(בווידאו הצהרות נתניהו וגנץ בעקבות האירוע הביטחוני בצפון)
הרגלים ישנים מתים לאט, ושום תרחיש אינו רגיל בישראל כמו דיווח מתגלגל מאירוע ביטחוני. אחרי חודשים של קורונה ובחירות ועוד בחירות ועוד קורונה, הגיע שוב תורה של ההסלמה. החושים מאומנים, הכתבים מיומנים, וכולנו מוכנים ומזומנים לטקס ההיצמדות למסך, מתפללים יחד שלא מתחיל לקרות משהו נורא.
זה התחיל כ"אירוע לא פשוט". הדיווחים על חילופי האש החריגים ברמת הגולן הביאו את הערוצים לשדר בגל פתוח מצפון הארץ, עם מעט מאוד פרטים בהתחלה. אלא שישראלים מבינים רמזים היטב: אירוע לא פשוט כפול שידור מתגלגל כפול צילומי עשן שווים אסון לאומי. הציבור לא זקוק ליותר מזה, גם אם מאידך מסתבר שזה לפי שעה בסדר.
ואמנם, תוך זמן מה הסתבר שבמקום מלחמה פרץ השקט. הכתבים הצבאיים התחילו להסביר שכבר זמן מה לא קורה כלום. אחר כך הגיעה הודעת החזרה לשגרה ליישובים. ואחר כך דובר צה"ל אמר לכתבים שאין נפגעים, אך הם הוסיפו לדווח שממה שהם מבינים "לא ברור אם האירוע הסתיים". אפילו בקפה בלומה בכפר בלום לא התרגשו ממש. עובדת המקום אמרה לגיא ורון שכל האירוע התחיל ונגמר בזמן שהמקום היה בהפסקת צהריים.
היתקלות חריגה היא אירוע חדשותי ללא ספק. יחד עם זאת, מרגע שהובהר שאין נפגעים, שכלום כבר לא קורה בשטח ושהאזרחים באזור חזרו לשגרה - נראה סביר לחזור לסדר היום הטלוויזיוני, כפי שאכן קרה בהדרגה בשידורי הערב: אמנון לוי חזר לדווח על זקנים שרוקדים לצלילי נועה קירל, עודד בן עמי חזר להשתעשע מפילים שמתרחצים במים, אור הלר התלוצץ עם האולפנים ואפילו התכנית של גיא פינס שודרה כרגיל.
ואז משהו בסדרי העדיפויות השתנה לפתע. משום מה, הסיפור נשאר חי: תכניות קוצצו ומהדורות מוקדמות הועלו לאוויר. הסיבה לכך הייתה כפי הנראה הבטחה להצהרה "מיוחדת" של ראש הממשלה ושר הביטחון. זה היה מספיק כדי שהטלוויזיה תתעקש שאירוע שהסתיים ללא תקלות מיוחדות חשוב יותר מהעלייה המדאיגה בתחלואה וממאות אלפי מובטלים, מה שהעסיק את המהדורות בחודשים האחרונים וממחיש את כישלון טיפול הממשלה במשבר.
ההצהרה שהובטח כי תגיע מיד כמובן נדחתה, והגיעה רק כעבור כ-25 דקות - מספיק כדי לדחוק נושאים אחרים מראש סדר היום. כשנתניהו וגנץ דיברו - נחשף הבלוף: מדובר היה בהצהרה קצרה, חסרת ערך לציבור אך כזו שנועדה לסייע ביחסי הציבור, סגורה לשאלות של עיתונאים, עם מסר שלפי הפרשנים כוון לחיזבאללה ולא לאזרחי ישראל. לאלו יש מספיק כאבי ראש אחרים על הפרק, כידוע. סתם החזיקו אותנו במתח, ובכל זאת, התקשורת מגויסת.
אז בשביל מה שיעבדנו חצי מהדורה? האם ייתכן, אולי, ששוב התקשורת עברה לדום - מרצונה - מרגע שסיסמאות הצבאיות נשלפו גם ללא אינדיקציה אמיתית ומתוך פרופורציות לא ברורות? והאם בכך לא פעלה נגד האינטרס של הציבור הטרוד במשברים אחרים? האם לא מדובר בהדחקה קולקטיבית, כמעט אסקפיסטית, של איומים ממשיים בהרבה?
לתקשורת יש עוד שלל דרכים להדחיק את המציאות הכלכלית. לקראת סוף המהדורות, אחרי החלקים כבדי הראש, החליטו במהדורות של הערוצים המסחרים להוציא לאנשים שתקועים בבית את העיניים, עם כתבה ב-12 על חופשות יוקרה בישראל, ותרעומת ב-13 על המחירים הגבוהים של חדרי המלון באילת. אירוע ביטחוני או לא, מגיפה עקשנית או אבטלה גואה - זה לא באמת משנה: לסוגיות שמעסיקות את מי שיש לו כסף לבזבז תמיד יימצא מקום בסדר היום. נראה שגם למטרה הזאת התקשורת מגויסת.