בסרטון למעלה - המיטב מטקס הדלקת המשואות בהר הרצל שנערך השנה ללא קהל. מכאן והלאה תינתן רשות הדיבור לראש הממשלה וליושב ראש הכנסת. ונתחיל עם בנימין "אבו יאיר" נתניהו:
אזרחי ישראל היקרים,
יום עצמאות כזה עוד לא היה לנו. אנחנו רחוקים זה מזה פיזית, אידאולוגית, תרבותית וערכית, ויש לי חלק חשוב בכך. בשבועות האחרונים עמדתי במבחן היסטורי, ניסיתי להתעלות על רפרטואר פילוג עשיר שכמוהו לא ידעה המדינה ב-72 שנות קיומה, אולי אפילו בתולדות המדינאות כולה. בזמן שהסתגרתם בבתים, חרדים לפרנסתכם ולשלום יקירכם, נקטתי צעדים כדי לוודא שהמדינה שלכם לא תשוב להיות כשהייתה. עשיתי את כל זה בעצמי, ללא כל מחשבה על הזולת, והותרתי אתכם תקועים מול הטלוויזיה עם מופע הזן של גבי ברבש.
עם היוודע ממדי מגפת הקורונה, נקטתי בטקטיקה שכבר ראיתם ממני פעמים רבות בעבר, אלא שהפעם לא עמדתי לבד על הפודיום. מאחוריי ומצדדיי ריצדו דיווחים ומספרים מזרי אימה, גרפים מבהילים, פרופסורים בכל צבעי הקשת, דמגוגים, ליצנים, פרופסור יורם לס וחרדה ציבורית אדירה, שתדלקתי בנאמנות במנגל הדמגוגיה הקרוי בטעות "הצהרת ראש הממשלה". מדי מספר ימים עיכבתי את מהדורות החדשות עד גבול השעה עשר (אף שהודעתי שהנאום יתחיל ב-20:00) כדי לסחוט את טיפות השפיות האחרונות מכולכם. דנתי אתכם למסכת ברבורים נוראית, בליל עכור ומבהיל של ניחושים, הדלפות ומה שזה לא יהיה שערד ניר אומר.
כשהואלתי סוף סוף לעלות ולספר לכם על הפסקת המסחר, התעסוקה, התחבורה, מערכת החינוך והג'וגינג, פתחתי תמיד בעניין החשוב ביותר - אני עצמי. שיחותיי הנפלאות עם מנהיגי עולם, מומחים ומדענים, אמיתיים ומדומיינים לחלוטין, שעצרו מלכת ונטשו את אזרחיהם ומטלותיהם כדי להתפלא ממעשיי. ציטטתי חדשות כוזבות והכתרתי את ישראל בכתרים שאיש לא קשר לה מעולם, ולא היססתי להקדיש דקות ארוכות מזמנכם להדרכת שימוש בטישיו וסבון. הסברתי שוב ושוב שחשוב להקשיב להנחיות כדי לשמור על עצמנו, וכשאמרתי להקשיב התכוונתי אליכם. החוקים במקרה שלי אחרים לגמרי, נכון אבנר?
אזרחי ישראל, חשוב שתדעו שכולם התגייסו למשימה החשובה כל כך הזאת: מכוני מחקר, צה"ל, מומחים מתחום הרפואה וההייטק, מנהלי מערכות ענק - טובי בני ובנות ישראל - הציעו לסייע לנו בהתמודדות עם המשבר. ישראל היא כוח עולמי במדע ובחדשנות, והגיעה להישגים מופלאים שאיש לא חלם עליהם, אבל כשמגיע הרגע להשתמש בכל אלה, אני מעדיף תמיד לוותר. במקום מטה נרחב שיקיף את כל מכלול המשרדים, המומחים ונותני השירותים בישראל, ריכזתי את קבלת ההחלטות על המשבר שהגדרתי כגדול ביותר מאז ימי הביניים בידיי, בידי ראש המל"ל ובידי מנכ"ל משרד הבריאות. יחד קיבלנו החלטות אמיצות ושרירותיות לחלוטין בהקשר לסגרים, צמצום עסקים וסגירת מוסדות. עשינו את זה כל כך טוב עד שבהרבה מקרים לא הבנו בעצמנו מה פתוח ומה סגור.
אבל זה לא היה כל מה שהצלחנו לא להשיג במשבר הזה, אותו משבר שממנו יצאנו בזול (בינתיים) בעיקר בזכות המון מזל ואוכלוסייה צעירה. לא בטוח ששמעתם כמה קריטית הייתה ההחלטה שלי לסגור את שער הכניסה היחידי למדינת ישראל - נתב"ג. ההחלטה הזאת קנתה לנו זמן יקר, שאיתו עשינו כלום אחד גדול, אבל אני מקדים את המאוחר. חשוב שתדעו שהחלטות כאלה לא נלקחו בקלות דעת. למעשה, דחיתי אותה שוב ושוב מטעמים פוליטיים, בעיקר מחשש מג'ינג'י בעל אובססיה בלתי ברורה להזרקת אקונומיקה מוושינגטון. זאת למרות שהנתונים והמומחים הראו שההתפרצות בארה"ב היא עצומה. ואם זה לא הספיק, גם אחרי ש"הנחיתי" לסגור, המשיכו לנחות כאן עוד ועוד מטוסי נוסעים וגם מטוס גופות אחד, רובם המוחלט שוחררו הביתה (בתחבורה ציבורית) אף שידענו שהיו בהם חולים.
קנינו זמן יקר שיכול היה לאפשר לנו להקים מערך בדיקות ובידוד יעיל, שיצמצם הדבקות בקהילה ויאפשר לנו לעבור את הגל הראשון במהירות, ולשחרר חזרה את הכלכלה לפני מרבית מדינות העולם. יכולנו להיעזר בגופים מנוסים בתפעול מערכות ובמוחות הגדולים בעולם בתחום, אבל אני וברסי הבנו שכולם מנסים לגנוב לנו את הספוט. בשלב מסוים... סליחה, אני תמיד צוחק ברגע הזה, בשלב מסוים הבטחתי לכם, אזרחים יקרים, 30 אלף בדיקות ביום. אין לי מושג מאיפה זה הגיע. ובעודנו נגררים במספרים של אלפים חד-ספרתיים, מעולם לא ידענו להסביר לכם מה בעצם המספרים אומרים. אין לנו מושג מתי נבדקו חולים מאומתים או עם מי הם נפגשו בזמן הזה, לא טרחנו לייצר מנגנון בידוד יעיל ובכך רק החמרנו את ההדבקות בקהילה. אבל בדבר אחד, ישראלים יקרים, הצטיינו תמיד: סגר. תנו לנו מחסומים ואורות מהבהבים ואנשים מבוהלים, ואנחנו בקומופורט-זון שלנו. זה הכי ישראלי שיש.
כבר במרץ סיפרו לנו שבתי האבות הם פצצה מתקתקת ודיירים ומנהלים התחננו בפנינו שנבדוק אותם בהקדם, כך היה גם במקרה של היישובים החרדיים, שם היה ברור שהצפיפות הגדולה היא כר פורה להדבקה נרחבת. את הראשונים פטרנו כהיסטריים והיינו שותפים יחד למה שהוא לכל דבר ועניין רצח של עשרות מהם, תוך הסתרת מחדלים אדירים בהקצאת משאבים וקביעת סדרי עדיפויות. את האחרונים סגרנו בקריצה עם יעקב - נו ליצמן, זה שמנהל את הבריאות של כולנו כבר 11 שנה? זה שהמשיך להתפלל גם כשהמשרד שלו אסר על כך, ואז נדבק בקורונה? מגן הפדופילים? אביר המקוואות? הנביא לבית איקאה? סוגר המחלקות לרבנים? נו, ליצמן - כי מי אנחנו שנבטל מניין או נסגור ישיבה. וכשההדבקה שכולנו ידענו שתגיע לשם אכן הגיעה? עשינו סגר כמובן. הוצאה מהיישוב? לא, זה לא יפה. חלקם בכלל לא רוצים, ואנחנו לא כופים על אף אחד את החוק בישראל. אלא אם כן תרוצו על החוף בתל-אביב, תרכבו על אופניים בפארק או תעזו לתפוס גל.
