סליחה, שולי רנד. הריאיון איתך שכנע אותי שגרמתי לך עוול נורא

כשפורסמו טענות לאלימות לכאורה של הזמר המצליח ב-2016, קראתי לשלול ממנו פרס מטעם משרד החינוך. לאור שידור התחקיר ברשת 13, ברור שטעיתי, ושהמציאות היא לכל הפחות מורכבת יותר. המעט שאפשר לעשות זה להתנצל

  • שולי רנד
נדב מנוחין
יח"צ - חד פעמי

לכל אדם שמפרסם מאמרי דעה יש מן הסתם מילים שעדיף שהוא לא היה כותב. זה אולי בלתי נמנע. היד שלי אינה קלה על המקלדת: אני משתדל, כשאני כותב, להפנות ביקורת לגופו של עניין, ולא של אדם. אף שאני עומד בשמחה מאחורי כמעט כל מאמר שכתבתי, יש מעט מאוד אחרים שאני מצטער עליהם. אחד מהם - וזו לא הגזמה - מדיר שנה מעיניי.

כשצפיתי בתחקיר של תכנית המקור ברשת 13 על פרשת מערכת היחסים של שולי ומיכל רנד, חשבתי כל הזמן על מאמר אחד כזה. התכנית ניסתה לברר אם רנד הוא גבר מכה - כפי שנטען כלפיו לאורך השנים - או דווקא גבר מוכה, ושכנעה שהמציאות היא לכל הפחות מורכבת בהרבה. הכתבת חן ליברמן הזכירה קולות שקראו שלא להעניק לו פרס מפעל חיים לאור ההאשמות נגדו.

אני הייתי אחד מהם: לפני כמה שנים פרסמתי כאן טור דעה, שאמר בבירור שיש לשלול פרס מאדם שמעליו מרחפות האשמות כאלה. לאור התחקיר וממרחק השנים, נראה כי גם אם צדקתי לגופו של עניין - טעיתי לגופו של אדם. זו הזדמנות לערוך חשבון נפש - ולהתנצל.

עוד בוואלה! NEWS

הפוגרום נמנע בול בזמן: כשאריק עצר את מופע האימים המפדח של דובי

לכתבה המלאה
חשבון נפש. שולי רנד (צילום מסך)

ב-2016 דווח ששולי רנד הודה בגרימת חבלה ברשלנות לאשתו, מיכל רנד, ובנוסף דווחו פרטים נוספים על הפרשה, ימים ספורים לאחר שפורסם על החלטה להעניק לו פרס מפעל חיים בתחום התרבות היהודית מטעם משרד החינוך. הדם רתח: זה נראה היה כמו מקרה נוסף של התעלמות מעבר בעייתי מאוד של אמן, ולמעשה מקורבנותיו, ועוד בהקשר של אלימות בין בני זוג. באותו יום ממש, אולי יום אחר כך, כתבתי טור דעה שקרא לשלול ממנו את הפרס.

ההיגיון היה ברור: פרס מפעל חיים חייב להינתן רק לדמות ללא רבב מהסוג הזה. האמנתי אז ואני מאמין היום שכניסה לפנתיאון של דמויות מופת לא יכולה להתאפשר לאנשים שמאחוריהם סוג מסוים של מעשים. אלימות במשפחה היא בעיניי אחד המקרים האלה. יצירתם - בהחלט רצויה; הם עצמם - לא בפנתיאון. השוויתי את הפרשה אז למקרה דומה סביב הענקת פרס לשמוליק קראוס שאירעה כעשור קודם לכן.

לכאורה אפילו לא היה כאן מקרה של מילה נגד מילה כמו שקורה לעתים בפרשות של הטרדה מינית - הרי רנד הודה בעבירה. לא הייתה כאן שאלה בכלל של אמונה לצד זה או אחר: בהינתן הפרטים הללו, אולי היה בלתי אפשרי מבחינתי אז לחשוב אחרת.

עוד בוואלה! NEWS

כך נקלע דקל וקנין לסכסוך המר בין שני עבריינים בכירים

לכתבה המלאה
טעות איומה. שולי רנד (צילום מסך)

כפי שעולה בימים אלה, לאור תחקיר "המקור" בנושא ובעקבות פרסומים נוספים, ברור שזאת הייתה טעות איומה, שגרמה עוול שלא הגיע לאדם שכתבתי עליו. לשאלה אם תהליך הסקת המסקנות אז היה הגיוני אין המון משמעות: כך או כך תרמתי לגל השיימינג העכור הזה.

"המקור" לא עשתה הנחות לרנד, ופרסה בהגינות את הפרשה. זאת לא הייתה משימה קלה, וללא ספק נדרש אומץ כדי להיכנס למקומות כאלה ולחקור אפשרות שלא מתקבלת אוטומטית. חן ליברמן העמיקה מעבר לכותרות, ועשתה מה שעיתונות טובה אמורה לעשות: להאיר ולברר מקום שבו האשמות קשות מטילות צל כבד. לרנד הן לא הגיעו.

אין שום בושה בלקיחת אחריות והודאה בטעות, בטח עבור עיתונאים - זה המעט שאפשר לעשות כדי לתקן במעט את הנזק. אני לא יכול לשנות את מה שקרה, רק להצטער בפומבי על הפרסום ההוא, ולהבהיר: טעיתי בהאשמות שייחסתי לשולי רנד במאמר ההוא, והוספתי לעוול שנגרם לו.

סליחה, שולי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully