העונה מבאסת, והפרק היה מדכא. גם ככה אני מרגישה כמו כלב נטול תחושת זמן שסגרו אותו בבית לחכות שיחזרו להוציא אותו לטיול, בלי לדעת מתי זה יקרה ואם בכלל. אני חנוקה כמו שמיכת פוך בשקית ואקום שזרקו בלמעלה של הארון. ובינתיים, במקום לקבל "הישרדות" במיטבה, אני נאלצת לסנדל את עצמי לספה ארבעה ערבים בשבוע כדי לכתוב טור אחד. אין לי ברירה, כי הרי לכל פרק בפני עצמו אין עלילה, והפרקים נמדדים כמו פיצה מטר - הפרק של אמש נחתך אשכרה באמצע משפט. גיא שאל "מי השורד שהכי צריך מקלחת?" (בטוח בני) ואפילו בלי אות סיום עברנו לאולפן "הצינור".
לא הבנתי את ההיגיון, אבל תכל'ס, מה הטעם לחפש היגיון בעולם שבו בני ברוכים מדיח את קוז'י? משימת הדו-קרב הייתה פשוט עינוי. כבר בהתחלה היה אפשר לראות שקוז'י לא במיטבו. אולי בגלל הקורה הצרה ורגליו הענקיות, ואולי סתם כי היה לו יום רע, אבל הוא התנדנד מהרגע הראשון, ותפילותיי לא נענו (בגלל שזה לא שידור חי, לא כי אין אלוהים, חלילה). כהרגלו הוא הפסיד בספורטיביות, אמר לכולם יפה שלום ובהצלחה, כולל לגברת אני-בלונדינית-ודוגמנית ולמר ישנתי-ברחוב-ומשום-כך-פיתחתי-צחוק-של-עז, שהתקשה עד הרגע האחרון לפרגן למודח הטרי. רק בסוף, כשהוא היה משוכנע שהוא אכן מודח וזה לא תרגיל של ההפקה, הרשה לעצמו להפטיר שהוא "מעריך את הישירות שלו" ואפילו קם לחבק אותו. אני תוהה אם זה המקסימום של התעלות נפש שנזכה לראות מישראל העונה, או בכלל.
ואתם יודעים מה? חבל. דווקא ישראל, אם לא היה מקפיד כל כך על הקשיחות האינסופית שמלווה בדקירות בלתי פוסקות כלפי "אויביו" במשחק שהוא לוקח ברצינות גדולה מדי, יכול היה להראות לנו צדדים אחרים שאני בטוחה שקיימים בו, וכנראה דוכאו מסיבות של הישרדות (אמיתית, לא טלוויזיונית). ישראל הוא ממש לא בחור טיפש, ובתוספת היכולת המפותחת שלו לקריאת סיטואציות, הוא יכול היה להיות לא רק שורד מעולה, אלא גם חביב הקהל. חבל שהוא לא משכיל לקלוט שמה שהוא תופס כחולשות שלו הן בעצם חוזקות, ועוד יותר חבל שהוא גורם לי לרצות לשבור את הטלוויזיה כל פעם כשהוא על המסך.
בכל מקרה, המשימה של שאלות הרוב הייתה תפורה עליו, בדיוק כמו שהייתה רחוקה מסט הכישורים של ירדן. היא אמנם מקסימה, אבל החכמה החברתית שלה בועתית. בניגוד לישראל, שמבין מה עובר על אנשים (למרות שהוא משתמש בזה בצורה נוראית), היה ברור שהיא הראשונה שתיפול למים. היא תמימה מדי, ואולי בגלל שבשנים המוקדמות של חייה הייתה שקועה בספורט, האבחנות החברתיות שלה לוקות בחסר. זו לא הפעם הראשונה במשחק שבה רואים שהיא לא באמת מבינה מה קורה סביבה, ורואה הכל דרך פילטרים ורודים של אלופת עולם שחיה בלה-לה-לנד האולימפי. ירדן יודעת לזהות נקודות חולשה פיזיות בלבד, ועד עכשיו הייתה משוכנעת שהיא יכולה לנצח בלי להתלכלך - מחשבה פריבילגית של אישה פריביליגית, וזו טקטיקה שיכולה לעבוד ב"הישרדות", אבל רק במצב של רוב.