ההצלחה הכבירה שלנו לא הפסיקה כאן. בזכות הכלום שעשינו הצלחנו להאריך משמעותית את תקופת ההסגר וגזרנו כליה כלכלית על אינספור שכירים ועצמאים, שאיבדו את היכולת לפרנס את משפחתם. נקטנו באמצעי חנק קיצוניים, גם בהשוואה למדינות עם התפרצויות משמעותיות במיוחד. הייתם חושבים שבנקודה הזו נעשה שימוש בתוצאות הכלכלה הנפלאה שלנו ובעודפי הגבייה ובמחויבות שלנו כממשלה כלפיכם, אזרחי ישראל, אבל זהו, שלא ממש יצא. באוצר לא התלהבו להחזיר לכם את כספי המסים שלכם, ואני לא מצאתי לנכון להתערב. החלטנו להעמיד תקציב זעום, נמוך ממרבית המדינות המפותחות במערב, לרשותכם - לפחות חציו בנוי על ערבויות להלוואות, שהדרך אליהן כל כך ארוכה שעד שתקבלו אותן כבר יגיע הגל השני. מענקים זה פחות הקטע שלנו, אבל אם יש לכם ילדים - קיבלתם לפחות 500 שקלים, אז אל תבזבזו הכל במכה.
אני יכול להמשיך ולספר על מנגנון קבלת ההחלטות המופלא שבו אני מודיע לעיתונות מה יהיו ההחלטות, ואז מביא אותן להחלטת ממשלה כעובדה מוגמרת - בלי נתונים ובלי נימוקים - או על מבצעים מדהימים שבהם הבאנו לישראל בדרכים-לא דרכים מטושים לא תואמים ממדינות ערב עלומות, אבל חבל סתם להתפזר. כן חשוב שתזכרו שבזמן הפנוי שנותר לי, עשיתי הכל כדי שתקום כאן ממשלה מושלמת למעני. פירקתי את האופוזיציה וגררתי טפילים ציניים וגנבי קולות לעסקה שקורעת אותי מצחוק בכל פעם שאני נזכר בה. שינינו חוקי יסוד, סירסנו את הכנסת, סינדלנו את בג"ץ - היה כיף.
הקמנו עבורכם 34 משרדים עם 18 סגנים ושני מעונות ראש ממשלה בעלות כוללת של 800 מיליון שקלים, ועוד יצאתם בזול. תאמינו לי שלי זה עולה יותר. והרי מתי אי פעם נתתי לכם סיבה לא להאמין לי? וברצינות, אל תנסו אותי. אם תעשו הרבה רעש, נצטרך ללכת לבחירות - וחבל, באמת נראה לכם שארצה להפיל את זה על בג"ץ הפעם? אפילו אני מצטמרר.
אני מצדיע לכם ידידיי, הגיעה עת האחדות. זה הזמן של כולכם להתאחד מאחוריי ולהצדיע כשאספר לכם מה החלטתי ביני לבין עצמי, תחת עננה של כתב אישום חסר תקדים בתולדות המדינה, בראשות ממשלה זמנית שנגררת כבר שנה וחצי. הניפו דגל ביום העצמאות, שמחו במדינה שלנו וזיכרו איך התגאתם בה פעם, כשהיא הייתה יותר מפולחן אישיות של איש אחד. בעזרת השם, בקרוב ניפגש כולנו שוב, נירק זה על זה, נאחל מחלות איומות ומוות, נוקיע על בסיס פוליטי ומוצא, נשנא ונלהיט כמו שאני כל כך אוהב. יש לנו ארץ נהדרת.
