וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"קוקוריקו" של עומר אדם ועדן בן זקן: תגידו מה מה מה מה זה הקשקוש הזה

3.7.2020 / 7:54

שיתוף הפעולה המדובר של עומר אדם ועדן בן זקן הוא לא שיר, אלא בדיחה פרטית. וגם: הפרויקט המוזיקלי הנשי המושלם להאזנה לרגל התפרצות הגל השני

עריכה: ניר חן

עומר אדם ועדן בן זקן - "קוקוריקו"

זה מתחיל בקול תרועה, עם חצוצרה אלגנטית. לקראת אווירת מערבון, הנשיפה רומזת על רומנטיקה, על דרמה, על אקשן. מכאן זה מידרדר. בסלט הדימויים שנכלל בתוך מה שמכונה "הסינגל החדש של עומר אדם ועדן בן זקן", גם זאת מטאפורה לשיר כולו: תנאי הפתיחה מבטיחים הרבה מאוד, התוצאה - ככה-ככה.

אז מהו בעצם "קוקוריקו"? לא לגמרי ברור. זה כביכול שיר אהבה, שקופץ לארבע-חמש שפות במבטא ישראלי, שקורץ ל"טוי" של נטע ברזילי, שפתאום קופצת בו משום מקום תרנגולת, שבקליפ שלו מתחפשים למקסיקנים, ערבים, ו... שוב תרנגולות. מה הסיבה לכך? גם זה לא ברור. במסיבת התחפושות של אדם ובן זקן זה גם לא ממש משנה. מבחינה הזאת, הקליפ והשיר מאוד דומים: שניהם מרגישים כאילו השניים פשוט הגיעו לאולפן/לוקיישן, ועשו פשוט מה שנראה להם מצחיק.

ההפקה מסביב דווקא יעילה, אם כי גם היפראקטיבית, ונאלצת להקיף טקסט שהוא כולו מקושקש לחלוטין, בנוהל: "אין מילים - תרקדו". כל כך זרקו על העניין הזה שהפזמון כולל את השורות: "תגידי מה מה מה מה/ תגידי מה מה מה מה" והבית כולל שורה כמו "יאללה טיק טוק מי אמור". זה מעבר למגוחך: אפילו לא ניסיתם.

עומר אדם, האיש והמהפכה של השמחה, רגיל לפזר דאחקות בשירים שלו. גם עדן בן זקן עושה את זה לא מעט. במדינה שבה זמרים חלולים לוקחים את עצמם ברצינות כה רבה - עצם הנוכחות שלהם מרעננת. אבל שניהם קרובים למקום שבו העניין הזה ממצה את עצמו. בפרט אדם, שמאז "שני משוגעים" עוד לא הוציא סינגל באותה רמה. אם שני הזמרים המצליחים ביותר בישראל נפגשים, לא עדיף כבר להוציא משהו טיפה יותר רציני מאשר את הבדיחה הפרטית הזאת?

עוד בוואלה!

חסד מופלא: כבר עכשיו ברור שאסתר רדא עשתה כאן משהו מיוחד

לכתבה המלאה

אמנים שונים - מנגינות לשעת חירום

כמו שזה נראה כרגע, הקורונה לא הולכת לשום מקום. בין סגר לסגר, אנשים ממשיכים לחיות, ויש ביניהם גם מי שמנסים ליצור. הזכרנו את יומני הקורונה של ארקדי דוכין בטור הקודם, והנה פרויקט נוסף שמנסה להגיב לחיים תחת המגיפה: "מנגינות לשעת חירום", אוסף שכולל שירים של תשעה אמנים - מתוכן שמונה מוזיקאיות - כולם מאזורים שונים של האינדי הישראלי, מפולק מינמליסטי ועד רוקנרול מלוכלך.

רוב השירים מגיבים מפורשות לסגר, לעצירה של הזמן והתחבורה, לקיום הווירטואלי: האלבום נפתח עם "במציאות דבר לא זז" הניק דרייקי של נומקה (נועם סדן), ממשיך עם "טוניה" של קובארי המעולה על מה שקורה בתוך הבית כשאי אפשר לצאת לשום מקום, עובר לעדי שחם עם קלידים אפלים בשיר שנקרא "לא לצאת מהעיר" - והבנתם את העיקרון.

המציאות הקיומית המבלבלת הזאת - רותם פרימר, לשעבר מ"שלי&רותם", שמשתתפת גם היא בפרויקט תחת השם Bijoux, שרה בשיר שלה "כל מה שאני עושה זה לשבת ולתהות איזה יום היום" - כל כך מוכרת וקולעת לרגע המשונה הזה שאנחנו חיים בו. לקינוח מסתתר כאן גם קאבר עגמומי של פלורה ל"אם ננעלו", שיכול להישמע כמין תגובה לעולם שכולו סגור.

יצוינו לטובה גם שאר המשתתפים באלבום: ספיר וולך (שהוציאה אלבום בכורה מוצלח מאוד בתחילת השנה), אור זיגלבוים, טוויגי ואלה רונן, עם הפאנץ' המקורי ביותר באלבום - השורה המצחיקה "טראנסלאומיות זה כל כך פברואר 2020". בקצב הזה, לא נראה שהקאמבק של המושג הזה יגיע בקרוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully