ערב לא קל עבר אמש על חדשות 13 בסיקור ההפגנות, ובכלל. ערב שהיה עמוס רגעים בעייתיים - מהתקליט השבור של אבישי בן חיים, שגם מול דיווחים על אלימות קשה כלפי מפגינים משוכנע שחשוב לדבר יותר על פריבילגיות, המהפך ו-77', כאילו זאת ההפגנה הראשונה, והכול מתנהל רק בשיח סימבולי והאגרופים אינם ממשיים עד כאב; ועד התקליט השבור של קציני המשטרה, ששום תיעוד מטריד לא יגרום להם להודות שמישהו בשטח הגזים. אבל, מי היה מאמין, יש מי שעקף אתם בסיבוב.
צחי הנגבי, פוליטיקאי משומש המכהן כשר לענייני "למי אכפת" בממשלת "לאף אחד", לא צולח בקלות את אולפני הקורונה. אחרי שהחליט בעיצומה של הקטסטרופה הכלכלית שאנשים רעבים זאת בכלל המצאה, ולעזאזל המציאות, הוא שוב נתפס כשהוא מסרב להכיר בעובדות החיים: הפעם, כשהגיע הנגבי לפאנל של חדשות 13, הוא גילה - לתדהמתו המוחלטת - שלפניו, ובכן, פאנל.
מגישת המשדר, הכתבת הפוליטית ליאור קינן, שאלה את הנגבי אם אין קשר בין הדה-לגיטימציה שפוליטיקאים עושים להפגנות לבין האלימות כלפי המפגינים. הנגבי-נעלבי חושב שבכלל צריך לבקש מהפוליטיקאים התנצלות, כי כעת הוכח לטענתו שהחוק המחפיר שמפלגתו קידמה להגבלת הפגנות לא הוביל לסוף הדמוקרטיה, כי עובדה שאפשר להפגין. סליחה באמת צחי, לא התכוונו. נזכור זאת בפעם הבאה כשמפגינים יסיימו ערב עם יד שבורה.
אבל מילא. השיא הגיע אחר כך. הפרשן המשפטי של הערוץ ברוך קרא (גילוי נאות: קרא כותב טור שבועי בוואלה! NEWS) העז לשאול את כבוד השר שאלה, אך זה התפרץ כלפיו. "אני לא מתווכח איתך כי אני לא הוזמנתי על ידך, אני מדבר איתה", התקומם הפוליטיקאי הנעלב, בעוד שקרא מזכיר לו שהוא לא קובע מי מדבר מתי באולפן ולמי מותר לשאול שאלות בכלי תקשורת עצמאי. אלא שהנגבי נופף ב"סיכום" שלא עמדו בו, איים לפוצץ את הריאיון, וקם לצאת מהאולפן. במילה אחת: מביך.
אם רק הנגבי היה מתבזה - דיינו. שר שמתנהג כמו ילד קטן זה אפילו לא חדשות במדינת ישראל. אלא שכאן קרה משהו אחר: במקום להבהיר להנגבי שהוא לא קובע דבר, ולגלות סולידריות ועמוד שדרה, קינן אמרה לו שהיא זו שתשאל את השאלות והבטיחה שהיא "שולטת" בפאנל. חילופי הדברים בין קרא והנגבי עוד נמשכו, אבל השר התיישב. בכל זאת, שר ההתיישבות.
בסופו של דבר, הנגבי התבריין על עיתונאים וניצח, חדשות 13 הובסו. מעל לכל, זה היה מחזה של התרפסות. מי שלא מכבד את האנשים שיושבים לצידו לא צריך להיות מוזמן לדיונים באולפני טלוויזיה. מי שלא מסוגל להגיע לפאנל ולדבר גם עם שאר האנשים שנמצאים בו - לא צריך להיות שם. קינן ועורכיה היו צריכים להבהיר זאת, לעמוד יחד נגד ההצגה המגוחכת הזאת, ולסיים אותה. במקום להעמיד אותו במקום, הם אפשרו לנציגי השלטון לרמוס עוד קצת עיתונאים בפרט ואת הטעם הטוב בכלל.