חג עצמאות שמח, מדינת ישראל.
הנאום הגנוז של בני גנץ
אזרחיות ואזרחי ישראל.
אני מקווה ששמתם לב כמה אני מתקדם וממלכתי, כן? לא פתחתי את הנאום באיזה "אחיי ואחיותי" בהמי וחסר דיסטנס, משל הייתי איזה חפ"ש בשיזפון. גם לא נתתי לכם איזה "אזרחי ישראל" מיושן ולא פוליטיקלי קורקט שממדר את נשות ישראל הנפלאות, רבות מהן הצביעו לי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. לא שכחתי אתכן ליידיז!
אזרחיות ואזרחי ישראל, תסתכלו עליי פותח את הנאום הממלכתי הזה באחד המקומות הכי קדושים של הישראליות המודרנית, המקום בו קבורים זה לצד זה הרצל וז'בוטינסקי, רבין ופרס, שמיר וגולדה, ויום אחד גם אני אהיה קבור כאן לצד שאר גדולי האומה. כן, בטח שכחתם שמקומי בחלקת גדולי האומה כבר מובטח פאקרס! אני יו"ר הכנסת ה-17 של מדינת ישראל. בטח גם הספקתם לשכוח שלתפקיד הזה - השלישי בחשיבותו בסדרי הקדימה הממלכתיים של מדינת ישראל - היו מלווים בעבר הלא רחוק כבוד והדר. אז רגע, תנו לי להתחיל עוד פעם, זה שידור מוקלט כן? אז אוקיי. מההתחלה.
אזרחיות ואזרחי ישראל.
בואנ'ה אני לא מאמין כמה בר מזל אני. קולטים? אני, בני הקטן ממושב כפר אחים, מוצג על ידי גיא פאקינג זו-ארץ, כאילו הייתי מינימום טילטיל בטקס המשואות הרשמי של מדינת ישראל. יש מעמד יותר ממלכתי מזה?! יאיר לפיד, תאכל את הלב! (רציתי להגיד "תחת" אבל אני ממלכתי במיוחד היום). תמיד חלמת להיות "הכי ישראלי שיש". היי יאיר, אתה רוצה לדעת מה יותר ישראלי מיאיר לפיד? טקס המשואות בהר הרצל. בום. אתה יודע מי פותח את הטקס הכי ישראלי שיש? נכון, יו"ר הכנסת - שלפי מה שהסבירו לי זה ממש אני! כן בני, טסטיפיי! מישהי פה מהחיילות הנחמדות יכולה להסביר לי איך עושים את המייק-דרופ הזה שכולם מדברים עליו? טוב, לא משנה.
עכשיו, אני יודע מה תגידו: באופן עקרוני מי שאשכרה צפה בטקס ראה שהוא נפתח דווקא עם תשדיר בחירות מרשים בכיכובו של הוד גדולתו בנימין נתניהו. וכן, אני יודע שלפי כללי ביזור הסמכויות הממלכתיים של מדינת ישראל אסור לראש הממשלה ונשיא המדינה להשתתף בטקס המשואות - אבל בואו, זה לא סתם ראש ממשלה. זה פאקינג ביבי! יום אחד, כשאני אהיה גדול, גם אני אהיה ראש ממשלה - וכשאני אעמוד בראש המדינה, הדבר הראשון שאני אעשה זה אדאג שביבי שלנו לא יקופח ויחיה במעון רשמי של מדינת ישראל, כאילו הוא בעצמו ראש הממשלה ואני איזו חותמת גומי שנועדה לאפשר לנאשם בפלילים להמשיך ליהנות ממנעמי השלטון בצורה חזירית ומושחתת - אבל חוקית למהדרין. אבל רגע, נראה לי שנסחפתי. אפשר מההתחלה?
אזרחיות ואזרחי ישראל.
אז בניכוי העובדה שביבי פתח את הטקס בתשדיר מרשים - זה הטקס שלי ורק שלי. אה, וגם של שרה נתניהו, שמשום מה הופיעה באמצע מיצג מרגש שאמור היה להראות את שלל הגוונים של החברה הישראלית: מבוגרים, צעירים, גבוהים, נמוכים, שחורים, לבנים, מתולתלות, חלקים, מזרחיים, אשכנזים, שמאלנים, ימנים - כולם שווים, כולם ישראלים, כולם אחים - והנה שרה בבועה גדולה מכולם עושה תנועה מלחיצה עם הידיים, שאמורה לדמות לב אבל נראה יותר כמו ריאה נגועה בקורונה. אבל חוץ מהקטע המוזר הזה והנאום של ביבי - אני הכוכב של הערב. טוב, אולי גם חוץ מנועה קירל. אני יכול להתחיל בבקשה מההתחלה? תמחקו את הכל. הנה, פוס משחק. מתחילים מ-ע-כ-ש-י-ו.
אזרחיות ואזרחי ישראל.
לא לא, אני לא נושם מרוב שאני מאושר. אתם קולטים שאני נותן את הנאום הראשון שלי בתפקיד אזרחי רשמי ואין קהל? אף אחד לא יקלוט אם אני אתבלבל ואגיד: "לתפארת מדינת נתניהו" במקום "לתפארת מדינת ישראל". פשוט נעשה קאט ונקליט את זה עוד פעם. שנת 2020 היא ללא ספק השנה שלי. גם הצלחתי איכשהו להגיע למצב שבו תוך שנה וחצי אני אהיה ראש ממשלה, וכל מה שהייתי צריך לעשות בשביל להגיע למעמד הנכסף הזה הוא לבגוד במאות אלפי מצביעות ומצביעים שלי (כזה אני, ממלכתי, בוגד בכולם בלי הבדלי מגדר, אני אבין אם תרצו לקרוא לי "קדוש").
וקלטתם שגיא זו-ארץ הציג אותי בתור "בנימין גנץ"? ריספקט מן! מאז הבקו"ם לא קראו לי ככה. בת'כלס חוץ מאמא שלי, ילידת העיירה הכל כך ממלכתית Mezőkovácsháza (אתם תתרגמו את זה לעברית, נצנצנים) אף אחד לא קרא לי בנימין אף פעם, תמיד הייתי בני. בני הסקרן. בני השובב. בני הצנחן. בני הלוחם. בני הגיבור. בני המפקד. בני הסמל ליציאה מלבנון של צה"ל. בני המאופק. בני הישר. בני הפוליטקאי מהסוג האחר. בני האלטרנטיבה לשלטון השחיתות. בני שיציל את עם ישראל משלטון נתניהו. והנה, תראו אותי היום - בני שהקריב את עצמו על מזבח הקורונה, ובזכותו, ורק בזכותו, אנחנו נזכה לפאר היצירה המכונה "ממשלת נתניהו החמישית", עם דמויות ממלכתיות ונערצות כמו העבריין המורשע אריה דרעי, וכמו יעקב ליצמן שיפתור את משבר הדיור בדיוק כפי שפתר את משבר הבריאות. וכמובן, אי אפשר בלי השותף היקר עמיר פרץ, שגילח את השפם שלו כהבטחה לכך שהוא לא יעשה את מה ששנינו בהחלט עשינו. טמבלול הפרץ הזה, אני לא גילחתי כלום והפרתי בדיוק את אותה הבטחה - אז מי נראה היום יותר אפס? אופסי, אני מרגיש שקצת קפץ לי הגנץ - בואו נתחיל מההתחלה.
אזרחיות ואזרחי ישראל.
