הסרט הזה כל כך מפעים, שרציתי לקום במהלכו ולצרוח מרוב התרגשות

      "גלים" המדובר הוא אחד הסרטים האמריקאים המפעימים של השנים האחרונות, אבל בגלל הקורונה עלה אצלנו ישירות ב-VOD. דרו דניאלס, שצילם אותו, מספר בריאיון מיוחד על העשייה המיוחדת שלו, ונזכר בשיתוף הפעולה עם גיא נתיב שהסתיים באוסקר

      • סקין
      • גיא נתיב
      טריילר הסרט "גלים" (A24)

      הקורונה תחלוף מתישהו, אבל יש סרטים שדילגו בעקבותיה על האולמות בישראל, וכבר לא יגיעו אליהם. במקרים מסוימים, זו ממש בכייה לדורות. כך למשל במקרה של "גלים", שהפך לשיחת היום בפסטיבל טורונטו מיד לאחר הקרנת הבכורה שלו בסתיו האחרון. במקרה, הזדמן מזלי לצפות בו מעט מאוחר יותר על המסך הגדול בניו יורק, וזו היתה חוויה שמימית. יש בו רגעים קולנועיים כל כך מפעימים, עד שבאחד מהם רציתי לקום מהכיסא ולצווח מהתרגשות. כעת, הוא הגיע גם אלינו, אך למרבה הצער ישירות למסך הקטן, וזמין ב-VOD של סלקום TV, פרטנר ו-yes.

      בדומה ל"אור ירח", הסרט מתרחש בתוך הקהילה השחורה במיאמי, ובמקרה זה במשפחה מן המעמד הבינוני-גבוה, בה האחות הצעירה נדרשת להתמודד עם השלכות המעשה הבלתי נסלח שעשה אחיה. "גלים" אמנם שוחה בטריטוריות מוכרות, אבל פעם אחר פעם מצליח להפתיע ולשחק עם הציפיות של הקהל, ואף שיש בו אמירות חברתיות אקטואליות ורלוונטיות, הוא בראש ובראשונה חוויה קולנועית עילאית: מפתיעה, מרתקת ומעל הכל, מרגשת.

      מאחורי הסרט עומדים הבמאי טריי אדוארד שולץ ושותפו הקבוע, הצלם דרו דניאלס, שיש לציין בהקשר זה כי שניהם לבנים. השניים עבדו לראשונה בתחילת העשור הקודם בסרט הקצר "קרישה", שהגרסה המורחבת שלו כיכבה בפסטיבל קאן ובשלל פסטיבלים אחרים וקטפה שלל פרסים. השניים לא קשורים ביולוגית, אבל מתייחסים אחד לשני כבני משפחה, ובתקופת צילומי "גלים" אף ישנו באותו בית. דניאלס, מצידו, מכיר את עונת הפרסים גם מכיוון אחר: הוא צילם את "סקין", סרטו הקצר של גיא נתיב שזכה באוסקר.

      "במבט מבחוץ, עשיית סרט מורכב כזה אולי נראית כמו תהליך מייגע, אבל האמת שהיה כיף לעשות אותו", אומר דניאלס בריאיון זום על "גלים", שכולל שלל מפגנים וירטואוזים ומאתגרים של עבודת מצלמה. "טריי הוא השותף האהוב עליי והיה לנו הרבה זמן לחשוב על דברים ולנסות אותם".

      עוד בוואלה! NEWS

      הסרט החדש של נטפליקס נראה כמו דוקו על פרשת נתניהו ודנה רון

      לכתבה המלאה
      שלל מפגנים וירטואוזים ומאתגרים של עבודת מצלמה. מתוך "גלים" (צילום: יח"צ)

      גם "גלים" וגם "סקין" עוסקים בדמויות שחורות, ייצוג שכעת רלוונטי מתמיד.

      "ברור שזה נושא שאמריקה צריכה לדבר עליו, ושני הסרטים אומרים משהו. 'גלים' עוקב אחר צעיר שחור שמתמודד על הלחצים של להיות צעיר שחור, והוא מאוד אמפטי כלפיו. עם זאת, הוא לא עושה עניין גדול מצבע העור שלו. זה לא סרט על גזענות או על גזע. זה סרט על משפחה, על אהבה, על גאולה ועל סליחה, סוגיות שהן מאוד אוניברסליות. ב'סקין', כמובן, זה סיפור אחר".

      אתה יכול לנחש איזה סצינה ב"גלים" גרמה לי לצרוח בהתפעמות?

      "מממ...כשהמצלמה מסתובבת ב-360 מעלות?"

      לא, הרגע שהמצלמה נכנסת לתוך מנהרה כשאנחנו עוד צמודים לנקודת מבט של האח, אבל כשהיא יוצאת ממנה אנחנו כבר בנקודת המבט של האחות.

      "הו, וואו, זה גם אחד הרגעים האהובים עליי. אנחנו עוזבים את האח במצב כאוטי, וברגע שאנחנו חוצים את המנהרה, התמונה סטטית, והקיום כולו כאילו נושא משקל כבד יותר. גם השתמשנו בעדשות רחבות יותר".

      "ברור שהשינוי בנקודות המבט הוביל גם לשינוי בגישה. ניסינו שהעולם של האח והעולם של האחות יהיו שונים, אבל גם שכל אחד יהיה מראה של האחר. נקודת המבט הנשית גם מחייבת רגישות שונה. אני חושב שכל חלק בסרט עומד בפני עצמו, אבל גם משתקף באחר. אגב, אפילו שהחלק של האחות מגיע מאוחר יותר בסרט, נאלצנו לצלם אותו מוקדם יותר בגלל לוח הזמנים של השחקנים. זה לא היה אידיאלי, אבל זה מסוג האילוצים שאין לך שליטה עליהם, והעיקר היה להצליח לסיים את הסרט".

      "זה סרט על משפחה, על אהבה, על סליחה, על גאולה". דרו דניאלס בצילומי "גלים" (צילום באדיבות דרו דניאלס)

      אחת מן המעלות הרבות בסרט היא הפסקול הכביר, שנהנה מעושר בלתי רגיל המייצג נאמנה את העשור החולף - מטיים אימפלה ועד קנדריק לאמאר. "המוזיקה כבר היתה בשלב התסריט, וקבעה את הטון לאיך שהסרט ירגיש. נתתי לה להוביל אותי ולהכתיב את הווייב", אומר דניאלס. "גם בזמן הצילומים, היה לי את הפלייליסט של הסרט באוזניות והוא הכניס אותי לראש הנכון".

      איך היה לצלם את הפתיחה לצלילי שיר אינטנסיבי כמו "Be Above It" של טיים אימפלה?

      "בפתיחת הסרט, הגיבור בשמים. יש לו חברה שהוא אוהב, הוא פופולרי, הוא תלמיד טוב והוא ספורטאי מצטיין, וכיאה לכך הפתיחה אנרגטית ושמחה, עם עדשות רחבות, עומק שדה רחב ומצלמה שמסתובבת בעליזות. לאט לאט, התחלנו לקלף את כל השכבות האלה ולסגור יותר ויותר את התמונה, בהתאם למה שקורה בחייו של הגיבור".

      עוד סצינה מדהימה היא כשהגיבור שר במסיבה את "Backseat Freestyle" של קנדריק לאמאר.

      "צילמנו את הסצינה הזו עוד לפני שהשגנו רשמית את הזכויות לשיר. המפיקים אמרו לנו שאולי כדאי שנצלם אותה ככה שאפשר יהיה לשלב בה שיר אחר, אבל לא הקשבנו להם. היא בנויה לפי הקצב של המילים והגיבור אפילו שר אותן בעצמו. היינו חייבים להשיג את הזכויות של השיר, כי אחרת לא היה מה לעשות עם הסצינה, אז טוב שהעניין הסתדר בסוף. טריי מאוד אוהב את השיר הזה, והפעם הראשונה שהתוועדתי אליו היתה כשהוא שר אותו במסיבת סיום הצילומים של 'קרישה'".

