אולי זו רק אני, אבל נדמה שבעונה הזאת של "הישרדות" המילה "איחוד" מגיעה טעונה יותר מאשר בעונות אחרות, אולי משום הפיצול בין המתמודדים, שהוא כל כך עמוק ומלא פצעים. למרות שהתכנית צולמה לפני כשנה, מועצת השבט האחרונה התכתבה היטב עם התחושות של כולנו ועם המציאות שבה אנחנו חיים, שרק הולכת ומקצינה מיום ליום. מלאת חוסר הבנה, כעס שמכוון למקומות הלא נכונים, ועם הנהגה שעסוקה באינטרסים של עצמה. גיא זוארץ, בשם ההפקה, עושה את עצמו מנסה לפשר בין השבטים אבל בעיקר מעלה מן האוב נושאים שהוא יודע שיגרמו למלחמת אזרחים, ועושה פעולות שמטרתן לשלוט בנרטיב, לטובת הרייטינג.
רגב הוד היה אמור לצאת מהמשחק, אבל הפלא ופלא - פתאום ניתנה לשבט השני הזכות להעניק חסינות לאדם שהם בוחרים. כמה נחמד. המתמרמרים צודקים, כל הסיפור הזה מסריח מהתערבות של ההפקה, אני רק לא כל כך מבינה את הכעס. מה אתם, ילדים? בכל תכנית ריאליטי יש התערבות של ההפקה ברגעים מסוימים, וטוב שכך, אחרת לא היינו צופים בה, כי היא הייתה משעממת כל כך עד שלא הייתה לנו ברירה אלא להתעסק בדברים הבאמת כואבים. אז בואו נגיד תודה שההפקה עוד לא התערבה וניתקה לנו את החשמל, וניהנה ממה שעדיין יש לנו.
בואו נניח שההפקה באמת גרמה להדחה של דוד, למרות שהם טוענים שזה מקרי. מקריות ממש מדהימה, חייבים לציין, כמעט מדהימה כמו "ההחלטה" של נאוה בוקר לפרוש ולהציל את ישראל. אולי החבורה של אסי לא שמה לב לזה מרוב ריגשי, אבל אם יש אפלייה במיקרו-קוסמוס הזה שלהם, היא לטובתם - בינתיים נראה שהם מקבלים את כל הג'וקרים במשחק, כי את סמיון וקוז'י, שחקנים לא פחות חשובים, אף אחד לא טרח לנסות להציל עם איזה "כוח עצום" פתאומי.
אפרופו כוח - אילנה אביטל, כמונו, תקועה בבידוד בעולם מסוכן שגבולותיו סגורים, אבל אותה אף אחד לא מצליח לנצח. היא שומרת הבקתה הראשונה, היא מחזיקה מעמד במשחק מתחילתו, וכבר קברה ארבעה או חמישה שומרי בקתה אחרים וניצחה איזה 700 דו-קרבים. לדעתי בהפקה היו שמחים להתערב ולגרום לה לפנות מקום בבקתה לראש רענן, ואולי ניסו, אבל אין, אי אפשר עליה. אפילו אחרי שהפסידה לקוז'י בתום שעה וחצי של משימה נוראית היא דחתה את ההצעה ללכת לוילה ולנוח שם עד תום הצילומים, ובחרה לחזור לבקתה. לבד. שוב. פשוט לא ייאמן. האישה הזאת פשוט חיה רעה.
אם כבר בהתערבויות של ההפקה עסקינן, אותי מעניין למה לא חשפו את הבגידה של אלה, ונתנו לעידן להבין את זה לבד במסיבה. לגבי המהלך עצמו, אין לי מילה רעה להגיד - מצידה זה היה מהלך חכם שגם הביא אותה לאיחוד - ולמרות שאני קצת אלרגית אליה, אני חייבת להודות שהיא מהשחקניות הטובות של העונה הזאת. אבל אם מישהו היה לוחש לקפרה שהיא אחראית להדחה של קוז'י, הם היו כותבים את השם שלה. זה היה מספק מועצה מעניינת יותר מאשר לראות את קפרה בהצבעה הכי צפויה אבר מול אנטינג אנטינג בהענקת החסינות הכי צפויה אבר, היה נראה פחות מאולץ מתרגיל החסינות המוזר, וגם היה מביא אחלה רייטינג, וכל זה בלי להפסיד את הבכי של רגב.