הערב, אני מבקש להפיץ מכאן את התקווה. ידה ידה ידה, קלוז אפ על חיילת אתיופית שעומדת ליד חייל דרוזי, ידה ידה ידה, כולנו שווים בחיים. לא זהים, אך שווים. כמו שכתב הרצל בספר שחזה את הקמת ישראל: "אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם, זה הכל מבחינתנו". כמובן שהרצל לא התכוון שאזרחי ישראל הערבים הם בני אדם, כי אז הייתי יכול להקים ממשלה בתמיכה מבחוץ של "הרשימה המשותפת" שהמליצו עליי לנשיא.
למעשה, באחד מסרטוני ההסתה נגדי בעמוד הפייסבוק הרשמי של ראש הממשלה נתניהו, היה זה גולש בשם הרצל שקילל אותי ואמר שאני אוהב בולבולים של ערבים. הוא קיבל מלא לייקים. אז חברים, אני פונה אליכם בתור יו"ר הכנסת משלה הבא של מדינת ישראל ואני אומר לכם - הרצל טעה! אני לא אוהב בולבולים של ערבים. אוקיי, רק רגע, אולי בעצם אני צריך לפתוח את הנאום עם הקורונה? איזה כיף שמדובר בנאום מוקלט! בואו נתחיל מההתחלה, מבטיח, פעם אחרונה.
אזרחיות ואזרחי ישראל.
אני, בנימין גנץ, יושב ראש כנסת ישראל, בנם של מלכה ונחום גנץ זכרם לברכה, ששרדו את השואה והיו שותפים לתקומה, מתכבד להשיא משואה זו של יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל, לכבודם של הרופאות והרופאים שהוזנחו במשך שנים על ידי ראש ממשלה ושר בריאות, שהתנדבתי בשמחה לשמש להם כמפלט ציני מבית הדין.
אני משיא משואה זו לכבודם של מיליון מובטלים שלא יודעים מה צופן להם העתיד בזכות מדיניות שמרנית, שקבלת ההחלטות שלה מעולם לא הוצגה לציבור, לבנו איתם. אבל אל תדאגו לי, אני אקבל משכורת כיו"ר כנסת ובמקביל אמשיך לקבל את הפנסיה התקציבית השמנה שלי (בחיי שאם תדעו כמה כסף אתם משלשלים לחשבון הבנק שלי בכל חודש, אתם תתפוצצו). לבי יוצא גם אל העסקים הקטנים שיפשטו רגל, בפעם הבאה תעשו בשכל ותהיו עסקים גדולים או ענקיים כמו הראל ויזל. כסף נמשך לכסף ומחלות למחלות, אז אנחנו נמשיך לדאוג למי שיש לו הכי הרבה כסף - ואתם, תהיו בריאים, אה?
לכבודם של אזרחי ישראל הוותיקים, שהוזנחו בבתי אבות למלחמת הישרדות בלי שום אמצעי מיגון, כדי למות לבד תחת המוטו: "אהבה זה ריחוק, ואין דבר יותר אוהב מלתת לאנשים שבנו את המדינה הזאת למות בבדידות ובלי טיפת כבוד".
לכבודם של החיילות והחיילים, השוטרות והשוטרים וכל שאר האנשים שקיבלו סמכויות לשלוף גולשים מלב ים ולתת להם דו"חות על התקהלות עם דולפינים. הם עושים עבודה מדהימה ומצילים חיים, ובכלל לא מנסים למלא את קופת המשטרה בכספי הדו"חות שלא ניתנו בתקופה האחרונה לנהגים בכבישים.
ולבסוף, אני משיא משואה זו לכבודה של כנסת ישראל על כל חבריה ללא יוצא מן הכלל. חוץ מהערבים והשמאלנים כמובן. ולתפארת מדינת נתניהו! שיט, אמרתי "מדינת נתניהו"? איזה גנצוש אני. איזה מזל שזה מוקלט ולא בשידור חי. יאללה, אפשר להתחיל מההתחלה?