סיון רהב מאיר חושבת שהתקשורת לא משקפת את המציאות. היא צודקת כמובן. הסרט שהתהדר בכותרת הסתמית "המסע של סיוון" ושודר אתמול (חמישי) בקשת 12 סיפק לכך דוגמה מרהיבה: השקעת משאבים של ערוץ, בריאיון עם טאלנט מהערוץ שנערך בידי טאלנט אחר של אותו ערוץ. נוהגים לומר על הברנז'ה שהיא עסוקה בעצמה. "חשיפה" של חיים אתגר העלתה את הטענה הזאת אמש לדרגת פרודיה.
רהב מאיר, שבפרומואים הגדילו בקשת לעשות והבליטו ציטוט שתיאר את השפעתה במונחים בינלאומיים, דווקא שיתפה בכמה דעות מעניינות, לרבות ביקורת מרתקת באמת על עולם התקשורת: הכתבת שהפכה למגישה אומרת בגלוי שהעיסוק החדשותי, כולל זה של המערכת שבה היא עדיין לוקחת חלק, עסוק בהבלים - "שנים שלא יחזרו לה". היה מוטב לשאול מה הערך שהיא מוצאת היום בדיווח למהדורה של יונית לוי.
רגעים אחדים בסרט נראו כמו עימות בין שתי גישות, אבל אולי מוטב להסתכל על כך כעל התנגשות של שני אגפים בתקשורת השמרנית. לאתגר, למשל, היה חשוב לשאול את בת שיחו איך משלבים אמהות וקריירה, כמיטב הקלאסיקה של הז'אנר.
רהב מאיר ואתגר הטיחו ביקורת נכונה אחד בשני: את נמנעת מלהביע דעה כדי להישאר בקונצנזוס; אתם עסוקים בשטויות שלא חשובות בכלל. חצי עיסוק פנים ברנז'אי, חצי ירייה בנגמ"ש. זה היה החלק המעניין יותר של הסרט. היתר היה די משמים.
אלא שאולי בכל זאת הייתה כאן "חשיפה" כשם התכנית: מתחת לכל ישראל אחים וכל הג'אז הזה התגלתה נימה שונה לחלוטין, מתנשאת ופטרונית, ובמילים שאי אפשר לטעות בהן. סיוון רהב מאיר יצאה למסע שלה כדי שעם הספר - אנחנו - לא נהפוך למטומטמים. היא לא רוצה שישראל תהפוך ל"פרחלנד", מושג גזעני שהיא הסבירה באמצעות עומר אדם וסטטיק ובן אל. אחרי שאתגר דחק אותה לפינה, הסתבר שהיה לה קשה לראיין את צביקה פיק כי הבת שלו התחתנה עם טרנטינו. בנוגע לזוגות להט"ב היא התפתלה.
במשפטים פשוטים חשפה המרצה הפופולרית כמה בוז היא רוחשת כלפי אחרים. במעט משפטים יצא המרצע מן השק. וואלה, תחי פרחלנד. לא חייבים לקבל את החלק היומי בעשר שפות כדי לא להפוך למטומטמים. הוצג כאן הרבה הרבה מאוד רהב, האור לא ממש מאיר.