכנית, כאמור, דווקא לא מבהילים בהכרח (באופן כללי אין טעם להיבהל מאנשים צעירים. מבוגרים עם כוח וכסף יכולים לגרום הרבה יותר נזק): דסי, יוצאת בשאלה שמצלמת וכותבת שירה; גל, נערה שממציאה את עצמה מחדש ככוכבת הטראפ של בנימינה והסביבה; אמיתי שמשחק עם הנראות המגדרית שלו ומחפש אחר ריגושים; נאור שמנסה לבנות את חייו מחדש אחרי עבירה שבה היה מעורב; ונועה, בת שירות שנהנית מהחופש ולא רוצה זוגיות קבועה.

      כולם מעניינים, כולם אמיצים, אבל בעיקר: לכולם יש אינסטגרם, ואם להודות על האמת - בהתמקדות באפיון הזה נעוצה נקודת התורפה המאכזבת של "סטוריז". להוציא האינסטגרם והתפקיד שהרשת משחקת בחיים שלהם, לא הוצג ביחס לחבורה הזאת מאפיין דורי משותף (מלבד בפתיח) או אלמנט שמגדיר את החיים שלהם כחריג "מבהיל" או לא. חלק מהדמויות הללו, יכולות היו באותה מידה להיות מבוגרות בעשר שנים ולהשתייך "לדור אחר". בגלל שהסדרה נמנעת לחלוטין מניתוח או מבט חיצוני, נותרו חמשת הסיפורים - לפחות בשני הפרקים הראשונים - כרצף חביב אך גם רופף למדיי, שמתקשה לומר משהו משמעותי מעבר לדיון בצורך בתשומת לב ובנזילות של כמה מושגי יסוד. זה היה יכול להיות מרתק בהרבה.

      בניכוי היומרה לתאר ולהביא למסך את בני הדור הזה, "סטוריז" היא בסך הכל אוסף סיפורים שמראה שמה שמכונה בשפת הבומרים "הנוער של היום" הוא אחלה, חכם ומביך כמו כל נוער אחר לפניו. הרבה יותר מש"סטוריז" מגדירה את החוויה שלהם כסיפור אחר, היא מדגימה דווקא עד כמה הם בעצם דומים לנו.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully