(בסרטון למעלה: ארז טל כפי שתועד בסרט של התאגיד על האירוויזיון)
שאלה על אלף שקלים, בבקשה: מה מהבאים שודר אמש בערוץ 12?
א. בדיקה של חברת החדשות בנוגע לשאלה הבוערת היכן יש יותר סוכר, בלימון או בפלפל.
ב. פרומו לעימות מיותר נוסף על עוצמות המגיפה בין המופע של יורם לס לפרופ' גליה רהב, שיושבת איתו באולפנים בחודשים האחרונים אך לעומתו אשכרה אחראית על טיפול בחולים שנדבקו בנגיף.
ג. גרסה מחודשת של שעשועון עבר שמציג פנטזיה של השגת כסף קל בתמורה לכמה שאלות טריוויה בשיאה של מצוקה כלכלית לאומית, מהחמורות בתולדות המדינה.
ד. כל התשובות נכונות, כמובן. לא צריך 50-50, גם לא חבר טלפוני. סופי.
המצב כל כך עגום בחוץ, ומעולם לא היה ברור כל כך תפקידה של הטלוויזיה כזרוע שמספקת לציבור לחם ושעשועים, מסיחה את הדעת ממה שחשוב, מטמטמת את המחשבה, דואגת למשחקים ועימותים וכל דבר שנוכל רק להעסיק בו את עצמנו, או למצער לנחם, שכבר ברור לכל שישראל הולכת לסגר נוסף.
אחד הטריקים שהערוצים השונים שולפים שוב ושוב כנחמה הוא החזרה למסך של תכניות עבר אהובות. כך שבו לחיינו "זהו זה", "קומדי סטור", ו"לא נפסיק לשיר", מוצרים שלא היו תמיד אפויים על הסוף, ונועדו לספק יותר נוסטלגיה מאשר כל דבר אחר, געגועים לימים של יותר מטוסים ופחות מטושים.
וכך הוחזרה לה אמש גם "מי רוצה להיות מיליונר" (קשת 12), הפעם עם ארז טל הזחוח בחזית, אדם שכבר עשה דרך במשחקים טלוויזיוניים על פרסים, כסף אמיתי או מדומיין ("2025", "הכספת"). שעשועונים זה נחמד, אינטראקטיבי ומחניף לחובבי הטריוויה, בעיקר אם משלבים בו דמויות מוכרות. רק לא לגמרי ברור לי: זה באמת הזמן הנכון לשדר משחק שמהמר על כסף? להציג התלבטות בין פרישה עם סכום בטוח להימור על השאלה הבאה, כשאנשים צריכים לבחון בקפידה כל הוצאה? להתעקש מולם: זה סופי? אתה בטוח?
תכניות הריאליטי, השעשועונים ותחרויות השירה נמצאים בנחיתות אכזרית כרגע מול החדשות, ומפסידים בכל קרב. כל מי שמוכר חלומות כרגע חשוד אוטומטית בהונאה של הציבור, עד שיוכח אחרת. היטיב לחשוף את הפער בין הטלוויזיה למציאות דווקא אייל קיציס, במבזק הקצרצר של ארץ נהדרת בין המהדורה לתכנית, שהבטיח בלוח השידורים גם משדרים כמו "מי רוצה לסגור מסעדה" (המטבח המנצח) ו"מי רוצה להופיע בפני אולם ריק" (בית הספר למוזיקה). העקיצה הקטנה הזאת כלפי הקולגות היה רגע נדיר של אמת על המסך.
החגיגה לא יצאה לדרך לפני שהוצמד לה פתיח שמתאר מורשת אדירה, הופעת אורח של יורם ארבל, טקס העברת שרביט ואפילו הענקת גביע. גם זה מעצבן: אפשר לחשוב איזו מיתולוגיה קמה כאן לתחייה. בסך הכל שעשועון מצליח בעיצוב שנראה ב-2020 מכוער יותר מבזמן אמת, ועם כמה התאמות הכרחיות לעידן של טלפונים חכמים. כמה מלא בחשיבות העצמית, כמה חצוף: מול מגיפה היסטורית וכל מה שמתחולל כרגע בחוץ, אתם בטוחים שזה לא קצת יומרני להציג את עצמכם כאיזה רגע משמעותי בזמן? אולי טלוויזיה טיפה פחות יומרנית ויותר כנה הייתה יכולה לדבר אל הציבור יותר?
לרגע פקפקתי בעצמי. חשבתי שאני מגזים. אולי זה דווקא יהיה נחמד. נענה על כמה שאלות קלות, נשבור את הראש מול הקשות, לי בבית יש סמארטפון ואינטרנט ואין לי בעיה לגגל. אבל השאלה הראשונה בגרסת 2020 של התכנית הוציאה לי את החשק מיד, ואחריה כבר לא היה לי ספק שמדובר ביוזמה חסרת לב. "מה פירוש ראשי התיבות חל"ת", שאלו ב"מי רוצה להיות מיליונר" - שאלה על 100 שקלים. עד כדי כך זול כנראה כבודו של הציבור.