(בסרטון: הצצה ל"חשיפה" שתשודר הערב)
הרגעים שבהם חיים אתגר יכול לצאת מדעתו הם הרגעים שהנוכלים שאותם הוא מנסה לתפוס, בורחים לו מתחת לאף. "זה קרה לנו לפני שנה בערך", הוא נזכר. "הגענו למוסך בחיפה שמנהליו רימו את הלקוחות וגבו מחירים מופקעים, אבל כשהגענו לשם לא הצלחנו לתפוס את האנשים. הם פשוט ברחו משם. מבחינתי זה הדבר הכי מרגיז בעולם. זה תסכל אותי בצורה מטורפת. יצאתי אחר כך לחופשה ולא הצלחתי להירגע כל החופשה. כעסתי על עצמי על האופן שבו הגענו וניגשנו אליהם. רצינו להטיח בפניהם הכול, להציג להם את כל העדויות, לחשוף את כל הסרטונים שצילמנו, אבל אי אפשר היה כי הם פשוט נמלטו משם".
ואתה לא מפחד לחטוף מכות?
"ממש לא. אני לא שם. אני לא חי את זה, לא מרגיש את זה, וזה לא נמצא במחשבה שלי. זה לא קיים אצלי, לא יודע למה. כמובן שהמערכת שלנו וגם אני אישית חוטפים איומים, הייתי גם מאובטח לפני כחודשיים בגלל התחקיר על הרב שאול אלקריב, אבל יש בעבודה הזו שליחות וזה חלק מהמקצוע. בכל מקרה, זה לא מציק לי ולא מלחיץ אותי. יותר מלחיץ אותי שאותו נוכל או מתחזה יברח ולא נוכל לנהל איתו את הדיון הזה".
אבל גם ככה הדיונים האלו תמיד מתמצים בצעקות ובבלגן.
"לא בהכרח. חלק מהאנשים בהחלט מדברים, מסבירים את עצמם, מכים על חטא, אפילו משקרים. זה מאפשר לנו להציג לאנשים האלו את כל הממצאים שלנו. חלק מהפעמים אתה גם רואה איך הקורבן מגיע לפגוש את הנוכל או המתחזה, והם פשוט לא סופרים את הקורבן. הם מנפנפים אותו כאילו הוא לא שם".
חיים אתגר הוא אחד העיתונאים והמגישים העסוקים ביותר בישראל. בשלוש השנים האחרונות הוא מגיש בקשת 12 את "המתחזים", בשנתיים האחרונות - את "יצאת צדיק" לאחר פרישת המנחה חיים הכט, ובשנה האחרונה גם את תכנית התחקירים "חשיפה", שבה הוא חושף סיפורים שטרם סופרו על דמויות מוכרות. הערב (21:15, קשת 12) ישודר ב"חשיפה" תחקיר על משפחה שמיררה את חייהם של משפחת רפאלי.
"לפני כמה חודשים נפגשתי עם אחד מבני משפחת רפאלי שסיפר לי סיפור חריג מאוד", אמר אתגר. "הוא סיפר שבתקופה האחרונה הם נמצאים בתוך מסכת של הטרדות והכפשות, שהתחילה למעשה מסכסוך עם משפחה ששוכרת מהם דירה במגדל יוקרה ומסרבת לשלם. יצאנו איתם למסע מטורף וגילינו איזה סיוט הם עברו. מצאנו קורבנות נוספים של אותה משפחה. ובעצם, מה שהתחיל מסכסוך קטן הפך לסאגה של איומים, הכפשות וחלוקת פליירים נגד משפחת רפאלי. אתה תופס את הראש ולא מאמין. אתה לא מבין איך הם נקלעו לסיטואציה הזו ואיך זה תפח למימדים האלו. מסתבר שזו משפחה ששוכרת דירות ומפסיקה לשלם. בעל הדירה מוצא את עצמו בתוך סבך פתלתל של התנהגות מוזרה. אצל משפחת רפאלי זה הפך פשוט לסיוט. גם אנחנו במערכת התוכנית חטפנו הכפשות ואיומים, אגב".
