לא בכל יום מונחת בגלוי הצהרה על נורמליזציה עם מדינה ערבית. לא בכל יום ישראל נוטשת פרדיגמה פוליטית עם השלכות מרחיקות לכת כמו התכנית לסיפוח השטחים. שניהם קרו אתמול בבת אחת, כרוכים יחד כצעד מפתיע של ראש הממשלה בנימין נתניהו. דרמה לכל דבר, הגם שהיא מנותקת מסדר היום הישראלי העסוק כרגע בבחירות אפשריות, קורונה ואלימות בגני ילדים.
ואמנם, ההוצאה מהארון של יחסי איחוד האמירויות וישראל ומה שהוגדר כהסכם שלום ביניהן, וזניחת תכניות הסיפוח כפועל יוצא מכך, הפתיעו את כולם, גם את התקשורת הישראלית, שלא לגמרי ידעה איך לאכול את הסיפור, מה שבא לידי ביטוי בשלל דברי הפרשנים, מאהוד יערי ועד רביב דרוקר.
יום חג לאומי או ספין פוליטי שיש להיזהר ממנו? שלום בן זמננו, או בסך הכל חשיפה מעל פני השטח של יחסים קיימים וידועים? פנייה ערכית והישג אסטרטגי או נטישה של הבטחת הבחירות של נתניהו, והפניית עורף לתומכיו? הישג לימין או לשמאל? לנוכח החדשות, הערוצים המסחריים נראו נבוכים ולא בטוחים בעצמם בשאלה איך למסגר אירוע כה דרמטי. אפילו מסיבת העיתונאים, אירוע יוצא דופן בפני עצמו - לוותה באווירה פחות חגיגית ממה שניתן היה לדמיין.
בהתאם, נדמה שהדיון על המהות האסטרטגית של האירוע פזל לסוגיות אחרות - כמו מה הסכם השלום אומר על המתח בקואליציה. אם נדמה שההסכם נעשה בין דובאי וירושלים מעל לראש של רמאללה, גם הערוצים הקדישו מעט מאוד מקום לעמדת הפלסטינים, הנוכחים הנפקדים של ההתרחשות, על הנושא, ובוודאי שלא דיברו עם דובר פלסטיני. שלום, סכסוך, התנחלויות, מה האמירויות ירוויחו משיתוף הפעולה - בסוף אולי את הישראלים מעניינים דברים אחרים. הפרופיל הזריז שהכין חזי סימנטוב בערוץ 13 על החברה החדשה שלנו הסתיימה בתהייה על שאלות השאלות - שהיא, כך מסתבר, מתי ישראלים יוכלו לטוס לדובאי ואבו דאבי.
מה שמוביל לדברים משמחים בהרבה, שהתקשורת כן הצליחה להסכים כי הם בשורה משמעותית. אז ממה כן אפשר להתרגש? בחדשות 12 ובעיקר ב-13 הרשו לעצמם להתלהב הרבה יותר מפתיחת השמיים לשתי מדינות וחצי. מה שבאמת מרגש את הבורגנות הישראלית זו החופשה השנתית הקבועה בחו"ל, או, אם להשתמש במילים פחות עדינות, לעוף מכאן.
כך, במסגרת החגיגות, בחדשות 13, שמקציבה בקביעות נפח נרחב לנושאי תיירות, הקדישו כתבה מיוחדת לאוכל של טיסות (!). בחדשות 12 הכינו פרופיל תיירותי על קרואטיה, וכתבת התיירות לי אברמוביץ' התייחסה לפתיחה המחודשת של נתב"ג כ"רגע היסטורי". מה נאמר: גם הסכם שלום וגם אפילו טיסות לקרואטיה באותו ערב, ההיסטוריה מתרחשת מול עינינו. היינו כחולמים.