כמו בעולם האמיתי, המוד ההישרדותי משפיע שונה על כל אחד - יש שמפנימים וסובלים בשקט כמו רגב הוד, שהוא מספר 2 קלאסי שלא יכול לתפקד בלי מנהיג, יש שיעשו מה שצריך בשביל התוצאה בקור רוח מוחלט כמו אלה איילון, שתגידו מה שתגידו עליה אבל הבחורה לא מפחדת מכלום. עד כמה שאני יכולה לראות אין לה בכלל יותר מדי רגשות - לפעמים נדמה לי שהיא חייזר ששינן ספר לימוד בשם "התנהגות אנושית במצבים שונים". ויש כמובן את ההפך הגמור, אדם שלא מפנים דבר אלא מקיא הכל החוצה, שולטים בו בעיקר רגשות בסיסיים כמו פחד, צורך בהגנה, "נעים לי", "לא נעים לי", עייפה, רעבה, ו"יש לי פיפי" - ליטל סמדג'ה, רבותי, קבלו אותה.
בהדחה של קוז'י ראינו אותה רוקדת עם אלינה בחוסר רגישות אכזרי ומופגן. מוצדק מבחינתה, כי משום מה היא משוכנעת שקוז'י הוא אשמדאי בכבודו ובעצמו ולא פחות מזה. אבל מוצדק או לא, אני רק מנסה לדמיין כמה היא הייתה נעלבת אם ההפך היה קורה והוא היה שמח לאידה - הרי היינו שומעים כל כך הרבה זעקות על אפליה מגדרית, עדתית, ומעמדית עד שגיא לרר היה נאלץ לעשות רק אייטמים של סולחות בינה לבין השורדים במשך שבועיים שלמים.
אבל עם כל השיט שספגנו ממנה, בזמן מסיבת האיחוד היא הייתה הכי מזעזעת. גם ככה זו הייתה משימה נוראית שהיה משהו מאד משפיל במהותה - הכתר הדבילי, הבמה הענקית ובעיקר האנשים שישבו ולעסו תוך כדי. אפילו אני, שישבתי בבית והתכוונתי לאכול, לא הייתי מסוגלת לבלוע בזמן שדוד, קוז'י ואילנה עמדו שם עם כתר החנק מעל הראש.
לעניות דעתי דוד הגאה לא היה מסוגל לעמוד בהשפלה, וזו הסיבה העיקרית שבגללה הוסחה דעתו והוא היה הראשון שעזב. היו כאלה שהפסיקו לאכול עקב אי הנעימות שבסיטואציה, כמו עידן וירדן. אבל ליטל? מה פתאום - המשיכה להעלות גירה, ועוד פנתה לגיא וביקשה תוספת חריף, כי: "קיבלתי חתיכה יבשה". ג'יזס, כמה בהמה גסה אפשר להיות? זה היה כל כך דוחה שאפילו ישראל פקד עליה, "תירגעי, זריז". "מה עשיתי?" היא עוד שאלה. ברור שהיא כל הזמן חושבת שמתנשאים עליה. היא גם צודקת - מרוב שההתנהגות שלה נמוכה, קשה שלא להתנשא עליה בטעות, גם בישיבה שפופה. הכי מצחיק שבטח עוד יומיים נראה אותה מתמסכנת באיזו תוכנית טלוויזיה על העוולות שנעשו לה, ותהיו בטוחים שהתנצלות לא נשמע ממנה, לא משנה מה.
למה? כי במציאות של ליטל אין דבר כזה סיטואציה שבה היא הטועה, ובטח שלא הפוגעת - בחוויה שלה היא לא מסוגלת לפגוע גם אם תכה הכי חזק שהיא יכולה, כי לכולם יש יותר מזל ממנה, ותחושת הקיפוח והקורבנות כל כך טבועה בה עד שאין לה את היכולת לראות, אפילו בדיעבד, את הקשר בין ההתנהגות המקולקלת שלה ליחס שהיא מקבלת מהסביבה. עד היום לא הבינה שהסיבה שלא באו לנחם אותה כשהיא בכתה זה כי כל אחד מהאנשים שהיא מאשימה כבר נכווה ממנה לפחות פעם אחת לפני כן - כי לנסות לדבר בהיגיון עם ליטל זה כמו הקאה ראשונה מאלכוהול - קורה פעם אחת ולומדים.
אבל זהו, זה נגמר. הקלפים נטרפו ושבוע האיחוד החל. שבט טונדו החדש כולל את ירדן, עידן, קוז'יקרו, אלינה, אסי, ישראל, ליטל, אלה, רגב ובני ברוכים שאלוהים יודע מה הוא עדיין עושה שם. עכשיו נראה מה יקרה שם, כשכל אחד נלחם בשביל עצמו, כמה זמן עוד יחזיקו חברויות שנוצרו למטרות ברית מספרית, מי אנשים טובים ומי רק טובים כשנוח להם. אבל העיקר שכולם ביחד תחת מחסה אחד, כי כמו שאילנה אומרת, הבדידות יכולה להרוג אנשים.