(בסרטון: אלינה מספרת על ילדותה בצל אלימות במשפחה)
שבוע הישרדות ב' היה צהוב כרגיל, לא שאני מתלוננת. למעשה אפשר לקרוא לו רשמית "שבוע ההגזמות" מלא באירועים שנופחו מעבר לכל פרופורציה ופרומואים שגרמו לך לחשוב שקרה משהו שמינימום יצית מלחמת אזרחים בישראל.
הגזמה מספר 1 קרתה כבר במועצת השבט המוזרה בהסטוריה, שבה לליטל ואלינה לא הייתה זכות הצבעה, לקוז'י, אסי וישראל הייתה חסינות, ולקוז'י גם הייתה הצבעה כפולה. אז שני הקולות של קוז'י הלכו לליטל, שני הקולות של אסי וישראל הלכו לסמיון ועדי ביטי הייתה אמורה לשבור שיוויון. עד הרגע האחרון חשבתי שהיא תהיה חכמה פעם אחת במשחק הזה ותבחר להשאיר את סמיון. אבל לא. היא בחרה להקריב את עצמה על מזבח החברות הדמיונית בינה לבין אלינה שהדיחה אותה ועל הדרך גם, למה לא - לתמוך במי שהתעלל בה, לא ספר אותה ובעט בה החוצה, להיכנס לדו-קרב עם סמיון, להפסיד, וללכת לווילה לאכול טחינה חודש שלם. בתיאבון שיהיה.
אז סמיון בבקתה, וקן הצרעות של אנטינג שוב מנצח - אסי, ישראל, ליטל ואלינה, המצטרפת האחרונה לברית ה"עמך", איך שהם קוראים לעצמם כדי להדגיש כמה שהם אמיתיים ובני אדם לעומת ירדן, עידן, וקוז'י שנחשבים "נעלים ומתנשאים" צבועים ולא מוסריים. אמיתיים בתחת שלי. אין האשמה אחת שהם זרקו החוצה שלא מתארת בדיוק אותם ואת מעשיהם. ואני עוד צריכה לשמוע את ליטל מסבירה ש"דרך ארץ זה הכי חשוב", כשהיא האחרונה שיכולה לדבר על דרך ארץ, או גם על התהפכויות - אם כבר מזכירים את מערכת היחסים המחודשת בינה לבין ישראל, מלך מוכרי המשימות והראשון לשמו, דבר שהשבט תמיד מצליח לשכוח תוך כדי האשמות נמרצות כלפי סמיון על בגידה במולדת. לחמישתם יחד יש מודעות עצמית של כרית נוי, אחרת אי אפשר להסביר איך הם ממשיכים לזרוק אבנים בעודם יושבים באחושרמטה בית של זכוכית.
הגזמה 2 היא החברות המוזרה בין ליטל לאלינה. אם כל אחת מהן הייתה מוגזמת בנפרד, עכשיו השלם הוא הרבה יותר מסך חלקיו, ולא בקטע טוב. למעשה אם הייתה דרך שבה ליטל יכולה להפוך ליותר בלתי, זה קרה ב"חברות" הזו, שמבוססת על המכנה המשותף הנמוך ביותר שקיים - חוסר ברירה ובדידות. תכל'ס, אני לא רואה שום הבדל בין בין זה לבין ריבאונד מביך אחרי פרידה קשה. פשוט ב"הישרדות" אין סמים משני תודעה שיכולים לתרץ את הבחירה הזאת, והרגע הזה בבוקר שבו את מגלה עם מי בילית את הלילה וחומקת מהמיטה על קצות האצבעות, מבוזה ועם הבגדים של אתמול, צפוי לקרות רק בעוד חודשיים.
חייבים לדבר גם על הגזמה מספר 3 - בני ברוכים וה"אמירה הקשה" שלו. מה בסך הכל נאמר? שליטל תמימה לחשוב שאלינה תישאר חברה שלה גם אחרי התוכנית. נכון, היה שם רמז קטן לעובדה שאלינה והיא לא שייכות לאותו חוג חברתי וכולם נורא הזדעזעו מה"גזענות", אבל שכחו שאלינה כמעט הקיאה ממש לפני ימים מספר כשאסי אמר שהומואים לא יכולים לשחק כדורגל מקצועי כי אפרנטלי הם ינסו לקפוץ עליו מאחורה בשנייה שיתכופף לשרוך נעליים, ושליטל סמדג'ה היא הראשונה לבדל ולהפריד בין סוגי אנשים ועולמות, הרי חצי מהשיח שלה בורר את ה"בשאלות" מהמתנשאים. בני צודק - אלינה הולכת לעשות את ה-walk of shame בבגדי ליל אמש המיוזעים, בשנייה שהיא נוחתת בתל אביב.