      האזינו לפסקול הסרט

      מי שנושאת את החצי השני של הסרט על גבה היא התגלית טיילור ראסל, בתפקיד פריצה מדהים כאחותו של הגיבור, שבשלב מסוים הופכת לגיבורה בעצמה. "קל לעבוד עם מישהי כזו, כי יש לה נוכחות מדהימה מול המצלמה, לא משנה מה עושים איתה, ויש לה את העור המושלם", אומר דניאלס. "בכלל, השחקנים הצעירים כאן היו נפלאים. הם עשו דברים שהיו גורמים לשחקנים מבוגרים יותר לחוש אי נוחות, שמו את עצמם על המוקד וחשפו את הפגיעות שלהם".

      איך אתה מסביר שמיאמי הפכה לאחרונה לחביבת האינדי האמריקאי?

      "נהוג לחשוב עליה כעיר שונה, אבל האמת שזו עיר מאוד אמריקאית, אולי אחת הכי אמריקאיות שיש. היא כור היתוך גדול. הגענו לשם בשלב מוקדם לפני הצילומים והסתובבנו בה הרבה, וזה היה מעורר השראה".

      "הזהירו אותנו מתנאי מזג האוויר במיאמי, אבל כנראה שכוח עליון שמר עלינו מלמעלה. צילמנו באמצע עונת ההוריקנים ובכל זאת, אפילו לא ירד עלינו גשם, והאקלים בכלל לא השפיע על לוח הזמנים. היה חם ובוצי, אבל החום והאור רק תרמו לשפה של הסרט, וגם אותם הפכנו ליתרון".

      היו איזשהם מקורות השראה לסרט?

      "בחצי שעוסק באח, מקור ההשראה העיקרי היה 'השור הזועם', שאני מאוד אוהב. יש פה ושם השפעות של 'אני קובה' או של סרטים של פול תומאס אנדרסון, אבל זה בעיקר בפתיחה. עם הזמן, הסרט מתפתח ומגבש שפה משל עצמו, ואני מודה שזה די נוח לעבוד בלי רפרנסים, כי לא טוב להיתקע יותר מדי על רעיונות מקובעים או לנסות להיתלות באילנות".

      תגלית מדהימה. טיילור ראסל (צילום: יח"צ)

      עוד לפני "גלים", בעקבות הצלחת "קרישה", פגש דניאלס את גיא נתיב, חיבור שהסתיים כזכור באוסקר. "האם חשבתי שהעבודה על 'סקין' תסתיים בפסלון? לא", מודה דניאלס בחיוך. "אבל התסריט היה ממש טוב, אני זוכר שהוא ריגש אותי. גם בגלל המסר, אבל גם בגלל הסוף. היה שווה לצלם את הסרט לו רק בשביל הסיומת שלו. אהבתי גם איך שגיא ושותפו שרון מימון בנו את הסיפור וחשפו אותו בהדרגה, ואיך שהם שיחקו עם מה שהקהל יודע ורואה ולא יודע ולא רואה. לא היה לנו הרבה זמן לצלם, אז בנינו את הכל תוך כדי תנועה".

      עוד בוואלה! NEWS

      עור בקצה המנהרה: ריאיון עם גיא נתיב

      לכתבה המלאה
      "תמיד יודע מה עובד ומה לא, תמיד יודע להסביר מה שצריך". גיא נתיב בצילומי "סקין" (צילום: יח"צ)

      איך היה לעבוד עם גיא?

      "הוא תמיד יודע אם משהו עובד או לא, והוא יודע להסביר את זה בדיוק בצורה שבה במאים אמור להסביר דברים. היה לו חזון די ברור לגבי הסרט והוא ידע מה צריך ואיזה שפה יש לגבש. הצלחנו להרים את הפרויקט הזה בגלל שגיא הגיע אליו כל כך מגובש".

      "האתגר בסרט היה שהגיבור הוא אבא טוב, אבל גם אדם מגעיל עם חברים מגעילים, ואז השאלה היא איך הופכים אותו למעורר הזדהות. המפתח הוא אמפטיה וניסיון להבין מה הופך את כולנו לאנושיים. וכמובן - הרבה כנות. גם ב'סקין' וגם ב'גלים', מעל הכל פשוט ניסינו לעשות את הסרט בצורה הכי כנה שאפשר".

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully