(בסרטון: ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום על מצב הקורונה)
א. הצגה עצובה נתנו ב"אולפן שישי" השבוע, לרגל שובה של הקורונה. עם סדר יום באווירת מיחזור (כתבה על הבדיחות שרוצות בווטסאפ? באמת?), ומעט בשורות טובות, במערכת הזמינו את פרופ' יורם לס לתת הדרן אחרון לעונה, שבה הוא ממשיך לגלם את מי שכופר בכלל בכל מצב החירום, בהגדרת נשאי הנגיף "חולים", במימדי האובדן ובכובד הראש הנלווה לכל אלו.
מה בעצם הוא עשה שם? הרי כמערכת "אולפן שישי" נוקטת את הקו ההפוך לחלוטין, ומקפידה לנזוף בפוקדי החופים ובמפרי ההנחיות ולהזהיר שיכול להיות כאן רע מאוד. לשיטתם מי שיזלזל במסיכות ובהנחיות משרד הבריאות מסכן את כולנו. אז מה הטעם כאן באיזון הקדוש?
לס נתן את ההצגה שלו ודיבר לכולם כאילו הם מטומטמים. הוא נזף בכתב המערכת יואב אבן, שב וחוזר על העמדה העתיקה כבר שהקורונה היא שפעת מגובה בפאניקה, ושהכל מבוסס על מדדים שרירותיים. מולו, פרופ' גליה רהב, שעסוקה במציאות בפעילות השוטפת בבתי החולים סביב המגיפה, ישבה וניסתה לשווא לשתף בעובדות ונתונים. אני מאמין לה. מעבר להתייחסות המזלזלת במערכת שהזמינה אותו, הקרקס של לס הוא בראש ובראשונה עלבון כלפי רהב והצוותים הרפואיים שבאמת נאלצים להתמודד עם המגיפה הזו, ונשבעים במילתם על חומרת המצב שהם נתקלים בו יום יום.
יש בוודאי מקום לדעות שונות, אבל נדמה שלס הוזמן יותר בשביל ההצגה מאשר בשביל הוויכוח - פחות בשם האופוזיציה, יותר בשם הפרובוקציה. ואמנם, בסוף חברי הפאנל התקשו לעצור את עצמם, אחרי עוד התעקשות אחרונה, והתקשו בעצמם להסתיר את החיוך, הצחוק והמבוכה. אם כל הסיפור הוא שעשוע, בידור ותו לא, אז נראה שבתוכנית שהתגאתה לא מזמן שהיא מספקת חומר ל"ארץ נהדרת", צריכים להיזהר שלא ייראו בעצמם כמו בדיחה.
ב. בחיי שלא התגעגענו, אבל הנה שוב מתייצב ראש הממשלה להצהרת קורונה, ושוב עומד הנאשם בפלילים, ונוזף בנו על שאנחנו (!) לא התנהגנו לפי הכללים ובגללנו המגפה חוזרת - כאילו זאת לא הממשלה בראשותו שאחראית על אסטרטגיית היציאה והאכיפה שלה. לאורך כל המשבר הממשלה ונציגיה האשימו את הציבור בכשלונות והחמיאו לעצמם על התוצאות - כמה פתטי. כרגיל, אגב, לא ניתנה לתקשורת הזדמנות לשאול שאלות, ובכל זאת לאורך דקות ארוכות הופקע השידור לטובת נאומים מעיקים ודלים בתוכן ענייני.
אבל במדינת ישראל, זה אפילו לא הדבר המרתיח ביותר במהדורת החדשות, אלא הסיפור מהעיר העתיקה, שם ירו שוטרים למוות באיאד אל-חאלק, תושב מזרח ירושלים בעל צרכים מיוחדים שלא היה חמוש, רק כי חשדו שהוא מחבל. אירוע מזעזע בחומרתו, שלו היה קורבנו יהודי סביר להניח שהיה מקבל נפח הרבה יותר נרחב.
מעניין מהבחינה הזאת לבחון את מקומו של הסיפור בסדר היום של חברות החדשות. במהדורת השבת ברשת 13 הוא נדחק לעומק המהדורה, רק אחרי דיון על המחאה בארצות הברית, שפרצה - מה לעשות - בהקשר דומה. ב-12 זה הגיע מוקדם יותר, עם שני דגשים בדיון באולפן: העמדה המתגוננת של המשטרה מפני הביקורת, והאם זה עשוי להוביל להפגנות. כך, במקום לעסוק ביד שקלה על ההדק - הנושא היחיד שחשוב במקרה הזה - דנים במצב הביטחוני הכללי במקום שלהרוג אין כל קשר אליו, ובאילו תגובות המקרה יעורר. מילא, בחדשות הלילה ב-12 הנושא כלל לא הוזכר. בחדשות השבת של כאן 11 חשבו משום מה שהמטיילים הישראלים ומחדל כלשהו של רכש מכונות בדיקה לקורונה חשובים יותר.
אפשר להתווכח על מבנה סדר היום, על ניסוחים זהירים או על אותן "הנסיבות" שמובילות לכזה מקרה נורא. אבל ממהדורות החדשות המרכזיות עולה סיפור אחר: הרבה יותר מרגיז את כולם שאנשים חגגו במועדון בתל אביב בלי לשמור על הנחיות משרד הבריאות, מאשר מוות מיותר של תושב מזרח ירושלים. על זה משום מה לפאנלים לא חשוב להתבטא ולהתווכח, לבקר את השלטון או להתלבט בנוגע למדיניות הראויה. כשמדובר באירועים מהסוג הזה, כולם כל כך שקטים פתאום.