הגזמה מספר 4 היא התגובה הקשה לאמירה של קוז'י, שכמובן הוצאה מההקשר לחלוטין, כרגיל, והפכה, במקום הטיעון הרציונלי שהייתה, כביכול להפגנה של חוסר רגישות כלפי נשים מוכות. כזה קשקוש. קוז'י בסך הכל אמר לאלינה שהוא לא מצליח להבין איך היא בוחרת לתמוך במי שנתן לה רק כאפות, ואיך במקום לעשות בחירה שתיתן לה כוח, היא הורידה ראש וחזרה לעוד. הוא קרא לזה "תסמונת האישה המוכה", והחבורה כמובן ערבבה הכל כדי להפוך את זה נגדו. לא כי אכפת להם מנשים כאלה או אחרות, אלא זה מפלטם האחד של אנשים שפשוט לא מסוגלים להיות ענייניים.
אבל אני רוצה בכל זאת להתמקד בכוונה שלו, אז בואו נקרא לזה תסמונת סטוקהולם - אדם שמפתח קשר והזדהות אידאולוגית עם האנשים שהתעללו בו - תסמונת שבה נוצרים אצל שבויים רגשות חיוביים כלפי מי שפוגע בהם. גם מתאים. חבל שבמקום להקשיב ולתקן היא החליטה לצלול עוד יותר עמוק בחור התולעת, והלכה להתקרבן אצל החבר'ה עבור מילות נחמה ריקות. ואם זה לא מוכיח את הטענה שלו, אני לא יודעת מה כן
הגזמה מספר 5, ואולי הגדולה שבהן, היא סמיון, שמעז להפסיד לליטל ומודח סופית מהמשחק. אין לי מה להגיד על זה. פשוט אכזבה. מילא שסמיון כבר לא יהיה שם לשעשע אותי, אלא שבנוסף אני צריכה להמשיך לסבול את סמדג'ה 2.0, בגרסת בטא מלאת באגים אך זחוחה. וכך הולך שבט אנטינג למועצת שבט, כשבאופן טבעי קוז'י מועמד פה אחד להדחה. אבל מה - ירדן מחליקה לו פסלון חסינות. או שלא? עדיין לא ברור. מה שחשוב שהשבט חושב שכן, והוא לא מאשר ולא מכחיש. אגב, אם אין לו כלום - זה פשוט מהלך גאוני. זה מטריף אותם, כמובן, כי חסינות שלו אומרת שגם אם כולם ירשמו את השם שלו והוא ירשום שם אחד בלבד - השם הזה יודח.
האנשים הטובים והישרים ביותר בפיליפינים, סליחה - בעולם כולו, מיד נכנסים לאמוק, מנסים לחטט לו בתיק כדי לגנוב את הפסלון, שוקלים לעקוב אחריו ביערות כדי לראות איפה הוא מחביא אותו, וישראל, ההגון מכולם, אף מציע שליטל תיתן ראסיה בצלע ימין של קוז'י בעוד הוא גונב את הפסלון מכיסו השמאלי. כי יש לו ניסיון בכיוס, לטענתו. וואלה, באמת מזמן לא שמענו על איך פעם הוא ישן שני לילות על ספסל בפארק.
כן כן, אלה הם מעשיהם של אנשים טובים, ספורטיביים וישרים - ממש אור לגויים, מלח הארץ - מירי רגב צריכה להרים להם זום ולהזמין אותם להדלקת משואה בהר הרצל בשנה הבאה, ובינתיים לגייס אותם ליחידת חינוך מיוחדת מטעם קבינט הקורונה. שיצטרפו לבית הספר של החופש הגדול ויעזרו לחנך את הנוער המדוכא - ליטל תהיה מורה לעברית ודרך ארץ, ישראל ילמד אותם נאמנות ופריצת מנעולים, אלינה תעביר שיעורי מחויבות ודמעות תנין, ואסי יהיה אחראי על שיעורי ג'נדר והסברה לסובלנות. זהו, נפתרו הבעיות שלנו.