בזמן שנבחרי הציבור גררו את עצמם ואותנו אל עוד שפל חסר טעם, אי אפשר היה להחמיץ את המרירות באולפנים של הערוצים המסחריים. המגישים והכתבים התקשו להסתיר את הבוז העמוק ואת חוסר הסבלנות למערך הספינים וקרבות האגו, מתחת לכל מיני מילים גבוהות, שעשויים היו להוביל את המערכת לבחירות מיותרות. אוצר המילים, המחוות וטון הדיבור כולם הבהירו דבר אחד: מאחורי הבניין הגדול הזה מסתתרת רק פוליטיקה קטנה וחסרת תוחלת.
הן ב-12 והן ב-13 העריכו בזהירות שהתרחיש הגרוע ביותר כנראה לא יתממש, אך אווירת הרגע האחרון חייבה את כולם להיות דרוכים. "דרמה פוליטית בשידור חי בשעה יחסית מוקדמת, אז אתם צריכים להישאר איתנו - זה הכי טוב שיש", צחק ספי עובדיה בשיחה עם המגישים תמר איש שלום ואודי סגל. "הזמנה שאי אפשר לסרב לה", השיב האחרון בטון אירוני, שאומר את הכל.
ההצהרה של גנץ, הסרטון של נתניהו, התגובות של שניהם זה לזה וההכנות לקראת ההצבעה תפסו באופן טבעי את עיקר לוח הזמנים, כולל ראיונות בשני הערוצים שנתן יו"ר הקואליציה מיקי זוהר - שנכתש בראיונות הן אצל יונית לוי והן אצל איש שלום וסגל.
בעוד המגישים חשפו פעם אחר פעם את החורים בטענות שלו, לח"כ זוהר נותר, איך לא, להאשים את התקשורת. זה בדרך כלל סימן טוב לרגע שבו נגמרים למרואיין כל שאר ההסברים. ב-13 הוא סיכם את דבריו באמירה ש"האמת חזקה יותר מהכל". במקום להתפוצץ מצחוק, סגל השיב לו באותו מטבע. "אין ספק שהאמת חזקה יותר מהכל", הוא הדהד אותו, בעוד תשובה רבת משמעות.
וכך זה נמשך ונמשך, עד שהגיעו התשובות, ואיתן הגיעה ההקלה. "נגמר הסיפור", הבהיר עמית סגל עם פרסום הסרטון של נתניהו, תוך שהוא מדגיש שאווירת הבחירות כאן כדי להישאר. בערוץ המתחרה, בניסיון אחרון לגרום להורדת הידיים המטופשת הזאת להיראות כבעלת משמעות כלשהי, רביב דרוקר ניסה לברר מי ניצח ומי הפסיד - כי בשלב הזה של הסחרור כל מהות אחרת כבר לא עמדה על הפרק מלבד העימות בין נתניהו וגנץ. זה כל מה שנשאר.
אלא שגם דרוקר הודה בסוף שהמשחק הזה לא באמת משנה דבר. "בדצמבר אף אחד לא יזכור את הקרוסלה של אוגוסט", אמר הפרשן, והמחיש אולי יותר מכל משפט אחר שנאמר הערב כמה רחוקים הבדלי הפרופורציה בין ההר - וסיקור הלידה האינטנסיבי של העכבר - לבין התמונה הגדולה.
ואיך, בתום כל חילופי הדברים, סיכמו את כל היום? היה משהו טראגי-קומי בכותרת של חדשות הלילה של כאן 11, עם המסר הפשוט: "אין בחירות". ובאמת, מה עוד יש להגיד מעבר, כששום סוגיה אחרת לא נפתרה ואין אלא להסתפק בכך? אולי מוטב היה "מהומה רבה על לא דבר".
ואולי, כדי להבין מה קרה ומה לא, הכי טוב היה לעקוב אחרי סדר היום של נדב בורנשטיין בתכנית "חי בלילה", היכן ששיחה עם המודחות הטריות של "המטבח המנצח" היא האייטם הפותח של התכנית שמסכמת את אירועי היום, ואילו הדרמה בכנסת רק במקום השני - מה שמלמד אולי על רמת הקשב הציבורית לגנון הפוליטי. כלומר: המטבח ניצח והמטבחון הפסיד, והפוליטיקאים בסך הכל אוכלים את מה שהם בישלו. עדיין, אנחנו אלה שנשארנו עם הטעם הרע בפה.
ועוד הערה אחרונה לסיום, על פער נוסף בין הסיקור הפוליטי למציאות, שהוא לא רק נחלתם של פוליטיקאים. ב-12, בורנשטיין בירך לפני הכל את דפנה ליאל, על כך שבעקבות ההתפתחויות היא "זכתה בכמה חודשים של שקט וחגים עם המשפחה". ב-13 ציין אודי סגל שספי עובדיה "יצטרך לעבוד קשה" עם הממשלה הזאת. כדאי כנראה להדגיש את המובן מאליו: תנוח דעתכם, עם מאות אלפי מובטלים שתקועים בבית, לאף אחד מהצופים לא אכפת כמה ההתרוצצות של הכתבים בכנסת קשה, בחירות או לא. אולי עד המשבר הפוליטי חסר התוחלת הבא, למישהו האסימון הזה ייפול כבר.