מה אמור לשדר ראש ממשלה בזמן משבר כלכלי ופוליטי מתמשך, וחוסר יציבות אולי חסר תקדים? אולי אמינות, אולי הבטחה להרגעת המערכת, אולי שכולם עובדים סביב השעון כדי להביא לפיתרון? מה עשה נתניהו? שידר דברים חליפיים.
השורה התחתונה סבירה. ראש הממשלה מוצא שוב עניין לאחרונה במסיבות עיתונאים בשיא המהדורות והרייטינג, ואתמול, במה שנראה היה כשיאו של סחרור שעלול להוביל למערכת בחירות רביעית בארבע שנים, הדרמה נבנתה לקראת צפירת הרגעה. נתניהו התייצב מול המצלמות כדי להסביר למה הוא יורד מהעץ שטיפס עליו.
איכשהו, זה מעמד שהורגלנו בו להצהרות דרמטיות בלבד, ואחרי שנה ארוכה מאוד של הצהרות דרמטיות - כולנו על קוצים. במובן הזה, המדיום הוא המסר, וקוצים הם תמצית העניין: ראש הממשלה מתח את כולנו עד הרגע האחרון, בלי לומר מראש מה נושא ההצהרה (בחדשות 12 הגדילו לעשות ודאגו להפריך שמועה שמדובר בהצהרה על מדיניות ההתמודדות עם הקורונה, כלומר בעלת ערך לא פוליטי בלבד), יממה בקושי לפני הפיזור האפשרי של הכנסת, כדי להודיע שהוא בסופו של דבר על משהו שלא היה אמור לקרות בדקה ה-90: הסכמה להצהרת פשרה שהייתה על השולחן.
זאת לא הייתה, בלשון המעטה, תצוגת תכלית מרשימה. עד שרגע המחץ הזה הגיע, נתניהו מצא לנכון להזכיר כמה דברים שנראו לו חשובים יותר: איך מישהו באבו דאבי זוכר הופעה שלו בדיבייט לפני 30 שנה ולהציג דוקטרינה על שמו, דאג למכור לישראלים את מלונות הפאר באמירויות והתרגש מפירות השלום העתידיים של ההסכם עם נסיכויות המפרץ, לא זה מול כחול לבן.
בסופו של דבר, מי שביקש לשדר אחריות לאומית ולהציג הישגים, הציג למעשה בדבריו אמש בדיוק את ההיפך ממנהיגות: שוב הבוז לתקשורת, שוב הלעג לתיקים המאוד חמורים בהם הוא נאשם, ובעיקר כלפי שותפיו הפוליטיים (וגם תקווה ראשונה לפרס נובל לשלום, מסתבר) . נתניהו דיבר על הצורך באחדות, אך במקום להתעלות ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף את כחול לבן. לאיזה נתניהו להאמין? לזה שמאשים את "הממשלה שבתוך הממשלה" קורא להפסיק המאבקים הפנימיים בקואליציה - או זה שמיד התחיל להיכנס בשרי ממשלתו מהמפלגה הנגדית?
שיא הדברים הוא כמובן הספין נגד אבי ניסנקורן שנתניהו חגג, כשהוא קורא מול המצלמות טענות שנועדו להציג את שר המשפטים באור קונספירטיבי - הגיע הזמן לאחדות, לא? הספין כבר הופרך לגמרי באולפנים בסוף השבוע, והופרך גם הפעם מיד במהדורות של 12 ו-13, "כיוון שאנחנו עוסקים כאן בעובדות", אמר מי שאמר. גם כאן וגם כאן, הציגו בנוסף מתן חודורוב ועמליה דואק נתונים נוספים שהאירו את הדברים של נתניהו באור קצת פחות מחמיא.
עם קצת מזל ויממה שבתקווה תעבור בשלום במסדרונות הכנסת, בקרוב לא נזכור דבר, בתקווה, ממסיבת העיתונאים המגוחכת הזאת. למרות הדרמה המעושה, ספק אם משהו השתנה בעולם. ובכל זאת נפל דבר: כששתי המהדורות המרכזיות מדגישות את הצורך בבדיקת העובדות בנאומים של ראש הממשלה, מורשת נתניהו חוטפת מכה נוספת. ועולה שוב השאלה: מי מרוויח מה משידור ההצהרות האלה.