סערה זוטא התחוללה אתמול בשידורי כאן 11, כשבדיקת סאונד של ערוץ 13 לפני הצהרה לעיתונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו חלחלה לשידור של המתחרים. מקור הסערונת במילים שנאמרו באותה בדיקת סאונד: "חת, שתיים, שלוש, ארבע - מגרמניה היטלר בא". היה מי שרתח ממש, מתוך מחשבה שגויה שהשימוש בשמו של מנהיג הרייך השלישי כוון כלפי ראש הממשלה, אלא שלא דובים ולא יער. מדובר במשפט ספירה ותיק ומוכר, שהשורשים שלו קדומים בהרבה.
"מגרמניה היטלר בא" היה שיר-משחק נפוץ בקרב ילדים יהודים בפלשתינה-א"י ובהמשך במדינת ישראל באמצע המאה שעברה. לפי אתר זמרשת, ילדים שרו אותו כבר בסוף שנות ה-30, כלומר: עוד לפני תחילת הרצח השיטתי של יהודים באירופה, ובוודאי לפני שידיעות על כך הגיעו לתושבי הארץ. הוא הודפס ב-1946, בכתב העת רשומות, שתיעד פולקלור יהודי. באתר הזירה הלשונית, רוביק רוזנטל טוען כי הקריאה רווחה דווקא בשנות ה-50. כך או כך, נראה כי היא "חיה" לאורך תקופה ארוכה.
ככל שיר ילדים, יש להמשך השיר כמה גרסאות, ש"זמרשת" מביא שש מהן. לפי גרסה אחת, הוא ממשיך עם השורות "חיפשו ולא מצאו, עכברים אותו מצאו", ובגרסה נוספת מדובר בשדים במקום בעכברים. בגרסה אחרת מופיע בית נוסף: "חַת שְׁתַּיִם אַרְבַּע שָׁלוֹשׁ, לְהִיטְלֶר נִשְׁבַּר הָרֹאשׁ, לֹא נַעֲשֶׂה לוֹ לְוָיָה, רַק נִרְקֹד חֶבְרַיָּא!". עוד לפי האתר, "מנגינת" הקריאה מתבססת על שיר עם אנגלי מאמצע המאה ה-18 שגם עניינו היא ספירה, בשם One, two, three, four, five, Once I caught a fish alive"". מנגינה זו התגלגלה גם לשירי משחק נוספים, זכורים פחות, כמו "החמורה ברחה" ו"מה לך מכביה".
היטלר עצמו "כיכב" בשירי משחק נוספים מאותה התקופה. כך שרו בשנות ה-40 קריאות כמו "דו רה מי פה סול - היטלר תרנגול", בעוד שיר נוסף, "ממרומים פצצה נופלת", הציע סצינה אלימה של ממש: "מִמְּרוֹמִים פְּצָצָה נוֹפֶלֶת, הִיטְלֶר רָץ אֶל הַמִּקְלָט, וְאִשְׁתּוֹ הַמְּטֻמְטֶמֶת עִם הַתַּחְתּוֹנִים בַּיָּד. בַּמִּקְלָט יוֹשְׁבִים הַשְּׁנַיִם, הִיא צוֹעֶקֶת 'אוֹי געוואַלד!', הוּא נוֹתֵן לָהּ בַּשִּׁנַּיִם, אוֹי, חֲבָל שֶׁרַק אַחַת!". יש גם דוגמאות נוספות.
המשפט "חת, שתיים, שלוש, ארבע - מגרמניה היטלר בא" הופיעה גם במדיות נוספות. לכותרת הזאת, למשל, בחרו לתרגם את המחזה "רקדני היטלר" של הווארד ברנטון כשהוצג בישראל בשנות ה-80. זה גם השם שקיבל סרט תיעודי של תמי גרוס ויובל כהן מ-2002, על ישראלים שבחרו לחיות בגרמניה.
מה אתם יודעים, אור הלר הוא אפילו לא הראשון שמשתמש במשפט לצורך באלאנס: לפי כתבה של יונתן יבין בעיתון הארץ מ-2002, כתבת גיא פינס דאז, איה קרמרמן, עשתה זאת לפני ריאיון עם צ'יצ'ולינה.