מה לעשות ש"הישרדות" היא לא תחרות ספורטיבית? אין חוקים, אין הגינות, ומי שמצליח לשרוד הם בדרך כלל הערמומיים, ולא נותני האמון שחיו חיים מוגנים ומופתעים מבגידות שכל סרטן על החוף ראה אותן מקילומטר. זו הסיבה שהיא לא מצליחה להבין איך בני עשה את מה שהוא עשה - כי זה בלתי נתפס עבור האדם שהיא, שחי את החיים שהיא חיה, להבין שהעולם מלא באנשים עלובים שפועלים מתוך חולשות ותו לא.
אלה איילון, למשל, מיטיבה להבין איך מתקדמים. היא יודעת לנהל את המינון בין פרופיל נמוך לבין מחמאות תכופות לגברים החזקים בשבט, נותנת להם להשתמש בה כקול במועצה וממשיכה לשכנע אותם שהיא לא מאיימת. גם זה עומד להיגמר בעוד שתי הדחות בדיוק, וגם היא תצטרך להתעורר על החיים שלה. אולי ההבנה שרוב השבט חושב שהיא משעממת היא קריאת ההשכמה הראשונה שלה, מי יודע. מצחיק נורא שהיא חשבה שהיא מעניינת מישהו, והיא צריכה להבין שאם היא הייתה באמת מלאת חיים ודעתנית כמו שהיא חושבת, היא בחיים לא הייתה מגיעה לשלב הזה. היא שם רק כי ה"דעתנות" שלה מותאמת מילה במילה למה שכבר הוסכם מראש בין אסי לישראל, כולל קבלה מוחלטת ללא עוררין של בני, האדם הכי שנוא עליה באי.
אני מניחה כי הגיע הזמן להתרגל לזה שלאנשים שמגיעים רחוק בתוכניות האלה יש יכולת שיפוט מוסרי של גרב, ותכל'ס אני מתפלאת שקוז'י נשאר עד עכשיו. בכל זאת, הוא אומר דברים כמו "מליץ יושר" וקורא מדי פעם ספר, רחמנא ליצלן. אף אחד לא תדרך אותו והסביר לו שבשביל להתקדם שם צריך להימנע בכל מחיר ממילים שכאלה, ושמותר להשתמש רק בכמה מילות קישור שמחברות בין כמה מילות מפתח: צביעות, חרם, התייפייפות, שמאל, טחינה, כפרה, כפיים, אהבת חינם ושנאת חינם. אגב, זה אפילו לא צריך להיות ענייני - אפילו עדיף שלא. כמו שירה גרועה: ככל שזה פחות ברור, ככה המטומטמים יחשבו שזה יותר מוצלח.
ממש אשמח אם יקרה נס בצורת פסלון או טריק הפקתי שיעזור להשאיר את ירדן ועידן, מה שאולי ימנע ממני מלהפיל לעצמי מקרר על הראש, אבל כפי הנראה זה לא יקרה. מניסיון מר של השנים האחרונות, את השליש האחרון של העונה כנראה נבלה עם הבוזגלוס, ולמרות שאת אסי לחוד אני לגמרי מחבבת, בלי ירדן, עידן וקוז'י אני לא בטוחה שזה יהיה ראוי לצפייה.
תקוותי היחידה היא שאולי אחרי הפאדיחה של היום בני ילך סוף סוף. הרי כמו ילדה מתלהבת הוא לא יודע לשים לעצמו גבולות, נתן לרגע ההצלחה לעלות לו לראש, ועשה את הטעות הקריטית ביותר שאפשר לעשות במצבו - לפגוע בכבודו של דון אסי. כן, אני יודעת, אסי אמר שזה לא מעליב אותו. אבל זה העליב אותו. תחשבו על זה - מבחינתו הוא עושה לבני טובה שהוא נותן לו להמשיך לנשום בסביבה שלו, וכבר ימים מרים לו ומחזק לו את הביטחון מול הברית הקודמת וכדי שינצח משימות, ובסוף הלוזר הזה מעליב אותו? ועוד בפומבי? לא-לא-לא בני. לא. עכשיו הסתבכת.
אפרופו קריאת סיטואציות, זה עוד כשרון שאין לבני, שמוכן למכור את סבתא שלו בשביל פאנץ', וגם בלי לשים לב שהוא גרוע. ומה שעד עכשיו היה משעשע, כבר לא. צחוק צחוק, אבל עד אסי, וגם תרגיע עם הבדיחות על פתח תקווה. איך אומרים? אם אתה מחליט לעלות על הסעת בוזגלו, כדאי לך מאד לא לתקוע נוד כשהחלונות סגורים.