טלוויזיה

הנוכחות התמידית של נביא השקר יורם לס במהדורות היא תעודת עניות מסוכנת

מפיקי מהדורות החדשות היו צריכים מזמן לאבד את הטלפון של פרופ' יורם לס אחרי שורה של שטויות גמורות שאמר, אבל במקום שנראה פחות ממנו הוא מגיע בתדירות גבוהה יותר. נראה שהייאוש הכללי גרם לציבור לרצות מישהו שיגיד להם שהכל בסדר וסתם מפחידים אותם. אז מה אם זה שקר?

10/06/2020
עריכה: טל רזניק

(בסרטון: שר הבריאות יולי אדלשטיין על ההתקהלויות באירועי ספורט: אם יימשכו - נפסיק את הפעילות)


אם אתם צופים בשידורי חדשות מכלי תקשורת גדולים בעולם אתם בוודאי מכירים את השם של דמות המפתח המרכזית בטיפול בנגיף הקורונה, נושא החדשות המשמעותי ביותר ברחבי העולם בחודשים האחרונים. מדובר בראש ארגון הבריאות העולמי, וקוראים לו טדרוס אדהנום גברהיסוס. זה שם אתיופי, קצת מבהיל בהתחלה כשמסתכלים עליו, אבל הוא דווקא מתגלגל בקלות על הלשון. "טד" כמו הסרט עם הדובי המדבר, "רוס" כמו אח של מוניקה מ"חברים", "אדה" כמו הגבעה ליד בנימינה, "נום" כמו גמד באנגלית, "גברי" כמו הגשש שלא אוהב את מירי רגב, ו"אסוס" כמו חנות הבגדים האהובה. פשוט. טד-רוס אד-ה-נום גברה-יס-וס. אם השם פחות מוכר לכם זה כי במהדורות החדשות הישראליות לא יכולים לבזבז זמן להגיד תשע הברות שלמות, צריך לבדר את הצופים במהירות, ולכן במקום שם ארוך וזר כל כך החליטו לפנות יותר זמן לבחור עם שם קליט יותר. שלוש הברות בלבד. יו-רם לס.

העובדה ששמו של לס מוזכר בתקשורת הישראלית הרבה יותר משמו של ראש ה-WHO היא בדיחה עצובה. יום יבוא וההיסטוריה תשפוט אותנו ואת המקום שהסכמנו כחברה לתת לפרופסור לס בחיינו בתקופה הזאת. בכל דרך שלא בוחנים את זה, התוצאה תהיה רעה. חשוב לציין שהדעה של לס, כמו כל דעה, היא ראויה וניתן להתמודד איתה. העובדה שהוא לא חושש לצאת בצורה בוטה נגד השלטון היא אפילו לזכותו. בימים אלה מדובר במעשה אמיץ ולא ברור מאליו. הבעיה היא שאף אחד לא מזמין את יורם לס לאולפן במטרה להציג "דעה אחרת". הסיבה היחידה שערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט רודפים אחרי יורם לס ומתחננים בפניו שיבוא למסור לאומה את משנתו דרך המצלמות שלהם היא שהוא נותן שואו. תמיד. הבנאדם הוא מכונת רייטינג, אין ויכוח. המילים שיוצאות לו מהפה פחות חשובות, בטח אם הן לא נתמכות על ידי עובדות - אבל הדרך שהוא אומר אותן זה כבר משהו אחר.

למה עיתונאי צריך לבוא למקום עבודתו ולשבת מול מישהו שכל תפקידו לזלזל בו. נדב איל ויורם לס, "חמש עם שרון גל"(צילום: צילום מסך, רשת 13)

אלא שכנראה צריך להזכיר את זה - למילים יש חשיבות. למילים יש כוח. בטח בתקופה כל כך מתוחה. העובדה שמהדורות החדשות המובילות מזמינות לאולפן את הפרופסור לפופוליזם על בסיס קבוע כדי לתת "אתנחתא קומית" מכל העובדות שהעיתונאים שלהם נאלצים לדווח, הופכת אותן לבדיחה. כל מהדורת חדשות שמזמינה את הפרופסור לס לאולפן ונותנת לו לצעוק את "האמת" שלו פשוט מועלת בתפקידה, והופכת לתכנית בידור שמתחרה עם "ארץ נהדרת" ו"זהו זה" (ועם כל הכבוד למוני מושונוב וטל פרידמן, אף אחד לא עושה את לס יותר מצחיק מלס).

אין בדברים אלה כדי לטעון שלס אינו דמות מבדרת, בוודאי שכן. אלא שהוא נתפס שוב ושוב בסילוף עובדות לצורך התאמתן לאג'נדה שלו, וזה כבר פחות מבדר. קל מאוד גם "לשכוח" דברים שהוא אמר בעבר הלא רחוק לגבי התפשטות המחלה, שהתגלו בדיעבד כשטות גמורה. מפיקי המהדורות היו אמורים לאבד את הטלפון שלו מזמן, ובטח שלא להזמין אותו שוב ושוב אחרי שהוא הכריז שהמחלה לא תצא מסין, שהקורונה תפגע בפחות איטלקים מאשר מחלת השפעת ואחרי שהכריז רשמית כי המחלה נגמרה במספר מדינות שהיא עושה בהן קאמבק מרשים כרגע. ובכל זאת, במקום שנראה פחות מהפרופסור, אנחנו רואים אותו בתדירות גבוהה יותר. נראה שהמשבר הכלכלי והייאוש הכללי גרמו לציבור לחפש איזה נביא שקר שיספר להם שהכל בסדר ומשקרים להם, ויורם לס הוא בדיוק האיש הנכון במקום הנכון למשימה הזאת. ולעזאזל האמת!

עוד בוואלה!

איזון לא קדוש: הקרקס של יורם לס הוא עלבון כלפי הצוותים הרפואיים

לכתבה המלאה
שוב ושוב נתפס בסילוף העובדות, אבל איכשהו זה לא משנה לחדשות. יורם לס(צילום: צילום מסך, קשת 12)

אתמול הגיע פרופסור לס לתכנית "חמש עם שרון גל" כדי להתעמת עם עיתונאי חדשות 13 נדב אייל, כך הובטח לצופים מיד עם פתיחת התכנית. על הנייר: קרב ראוי לצפייה. האחד עיתונאי שמסקר בצורה דקדקנית וראויה לכל שבח את מגפת הקורונה בעולם מאז תחילתה, והשני הוא הקול הסקפטי המוביל במדינה. האחד חושב שצריך לשמור על ההנחיות, השני חושב שכולם סתם היסטריים. בפועל, זו הייתה עוד מסחטת רייטינג, ועוד מערוץ שזו ממש לא המומחיות שלו (עובדה, יש לפחות עוד יומיים בשבוע שלא משדרים בערוץ את "הישרדות").

"הקרב" התחיל עם סקירה עיתונאית של נדב אייל, שנתן תמונת מצב עולמית בנוגע להמשך התפשטות הקורונה, עם דגש על עצירת ההקלות בישראל. הדיווח של אייל התחיל בשלוש מילים שכמעט לא שומעים מעיתונאים ישראלים ובכלל: "אני לא יודע", אמר אייל לשרון גל בהתייחס לסיכוי לגל שני באזור. זו לא הייתה צניעות מזויפת, זו הייתה האמת. כשנדב אייל אומר שהוא לא יודע מה הסיכוי להתפרצות נוספת של המחלה בישראל, הוא פשוט אומר את האמת. הסיבה היא פשוטה: אף אחד לא יודע אם תהיה התפרצות נוספת. כל מי שטוען שהוא יודע - פשוט מהמר. זה הימור קל, כמו הטלת מטבע. במקרה הטוב תוכל להגיד "אמרתי לכם" במקרה הרע תבנה על זה שישכחו שאמרת משהו.

נדב אייל לא בא להמר או לבדר, הוא מגיע לדווח את העובדות. במשך שלוש דקות הוא סוקר את הדיווחים בעולם, שמראים באופן מובהק עלייה בתחלואה העולמית (ולא רק בהידבקות) ומסייג ואומר שמוקדם לדעת אם התמונה שעולה מהעולם מעידה על מה שעשוי להתרחש גם אצלנו. קשה להבין למה צריך להחזיק באולפן מישהו שכל תפקידו הוא לזלזל בדיווח של הכתב שלך, אבל זה בדיוק מה שיורם לס עשה באולפן, ולא בפעם הראשונה. המופע של לס הפעם היה קצר אבל הוא הביא את כל מה שניתן לצפות ממנו: הצעקות, תנועות הידיים המוגזמות, ההשוואה לשפעת עונתית והזלזול באינטלגנציה של הצופים. שרון גל ביקש להתחיל את הקרב שהובטח לצופים עם תחילת התכנית, וזכה לתגובה עיתונאית הולמת של נדב אייל, שביקש בחיוך נבוך לא להתעמת עם הפרופסור, אך לבסוף הסכים פשוט להסביר בפעם המיליון את ההבדלים המהותיים בין נגיף הקורונה לשפעת עונתית.

עוד בוואלה!

עינוי סיני לצופה: אמיר שיקר עד הרגע האחרון, דנית לא התנערה מהסיוט

לכתבה המלאה
לא בא להמר או לבדר אלא לתת עובדות. נדב איל(צילום: צילום מסך, רשת 13)

בסיום ההסבר של אייל, לס פונה למצלמה ואומר: "הוא מטעה את הציבור". תחשבו כמה זה מעליב לבוא למקום העבודה שלך, בו אתה מבצע את עבודתך בצורה נאמנה במשך שנים, ולמצוא בכסא לידך מישהו שהבוס שלך הביא רק כדי להגיד שאתה משקר אחרי כל דבר שאתה אומר. היה עצוב לראות את נדב אייל, כפי שהיה עצוב לראות את יואב אבן מתמודד עם נוכחותו הרעילה של לס באולפן חדשות 12 בשבוע שעבר. לא מגיע להם להתמודד עם ההטרלה הזאת בשם הרייטינג.

עיתונאי הבריאות אינם רופאים, כל תפקידם הוא לדווח על המציאות. לדווח על כך שבארה"ב חצו את רף ה-110 אלף מתים זו לא היסטריה, לדווח על כך שבברזיל המספרים מתקרבים ל-37 אלף מתים זו לא הטעיה ובטח שלהגיד "אני לא יודע" לשאלה אם עומד לפרוץ גל שני בישראל זו לא זריעת אימה. מצד שני, להביא מישהו לאולפן שמזלזל באופן מובהק בעובדות זה חסר אחריות כמו שזה לא מקצועי. הציבור מבולבל מספיק, טרוד מספיק וזועם מספיק בלי מישהו שיבוא ויגיד להם שכולם משקרים להם, כולל כמה מהעיתונאים הטובים שעוד נשארו לנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully