יש גזענות כלפי בדואים כל השנה. קל להפיל הכול על רוי בוי במקום להביט במראה

(בסרטון: רוי בוי מתנצל על סרטון הבדואים הגזעני)

הדבר המזעזע ביותר בסרטון "האכלת הבדואים" הוא העובדה שביסודו מדובר בהפעלה לילדים. בין אם התכוון לכך רוי בוי ובין אם לא, המשמעות, המסר החבוי, הוא מחליא: כך מתנהגים לילדים עניים, עם תרבות אחרת, ביישובים נעדרי תשתיות - כמו לחיות בספארי שצריך להאכיל. כשמסתבר שעומד מאחוריו אדם שמפעיל ילדים לפרנסתו, ובהצלחה, קשה שלא לתפוס את הראש ולתהות איך לא הבין זאת.

אבל עם כל הכבוד לכוכב הילדים - שהתנצל פעמיים על הסרטון הנוראי הזה - יש דברים שלא מתקיימים בלי הקשר, בלי עולם שבו מסר כזה עשוי לצמוח. סרטון כזה לא יכול היה להצטלם לו הגזענות ביחס למגזר הבדואי לא הייתה רווחת בכל הדרגים, ולו מדינת ישראל לא הייתה מזניחה את האוכלוסייה הזאת לאורך שנים. שלל הגינויים לרוי בוי מאפשרים לרבים לצקצק, להגיד "והיה מחננו טהור" ולסיים את הסיפור כאילו היה איזו אפיזודה חולפת. כמה נוח שיש מישהו שאפשר להפיל עליו את כל מה שאנחנו לא אוהבים לראות במראה.

"רוי בוי" לא אחראי לגזענות כלפי בדואים, והוא בוודאי לא המפיץ המשמעותי ביותר שלה. מה נגיד על בצלאל סמוטריץ', לא מזמן שר בממשלת ישראל, שלפני חודש בלבד התייחס לריבוי הטבעי במגזר הבדואי במונחים של "פצצה" שאותה צריך "לנטרל". זה סתם ציטוט אקראי של דמות בכירה מהתקופה האחרונה, קדמו לסמוטריץ' ויהיו אחריו עוד אחרים. אני אפילו לא בטוח שהוא עורר סערה ציבורית כמו הסרטון של "רוי בוי".

וכאן נכנס תפקיד התקשורת המצקצקת, שנוהגת לדווח על האוכלוסיה הבדואית כמעט אך ורק בהקשרים שליליים כמו פשיעה ועימותים כאלה ואחרים עם יהודים, תוך שימוש בדימויים כמו "מערב פרוע" - וכמעט ללא הקשיים האובייקטיבים שמדינת ישראל מציבה בפניה. כמה כתבות שודרו השנה על מצב מערכת החינוך בכפרים הלא מוכרים, על המאבק נגד הריסות בתים או אפילו על ההתמודדות עם הקורונה - לעומת תיעוד של בדואים בהקשרים שליליים, או עיסוק בתופעות רווחה במגזרים אחרים? לא מספיק.

לתקשורת, אם כן, יש חלק בעיצוב הדימוי שמאפשר מבט יהיר מלמעלה על המגזר הבדואי. אני מעז להגיד בזהירות שכבודה של האוכלוסייה לא מעסיק את התקשורת במיוחד גם בפרשת רוי בוי. אולי תעיד על כך יותר מכל העובדה שמהר מאוד הדיון גלש להקשרים אחרים: אמנון לוי, שהעיד שהזדעזע מהסרטון, בחר לשוחח עליו דווקא עם ג'ודי ניר מוזס כדי לנהל שיחה פנים-ישראלית על העוול כביכול שנעשה או לא לרוי בוי בתהליך השיימינג, ולא, נניח, עם דובר בדואי כלשהו. אלו הופיעו אמנם במהדורה, אך רק בהקלטות קצרות. אפילו כשהם-הם הנושא, ההזדמנות שלהם להשמיע את עמדתם היא קטנה ושולית.

אחרי כל זה התקשורת תוכל להמשיך הלאה, ותסמן לעצמה שהתעסקה השבוע בנושא הבדואים. כולנו נשכח מהגזענות והאפליה עד הפעם הבאה שנגלה פליטת פה של ידוען. כנראה שגם אז לא נצליח להביט בכנות במראה, או לעשות חשבון נפש.