בין שלל התחקירים והתוכניות שהוביל אתגר בתקופה האחרונה, הצליח פרק אחד ב"מתחזים" לטלטל מדינה שלמה: הפרק על שי בנבנישתי ולורין מיכאלי. למי שפספס, לורין מיכאלי, נשואה ואם לשלושה מראשון לציון, נחשפה כמי שהתחזתה לגבר בשם שי בנבנישתי והצליחה להפיל ברשתה נשים תמימות שהתאהבו בה (בו) בלי שפגשו אותו מעולם. היא הצליחה לשנות את קולה לקול גברי, ניהלה עם אותן נשים רומנים וירטואליים שחלקם נמשכו חודשים ואף שנים, העניקה להן מתנות - והכול תוך התחזות לגבר.
"לא צפיתי את הטירוף סביב הפרק על לורין", מודה אתגר. "הבנתי שזה סיפור משוגע, אבל מגיעות אלינו כאלה כמויות מטורפות של סיפורים משוגעים, שלא קלטתי שדווקא זה יהיה סיפור חריג עד כדי כך. בהרבה מקרים אנחנו מעבירים ל'קשת' פרקים לצפייה לפני השידור ואנשים יוצאים ותופסים את הראש. לא ידענו שדווקא זה יתפוס ככה. יש כמה הסברים לכך: קודם כל, הפרומו היה מאוד חזק אז אנשים באו לצפות. בנוסף, האלמנט המפתיע והבלתי נתפס שבסוף לורין נמצאת שם במרכז טלטל לאנשים את העולם. דבר שלישי הוא המניע. אנשים התחרפנו. הם לא הבינו מה המניע שלה. אין פה הרי מניע של מין או של כסף".
אז מה המניע שלה?
"אני לא פסיכולוג ומה שאגיד זו פרשנות אישית שלי, זו ספקולציה. יש אנשים שאלמנט השליטה באחרים מאד מספק אותם וזה מה שמניע אותם. יש בהם רצון לכוח, לעוצמה, לנווט אחרים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בדבר כזה. זה קצת כמו הסיפור של 'מקימי אינדיג' (הכינוי של האישה שהונתה את שרון גל ואריק סיני), שחיפשה בסך הכול אולי קצת אקשן בחיים, קצת עניין, קצת תחושה של חיים אחרים. הרי כשזה כסף או מין, המניע ברור. כשאין מניע, זה יכול לשגע אותך".
נשארו כמה שאלות פתוחות בעקבות הפרק על לורין.
"שמע, כשמספרים סיפור, חלק מהפרטים לא נחשפים. לחלק מהשאלות יש תשובות פשוטות מאוד, אבל אי אפשר לפרסם אותן מסיבות שקשורות לחסינות עיתונאית ולעניינים אחרים. יש אנשים אחרים שמעורבים בכך ולכן אי אפשר לחשוף הכול. אנחנו יודעים הכול, יש לנו תשובות לכל דבר, אבל אי אפשר לספר הכול".
לא מן הנמנע שלורין סובלת מבעיה נפשית או רגשית כלשהי. יש לה גם שלושה ילדים שבטח חווים חוויה לא נעימה לאור הסיטואציה. אתם שוקלים גם את השיקולים האלו לפני שידור פרק שלם עליה?
"אנחנו מנסים תמיד לעשות את זה בצורה הכי הגונה שאפשר. בראש ובראשונה אנחנו זוכרים את הקורבנות ורוצים לעצור את התופעה. ברור שבפרסום כזה יש צדדים אחרים, אבל אנחנו בצד של הקורבנות ושל הציבור".
גם ב'מתחזים' וגם ב'יצאת צדיק' אתה חושף במערומיהם אנשים שפגעו באנשים אחרים, אבל בסופו של דבר מדובר בדגים קטנים, לא בנוכלים או בתאגידי ענק שעושים עוול להמוני אנשים. לא צריך להפנות אליהם אולי את המשאבים?
"אני מכיר את הביקורת הזו. מי שכותבים אותה הם אנשים שלא היו קורבן וקל להם לכעוס עלינו. אני לא אחראי על כל העוולות העולמיות, אני מנסה לסייע בדבר אחד. כמי שנפל קורבן למתחזה שבסופו של דבר נכנס לכלא על כך, הלוואי והייתה תכנית שהייתה חושפת בפניי את האדם הזה בזמן, לפני שהוא הונה אותי. אם הייתי נחשף למעלליו, הייתי יודע. צריך לקבל את זה שכל אחד עושה מה שהוא מוצא לנכון ומה שחשוב לו. למה אני לא מתעסק עם שחיתות בספורט? כי אני לא מתעסק בזה. אני מתעסק עם מתחזים ונוכלים. זה מה שאני עושה. זו הבחירה שלי. יש מעט אנשים שמתעסקים בזה, ובמקביל יש אנשים שמתעסקים בתחקירים מסוג אחר. לכולם יש מקום".
אז מה למדת מהתכניות האלו שעוסקות בנוכלים, מתחזים ואנשים רעים? איבדת אמון בבני אדם?
"אגיד את המובן מאליו: העולם קשוח ואכזר מאוד. אנשים הם קשים מואד. לא איבדתי אמון בבני אדם, אבל החשדנות היא לא תכונה בלתי נצרכת למציאות של היום. אנחנו נחשפים לסיפורים איומים ונוראיים. אני מקבל לפייסבוק והאינסטגרם האישי שלי עשרות הודעות ביום עם סיפורים איומים. לפעמים אין לי איך לעזור להם. זו מציאות קשה מאוד שאני חי איתה. אני ממש לוקח את זה ללב. זו מציאות של המון רוע, אי צדק, נפגעים, אנשים שעולמם חרב עליהם. אני מרגיש נורא אחרי שאני כותב לאנשים שאני לא יכול לעזור להם".
ומה הלאה? מה השאיפות המקצועיות שלך?
"אני רוצה להמשיך עם זה. הייתי שמח להרחיב את העניין כי יש המון עוולות ואין לי איך לסייע להם. אולי צריך לחשוב על להרחיב את הז'אנר הטלוויזיוני, כי יש המון אנשים שאני לא יכול לעזור להם ובמקביל יש כל כך הרבה אנשים שצריכים עזרה. אגב, גם בסיפור של משפחת רפאלי, אם נצליח להזהיר את הציבור בעובדה שיש אנשים שמסתובבים ועושים עוול לבעל נכס, עשינו את שלנו. זו אחת מהשאיפות שלי. אני רוצה להמשיך להביא סיפורים אנושיים ומיוחדים, אין לי איזו שאיפת-על".
בעבר גם היית שחקן. אתה מתגעגע למשחק?
(צוחק) "ממש לא. קצת מטורף שהייתי חלק מזה הרבה שנים. זה נראה לי תחום קריירה אחר, שונה, מרוחק ממני. יש לי לפעמים חלום שאני עולה על במה ואני לא זוכר את הטקסט וזה ממש מציק לי. זה רחוק ממני מאוד".
מה אתה אומר על המצב של הקולגות שלך בחדשות 13 שנאבקים בהנהלה ועומדים לפני קיצוץ מאסיבי?
"אני מעדיף לא להיכנס לזה".
ואיך זה מרגיש להיות עיתונאי ימני? לא שומעים אותך מדבר הרבה על פוליטיקה.
"יש דברים שאני מאופק יותר. אני לא נכנס לקרבות טוויטר. יש לי מה לומר אבל אני לא רוצה שתשומת הלב תופנה לדברים אחרים. מה שאני עושה מספיק חשוב בעיני. גם כשאתה כותב משהו בטוויטר ומנסח אותו בצורה מעודנת, אתה לא יכול לצאת מזה טוב. זה בזבוז של אנרגיה".
ואתה גם אבא יחסית טרי למיכאלה בת השנה וחצי. האבהות שינתה אותך?
"קודם כל, עברתי די מהר מלהיות רווק לנשוי ולבעל משפחה. נכנסי למקום של מחויבות אחרת, סדר יום אחר, זה נחמד וכיף. אני כל הזמן לומד דברים חדשים. אני מאוד רוצה לבלות עם מיכאלה כמה שיותר זמן. הכול עדיין ראשוני גם עבורי כאבא וגם עבורה כילדה שמגלה כל פעם משהו חדש בעולם. זה כמובן גורם לי גם לחשוב על העובדה שכולנו בני חלוף. הפכתי להיות אבא בגיל יחסית מבוגר, ולכן זה גורם לי לחשוב על כך שאני רוצה להישאר בריא ובמצב הכי טוב כדי לבלות איתה כמה שיותר שנים".
